מותו של איוואן איליץ'
מותו של איוואן איליץ' (ברוסית: Смерть Ивана Ильича) הוא נובלה שכתב הסופר הרוסי לב טולסטוי. הסיפור פורסם בשנת 1886 ומאז תורגם לשפות רבות, ובכללן מספר פעמים לעברית. הסיפור הוא אחת מיצירות המופת של ספרות העולם והריאליזם הקלאסי ואחת מיצירותיו החשובות של הסופר.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
לב טולסטוי  |
| שפת המקור |
רוסית |
| סוגה |
רומן קצר |
| נושא |
מוות, מיתה |
| מקום התרחשות |
סנקט פטרבורג |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה |
1886 |
  | |
עלילה עריכה
עלילת הסיפור נפתחת כשנודע מותו של איוואן איליץ לחבריו במקום עבודתו בבית המשפט. הבשורה מתקבלת באדישות ובהקלה, נוכח הקידום שלו יכולים כמה מהם לצפות בעקבות מותו. אחד מהם, פיוטר איוונוביץ׳ נאלץ לבקר בבית המת, שם הוא פוגש באלמנתו, אותה מעסיקה בעיקר האפשרות להוציא סכום כסף נוסף מאוצר המדינה.
מכאן שב הסיפור אל ילדותו של איוואן איליץ׳ ומתאר את מהלך חייו, שעמדו בסימן שאיפתו להסתפח אל העשירים ובעלי המעמד, ליהנות מהשררה שמזמן לו תפקידו המשפטי, לבלות ולהשתעשע, ועיקר העיקרים, להימנע מכל ״אי נעימות״ או מכל קיצוניות שתשבש את הליכתו השלווה בתלם. בצוק העתים, כשהוא מבין כי מסלול ההתקדמות שלו מוגבל, מחליט איוואן איליץ׳ להשיג לו משרה בשכר גבוה יותר בבירה, ואחרי השגתה הוא מרהט ומעצב את בית המשפחה החדש בקפידה.
לרוע מזלו של איוואן איליץ׳ כשהוא מנחה את עושה הטפטים במלאכתו, הוא נחבל בצידו. פגיעה זו, הנראית תחילה זניחה, מולידה עם הזמן כאב עמום, ההופך בהדרגה למחלה המכלה את כוחו של איוואן איליץ׳. כשהוא נופל למשכב, מתהפך עולמו. אותה אדישות שהפגין כל חייו לגורלם של בני משפחתו והסובבים אותו, שנתפשו בעיניו רק כמי שמפריעים או אינם מפריעים לחייו הקלים והנעימים, שבה אליו בדמות אותה אדישות ממש כשהיא מופנית כלפיו: בתו מוטרדת מכך שגוויעתו המזוויעה משבשת את תוכניותיה לצאת לתיאטרון, אשתו בוחנת את משטר התרופות שלו בעיקר מצד הרצון להאריך את חייו כך או כך כדי להמשיך וליהנות ממשכורתו. רק בנו הקטן מפגין עדיין מידה של חמלה אנושית כלפיו. באופן דומה, אותה שררת שרד ואותם שקרים ששמע והשמיע בבית המשפט, מתוך ביטחון גמור כי כך דרכו של עולם, שב איוואן איליץ׳ ושומע מפי הרופאים השונים בהם הוא נועץ. כל חייו, הוא נוכח לדעת, היו קודש למניעת חדירתה של ״אי נעימות״ לתוכם, וככל שהוא שוקע עמוק אל תוך מחלתו ומותו הופך וודאי יותר הוא הולך ונלכד באי יכולתו לפרוץ את מחסום ״אי הנעימות״ הזו של השקר המוסכם. היחידי שמאפשר לו הצצה לאפשרות אחרת הוא המשרת גראסים, איכר שעבר העירה, ומשרת אותו במסירות שאינה מסתירה את הבנתו שמדובר בשירות למי שיעבור מן העולם עד מהרה. הסיפור נגמר במותו מתוך הבנה כי כל חייו חי בשקר.
תרגומים לעברית עריכה
- מות איבן איליץ', לב טולסטוי, תרגום: אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ, יפו : יפת, תרע"ב-תרע"ג, 1913.
- מותו של איוון איליץ', לב טולסטוי, תירגמה מרים ברנשטיין-כהן. כרוך יחד עם השבוי מקווקז, סיפור נוסף של טולסטוי, 144 עמ', ספריית תרמיל, 1965.
- איוואן איליץ' ואחרים, ל.נ. טולסטוי, תרגום: פטר קריקסונוב, 320 עמ׳, תשנ"ט / 1999. הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד/ספרי סימן קריאה.
- מותו של איוואן איליץ, לב ניקולאייביץ טולסטוי, הוצאת דביר, 195 עמ׳, תרגום: א"ד יציב, 2005. הספר כולל עוד שתי נובלות: האב סרגי והשטן
קישורים חיצוניים עריכה
- מותו של איוואן איליץ', באתר OCLC (באנגלית)
- מות איבן איליץ' בתרגום אז״ר בפרויקט בן-יהודה
- מותו של איוואן איליץ', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)