מוסטאי כרים

מוסטפא ספה אולי כרימוב (בבשקירית: Мостафа Сафа улы Кәримов; ברוסית: Мустафа́ Са́фич Кари́мов‏; 1919–2005), ידוע בעיקר בשם העט המקוצר מוסטאי כרים – סופר בשקירי סובייטי. זכה בפרסים ותוארי כבוד רבים, בהם המשורר העממי של הרפובליקה הסובייטית האוטונומית הבשקירית (1963), פרס ברית המועצות (1972), גיבור העמל הסוציאליסטי (1979), פרס לנין (1984). חבר המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות מ־1944.

מוסטאי כרים
Мостай Кәрим

לידה	20 באוקטובר 1919 קלש, רוסיה
פטירה	21 בספטמבר 2005 (בגיל 85) אופה, בשקורטוסטן, רוסיה
מדינה	ברית המועצות, רוסיה
מקום קבורה	בית הקברות המוסלמי באופה
מקום לימודים	האוניברסיטה הממלכתית הבשקירית לחינוך
שפות היצירה	בשקירית, רוסית, טטרית
סוגה	טור שירי, רומן קצר, פואמה, מחזה, שירה נרטיבית, נובלה
תקופת הפעילות	מ-העשור של 1930
פרסים והוקרה	פרס ברית המועצות פרס לנין פעיל מצטיין באמנויות של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית של רוסיה פרס סלוואט יולייב מדליית "כיבוש בודפשט" מדליה להנצחת 50 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945 מדליית "שחרור בלגרד" מדליה להנצחת 60 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945 מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין מדליה להנצחת 50 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות מדליית ותיק העמל מדליה להנצחת 40 שנים לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941־1945 מדליה להנצחת 20 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945 מדליה לציון 60 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות עיטור אות הכבוד עיטור הידידות בין העמים מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945 עיטור לנין מדליה על שם ז'וקוב עיטור סלוואט יולייב עיטור הכוכב האדום גיבור העמל הסוציאליסטי דרגה שנייה במסדר המלחמה הפטריוטית עיטור הדגל האדום של העמל עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה דרגה ראשונה עיטור מסדר המולדת דרגה שלישית העיטור על השירות למען המולדת דרגה שנייה מדליה להנצחת 70 שנה לכוחות המזוינים של ברית המועצות

ביוגרפיה

נולד ב־20 באוקטובר 1919 בכפר קליאשבו ליד צ'ישמי במחוז אופה (לימים בשקורטוסטן) במשפחת איכרים.

ב־1941 סיים את המכון הבשקירי לחינוך (לימים האוניברסיטה הבשקירית הממלכתית) בפקולטה ללשון וספרות. לאחר סיום הלימודים גויס לצבא האדום ונשלח לבית הספר לתקשורת במורום. במאי 1942, בדרגת סגן משנה נשלח להיות קצין תקשורת בחיל התותחנים. באוגוסט 1942 נפצע קשה והחלים חצי שנה בבתי חולים. לאחר ההחלמה שב לחזית בתפקיד כתב של עיתונים צבאיים בשפה הטטרית (הקרובה לבשקירית) "למען כבוד המולדת" (Ватан намусы өчен) ו"החייל הסובייטי" (Совет сугышчысы). ב־1944, בדרגת סגן, קיבל את עיטור מלחמת המולדת.

כרים התחיל לכתוב באמצע שנות השלושים. ספרו הראשון "המחלקה יצאה לדרך" (Отряд ҡуҙғалды) יצא לאור ב־1938. הוציא במהלך חייו יותר ממאה ספרי שירה ופרוזה, ויותר מעשר יצירות דרמטיות.

חבר אגודת הסופרים של ברית המועצות מ־1940.

מ־1951 עד 1962 כרים היה יושב ראש אגודת הסופרים של הרפובליקה האוטונומית הסובייטית הבשקירית, מ־1962 עד 1984 – מזכיר אגודת הסופרים של הרפובליקה הסובייטית הרוסית. היה פעיל גם בחיים הציבוריים – השתתף בוועידות המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, מ־1955 עד 1980 היה חבר המועצה העליונה של הרפובליקה הסובייטית הרוסית, חבר המועצה העליונה של הרפובליקה הסובייטית הרוסית. המשיך את הפעילות הציבורית גם לאחר קריסת ברית המועצות ב־1991 ושימש יועץ לנשיא בשקורטוסטן.

ספרו הידוע ביותר – הרומן האוטוביוגרפי "ילדות ארוכה־ארוכה" (Оҙон-оҙаҡ бала саҡ), שנלמד בתוכנית הלימודים בספרות בבתי ספר ממלכתיים בבשקורטוסטן, ועובד לסרט בשנת 2004.

כרים מת ב־21 בספטמבר 2005 מאוטם שריר הלב בבירת בשקורטוסטן אופה.

הנצחה

על שמו של כרים נקראים תיאטרון הנוער הלאומי של בשקורטוסטן ואחד הרחובות הראשיים באופה.

פסל בדמותו מוצב בבית הסתדרות העובדים באופה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מוסטאי כרים בוויקישיתוף