מייק קראפו

מייק קראפו
Mike Crapo
	קראפו, 2019
	קראפו, 2019
לידה	20 במאי 1951 (בן 72); איידהו פולס, איידהו, ארצות הברית
שם מלא	מייקל דין קראפו
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת בריגהאם יאנג ; בית הספר למשפטים בהרווארד
עיסוק	פוליטיקאי, משפטן
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
דת	הכנסייה המורמונית
בת זוג	שרה הייזלטון (מאז 1974)
	https://www.crapo.senate.gov/
	3 בינואר 1999 – מכהן; (25 שנים)
	→ דירק קמפת'ורן
	3 בינואר 2017 – 3 בפברואר 2021; (4 שנים ו־4 שבועות)
	→ ריצ'רד שלבי שרוד בראון ←
	3 בינואר 1993 – 3 בינואר 1999; (6 שנים)
	→ ריצ'רד ה. סטולינגס מייק סימפסון ←
פרסים והוקרה
	פרס צופה הנשר הנכבד

מייקל דין קראפו (באנגלית: ^[1]Michael Dean Crapo; נולד ב-20 במאי 1951) הוא פוליטיקאי אמריקאי המייצג את מדינת איידהו בסנאט של ארצות הברית מטעם המפלגה הרפובליקנית. קראפו נבחר לראשונה לסנאט ב-1998 לאחר שייצג את מחוז הקונגרס השני של איידהו בבית הנבחרים של ארצות הברית בשנים 1993–1999.

קראפו נולד באיידהו פולס. הוא בוגר אוניברסיטת בריגהאם יאנג ובית הספר הרווארד למשפטים. הוא התמחה כעורך דין בעיר הולדתו לאורך כל שנות ה-80 של המאה ה-20, תוך שמירה על פעילנות בפוליטיקה הרפובליקנית המקומית. אחיו, טרי קראפו, היה מנהיג הרוב בבית הנבחרים של איידהו בין השנים 1968–1972 ודמות פוליטית משפיעה עד מותו מלוקמיה ב-1982. לאחר מות אחיו, הוא התמודד בהצלחה לסנאט של איידהו ב-1984. קראפו כיהן כנשיא הזמני של הסנאט של איידהו בשנים 1988–1992.

קראפו נבחר למושב פתוח בקונגרס של ארצות הברית ב-1992, כמייצג מחוז הקונגרס השני של איידהו בבית הנבחרים של ארצות הברית. אחרי שלוש תקופות כהונה בבית הנבחרים, התמודד קראפו למושב הריק של איידהו בסנאט של ארצות הברית, לאחר שדירק קמפת'ורן התפטר מהסנאט על מנת להתמודד לתפקיד מושל איידהו. קראפו נבחר ברוב של 70% מהקולות, והפך למורמוני הראשון שייצג את איידהו בסנאט של ארצות הברית^[2]. בבחירות 2004, הוא זכה 99% מהקולות נגד יריבו הדמוקרטי סקוט מק'קלור. הוא נבחר מחדש שוב ב-2010 עם 71% מהקולות, ושוב ב-2016 עם 66% מהקולות.

ביוגרפיה עריכה

קראו נולד בעיר איידהו פולס למלבה (לבית אולסן) וג'ורג' לוול קראפו. אחיו, טרי, גדול ממנו ב-12 שנים. הוא שאר בשר רחוק של הנרי קראפו, שכיהן כמושל מישיגן בשנים 1865–1869 וכן של ויליאם דוראנט, נכדו של הנרי שהיה מחלוצי תעשיית הרכב ושייסד את ג'נרל מוטורס. את לימודיו התיכוניים סיים ב-1969 וב-1973 היה לבוגר אוניברסיטת בריגהאם יאנג במדע המדינה. ב-1977 קיבל תואר ראשון במשפטים מאת בית הספר למשפטים בהרווארד. במשך שנה אחת בשלהי שנות ה-70 של המאה ה-20 היה מתמחה של השופט ג'יימס מ. קרטר מבית המשפט הפדרלי התשיעי לערעורים של ארצות הברית ולאחר מכן שב לאיידהו, שם עבד כעורך דין.

במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20 נהפך קראפו לפעיל במסעות הבחירות של המפלגה הרפובליקנית למושבים בבית המחוקקים של איידהו. אחיו טרי היה חבר בבית הנבחרים של איידהו וכיהן שם כמנהיג הרוב (1968–1972) והיה כוכב עולה בפוליטיקה של איידהו. בעקבות מותו של טרי מלוקמיה ב-1982, התמודד קראפו לסנאט של איידהו. הוא נבחר לסנאט ב-1984 וכיהן שם עד 1992. ב-1988, באופן בלתי צפוי, הנשיא הזמני של הסנאט ג'ים ריש לא נבחר מחדש לסנאט וקראפו נבחר על ידי עמיתיו לתפקיד הנשיא הזמני. הוא כיהן בתפקיד זה בשנים 1988–1992.

ב-27 בינואר 1989 כיהן קראפו כמושל איידהו במשך מחצית היממה. המושל ססיל אנדרוס היה מחוץ לגבולות איידהו כשהעיד בפני הקונגרס של ארצות הברית, ולאחר מכן סגן המושל דאז בוץ' אוטר היה גם הוא מחוץ לאיידהו. לפי סדר הירושה של מושל איידהו, הנשיא הזמני של הסנאט הוא הבא בתור לרשת את המושל לאחר סגן המושל. ב-1992 נבחר לקונגרס של ארצות הברית, כחבר בית הנבחרים האמריקאי מטעם מחוז הקונגרס השני של איידהו. הוא נבחר שוב במשך שלוש פעמים עד 1999, עת נבחר לסנאט של ארצות הברית.

ב-1998, הסנאטור דירק קמפת'ורן נבחר למושל איידהו ולפיכך התפנה מושבו בסנאט. קראפו, אז חבר בית הנבחרים של ארצות הברית, החליט להתמודד למושבו הריק. הוא נבחר באותה השנה לכהונה בת שש שנים, וזכה פעם אחר פעם עד לבחירתו האחרונה ב-2016. קראפו נהפך לסנאטור הבכיר של איידהו כאשר הקונגרס ה-111 של ארצות הברית התכנס ב-3 בינואר 2009, והסנאטור לארי קרייג, שייצג את איידהו בסנאט בין השנים 1991–2009, החליט שלא להיבחר מחדש. בכינוס הקונגרס ה-121 של ארצות הברית, קראפו דורג במקום ה-39 בבכירותו בסנאט. הוא התנגד לחוק הגנת החולה וטיפול בר השגה של הנשיא ברק אובמה ואף הצביע נגדו. ב-2011 היה חבר במה שכונה "כנופיית השישה" שניסתה להציע לסנאטורים הדמוקרטים עסקה שתכלול הורדה משמעותית בגירעון התקציבי.

בסוף דצמבר 2012 נעצר קראפו בידי משטרת אלכסנדריה שבוירג'יניה לאחר שנכשל בבדיקת ינשוף. לאחר שחרורו בערבות מהמעצר פרסם קראפו הודעה לתקשורת ובה אמר: "שגיתי ואני מתנצל בפני משפחתי, בפני הבוחרים שלי וכל מי שנתן בי את מבטחו. אני לוקח על עצמי אחריות ואשא בעונש שיוטל עלי. אנקוט צעדים להבטיח שזה לא יקרה שוב לעולם". יתרה מזאת, שתיית אלכוהול אסורה על פי חוקי הכנסייה המורמונית בה חבר^[3].

עם פרסום הקלטת בה נשמע דונלד טראמפ, המועמד הרפובליקני לנשיאות משתמש בשפה גסה כלפי אישה באוקטובר 2016, חודש ימים לפני הבחירות לנשיאות שנערכו באותה השנה, הודיע קראפו על הסרת תמיכתו במועמד לנשיאות^[4]. במרץ 2018 היה ממנסחי "החוק לעידוד צמיחה כלכלית, הקלה רגולטורית והגנה על הצרכן", שזכה לתמיכת המפלגה הדמוקרטית ושהטיל הקלה בפיקוח שהוטל על המגזר הפיננסי בארצות הברית בעקבות המשבר הכלכלי העולמי ב-2008, הידוע בשם חוק דוד-פרנק^[5].