מיכאיל סקובלב

הגנרל מיכאיל דמיטריוביץ' סְקוֹבֶּלֵב (ברוסית: Михаи́л Дми́триевич Ско́белев ‏; 29 בספטמבר 1843, סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית – 8 ביולי 1882, סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית) היה גנרל רוסי אשר קנה את תהילתו במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878).

מיכאיל סקובלב
Михаи́л Дми́триевич Ско́белев

הגנרל מיכאיל דמיטריוביץ' סקובלב
לידה	29 בספטמבר 1843 סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
פטירה	8 ביולי 1882 (בגיל 38) סנקט פטרבורג האימפריה הרוסית
מקום קבורה	Zaborovo
מדינה	האימפריה הרוסית
כינוי	הגנרל הלבן
השכלה	האוניברסיטה הקיסרית של סנקט פטרבורג האקדמיה הצבאית הקיסרית הרוסית
השתייכות	הצבא הקיסרי הרוסי
תקופת הפעילות	1861–1882 (כ־21 שנים)
דרגה	גנרל
תפקידים בשירות
המושל הצבאי של מחוז פרנגה ראש המטה של האוגדה הקוזקית במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) מפקד האוגדה ה-16 במלחמה העות'מאנית רוסית מפקד החזית במערכה נגד טורקמניסטן ב-1880
פעולות ומבצעים
כיבוש ח'אנות חיווה ב-1874 כיבוש ח'אנות קוקנד ב-1875 המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878): המצור על פלבן, כיבוש לובץ', קרב מעבר שיפקה
עיטורים
פור לה מריט מסדר העיט האדום, דרגה 1 אות המסדר אנה הקדושה, דרגה 3 מסדר גאורגיוס הקדוש, דרגה שנייה מסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 3 עם חרבות מסדר סטניסלב הקדוש דרגה 1 עם חרבות אות מסדר אנה הקדושה מסדר גאורגיוס הקדוש, דרגה שלישית חרב הזהב של גבורה עיטור אנה הקדושה, דרגה ראשונה דרגה רביעית במסדר גאורגיוס הקדוש מסדר סנטה אנה, דרגה 4 עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 3 מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 1 מסדר סטניסלב הקדוש
הנצחה
קורבטה רוסית נקראה על שמו רחוב הנושא את שמו במוסקבה פארק סקובלב בעיר פלבן

חייו

מיכאיל נולד למשפחת אצולה צבאית. הוא היה בנו של הגנרל דימיטרי סקובלב (1821–1879), אשר נלחם לצד בנו במלחמה העות'מאנית רוסית ונכדו של הגנרל והסופר איוון ניקיטיץ' סקובלב (1778–1849), אשר נלחם בצבא הפרוסי כנגד צבאו של נפוליאון. אימו של מיכאיל אולגה סקובלב לבית פולטבצבה עמדה בראש ארגון הצלב האדום בבלקן בעת המלחמה העות'מאנית רוסית.

בין השנים 1858–1860, למד סקובלב באוניברסיטת סנקט פטרבורג. בשנת 1861 התגייס סקובלב לרגימנט המשמר הרכוב של הצאר ושנתיים מאוחר יותר הוסמך לקצונה ומונה למפקד פלוגת הוסרים. בשנת 1866 נשלח ללימודים באקדמיה הצבאית לפיקוד ומטה של האימפריה הרוסית, אותה סיים בהצטיינות בשנת 1868.

בנובמבר 1868 נשלח לשרת בטורקסטן שבמרכז החלק האסייתי של הקיסרות הרוסית ופיקד על חיל המצב בעיר טורקמנבאשי. בהמשך שירת במטה של הדוכס הגדול מיכאיל ניקולאייביץ', הנציב העליון של מלכות המשנה של הקווקז. בתקופת שירותו השתתף במסע המלחמה כנגד ח'אנות חיווה ב-1874 וח'אנות קוקנד ב-1875 בהם פיקד על כוחות הפרשים והפגין אומץ לב. בשנת 1876 מונה למושל הצבאי של מחוז פרגנה

בשנת 1877 הועלה לדרגת מאיור גנרל ומונה לפקד על החטיבה הקוזאקית, צורף לצבא הדנובה של האימפריה הרוסית ובראש כוחותיו, היה מראשוני החוצים את נהר הדנובה והחזיק את ראש הגשר לשאר הכוחות שנעו לתוך בולגריה. בהמשך השתתף בסדרת הקרבות שהובילו לכיבוש פלבן ולובץ'. הוא קודם לדרגת גנרל ומונה לתפקיד מפקד האוגדה ה-16 של צבא הדנובה. בהמשך חצו כוחותיו את הרי הבלקן והשתתפו בקרב ליד מעבר שיפקה. סקובלב זכה לכינוי הגנרל הלבן, מאחר שהופיע במדים לבנים ורכב על סוס לבן, עניין ששיווה לו מראה שהטיל מורא על יריביו מחד וגרר את הערצת חייליו, מאידך.

לאחר המלחמה, חזר סקובלב לזמן קצר לגזרת טורקסטן ובשנת 1881 מונה למפקד המחוז הצבאי מינסק. סקובלב התערה בפוליטיקה הפנים-רוסית והפגין דעות לאומניות, אשר נטו לגזענות וייחדו את האתניות הרוסית על פני שאר אוכלוסיית האימפריה. מייחסים אליו את מקור הסיסמה רוסיה לרוסים. סקובלב נישא לנסיכה מריה ניקולאבנה גגרין, אך הנישואין עלו על שירטון והזוג התגרש לאחר זמן קצר.

ב-4 ביולי 1882 לאחר שקיבל את משכורתו החודשית, יצא סקובלב מהעיר מינסק לכוון מוסקבה, בלווי מספר קציני מטה והגיע לעיר ב-7 ביולי. ב-8 ביולי, לאחר ארוחה חגיגית פרש סקובלב למלונו ונמצא מת במיטתו בנסיבות מסתוריות. הסיבה הרשמית שהוענקה למותו הייתה התקף לב, אך ברוסיה נפוצו תאוריות קשר, על כך שסקובלב נרצח בידי מרגלת אוסטרו-הונגרית ששהתה עמו במלון, או בידי המשטרה החשאית הרוסית בשל השתייכותו לארגוני ניהיליסטים. אביו ואב סבו, נפטרו אף הם בגיל צעיר יחסית ממחלת לב וסביר להניח שכך אירע גם במקרה שלו.

סקובלב נקבר באחוזה המשפחתית שלו בכפר ספאסקי שבמחוז ריאזאן, לצד הוריו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מיכאיל סקובלב בוויקישיתוף

• מיכאיל סקובלב הגנרל הלבן, באתר יוטיוב (ברוסית)
• מיכאיל סקובלב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)