מותבעל

מותבעל (באכדית: Mut-Baḫlu, המשמעות בכנענית: "איש בעל") היה שליט כנעני מתקופת אחנתון המוזכר במכתבי אל-עמארנה. הוא היה בנו של לבאיה ששלט על שדרת ההר המרכזית מצפון לירושלים, ונחלתו כללה גם את מרחב העיר שכם.

ייתכן ומותבעל היה הנסיך אותו גינה לבאיה בשל קשריו עם החבירו במכתב EA 254. מקום מושבו היה בפלה שבעבר הירדן, לאחר רציחת אביו בידי אנשי גינה המשיכו מותבעל ואחיו בתקיפת ערי מדינה כנעניות אחרות ובניסיונם להרחיב את שליטתם באמצעות שכירת החבירו שישמשו להם כחיילים.

לבסוף קיבל ביריאווזה שליט דמשק הוראה מידי הממשל המצרי לצאת למלחמה כנגד בני לבאיה, ובהם מותבעל, כפי שמצוין במכתב EA 250.

מכתבי מותבעל לפרעה עריכה

מכתב EA 255 שכותרתו היא "אין יעד רחוק מדי" בהתייחסו לממלכת "כאראנדוניאש" הכשית מבבל.
מכתב EA 256 שכותרתו במחקר המודרני היא "שבועות והכחשות", בו מוזכר כי מותבעל יושב בפחל שממזרח לנהר הירדן והוא דן בערים בגולן (באכדית: "Garu") ששמותיהם בתעתיק לאנגלית הם: Udumu, Aduru, Araru, Mešta (Meshta), Magdalu, Ḫeni-anabi (Kheni-anabi), Sarqu, Ḫayyunu, & Yabiluma. כמו כן מוזכרים במכתב זה גם האישים דדואה, יישויה ואייאב (Dadua, Yishuya and Ayab) אותם ניסה דייוויד רול לזהות עם דוד, ישי ויואב למרות הפער של 400 השנים בין האישים לתקופת הברזל היא התקופה הישראלית בה דן המקרא.