מיכאיל סטורדזה

שליט נסיכות מולדובה

מיכאיל סטורדזה (סטורזה) (ברומנית: Mihail Sturdza‏, 24 באפריל 1794 - 8 במאי 1884) היה שליט נסיכות מולדובה מאפריל 1834 ועד יוני 1849.

מיכאיל סטורדזה
Mihail Sturdza
לידה 24 באפריל 1794
יאשי, מולדביה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 במאי 1884 (בגיל 90)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה קפלת סטורדזה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג סמאראגדה סטורדזה
אליסאבטה רוסטי עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת בית סטורדזה
אב סקרלט סטורדזה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Grigorie Sturdza
מריה סטורדזה
prince Dimitrie Mihai Sturdza, beizades, marshal of Moldavia עריכת הנתון בוויקינתונים
שליט מולדביה
3 באפריל 1834 – יוני 1849
(כ־15 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בול של רפובליקה מולדובה עם דיוקן שליט נסיכות מולדובה, מיכאיל סטורדזה

חייו עריכה

מיכאיל סטורדזה, שנולד ביאשי, היה בנו של הלוגופט הגדול גריגורה סטורדזה (Grigore Sturdza) ומצד אימו היה נכד של שליט. הוא זכה להשכלה, היה מתומכי האימפריה הרוסית ומבקר חריף של ניצול איכרי מולדובה על ידי הבויארים. גם לאחר שהועלה לכס השלטון במולדובה על ידי האימפריה העות'מאנית התמיד בנטייתו לכיוון הרוסי.

בתקופת כהונתו של סטורדזה הוקמה ביאשי, בתמיכתו הפעילה, אקדמיה מיכאיליאנה, המוסד הראשון להשכלה גבוהה בנסיכות מולדובה, שהתפתחה ממנו בהמשך אוניברסיטת יאשי. סטורדזה היה מנהיג בעל כישורי ניהול ניכרים ובתקופתו, בנוסף להגדלת רכושו, דאג גם לסלילת 250 קילומטרים של דרכים ולבניית 400 גשרי אבן קטנים.

סטורדזה ריסן את מעשי העוולה של הפקידות המנהלתית ושל הבויארים כנגד האיכרים והצוענים. הוא שחרר מהשיעבוד את הצוענים שהיו שייכים לו ואת אלה שהיו משועבדים למנזרים, מעשה שבעקבות הדוגמה שלו הלך גם שליט נסיכות ולאכיה, גאורגה ביבסקו. תחילה הגביל את הגירת היהודים אל נסיכות מולדובה, אך בהמשך עודד אותה והעדיף להושיב את היהודים על אדמותיו הפרטיות.

סטורדזה טיפח צעירים מוכשרים, דוגמת מיכאיל קוגלניצ'אנו, מאטיי מילו ועוד, הקציב להם מלגות לימודים מחוץ למולדובה ובשובם דאג להם למשרות המאפשרות קיום מכובד. סטורדזה חשש מהרוח המהפכנית של התקופה ופעל נגד כל אדם או כתב עת שנחשד בניסיון להטיף לשינוי השלטון. הוא עצר, היגלה וכלא חשודים במהפכנות וסגר כתבי עת שמתוכן המאמרים המתפרסמים בהם אפשר היה לחוש ברוח מהפכנית. גם מחברי מחזות ביקורתיים נענשו. הוא דיכא את מהפכת 1848 במולדובה, אולם זה לא עזר לו ולאחר הכיבוש הטורקו-רוסי של הנסיכויות הרומניות הוחלפו השליטים.

סטורדזה שאף להתעשרות רבה ככל האפשר ולשם כך מכר תוארי אצולה, כך שאם בתחילת שלטונו היו בנסיכות מולדובה 853 בויארים, בסיום שלטונו מספרם הגיע ל-3,750. הוא אילץ את ונימין קוסטקה (Veniamin Costache), המיטרופוליט האהוד של יאשי, להתפטר וקומם נגדו את דעת אוהדיו.

ב-1815 נשא מיכאיל סטורדזה את אליסאבטה (Elisabeta), בתו של וסילה רוסטי (Vasile Rosetti). לשניים היו שלושה ילדים, שני בנים ובת. מאוחר יותר נפרד סטורדזה מרעייתו ונשא אשה נוספת. עם רעייתו החדשה היו לו שני בנים שמתו בילדותם.

מיכאיל סטורדזה מת בגיל 90 בפריז.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מיכאיל סטורדזה בוויקישיתוף