מיכאל נצר

אמן קומיקס אמריקאי-ישראלי
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים מסורבלים ובעייתיים מבחינה לשונית.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מיכאל נצראנגלית: Michael Netzer; נולד ב-9 באוקטובר 1955) הוא קומיקסאי אמריקאי-ישראלי ממוצא דרוזי שהתגייר. מוכר בשל עבודותיו עבור הוצאות הקומיקס "DC קומיקס" ו"מארוול קומיקס" החל משנות השבעים - וכיוצר של גיבור-העל הישראלי "אורי-און" בסוף שנות השמונים.

מיכאל נצר
Michael Netzer
נצר, 2006
נצר, 2006
לידה 9 באוקטובר 1955 (בן 68)
ארצות הבריתארצות הברית דטרויט, מישיגן, ארצות הברית
מדינה ארצות הברית, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק אמן, מאייר ספרי קומיקס
מקום לימודים אוניברסיטת ויין, תיכון רדפורד עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה קומיקס עריכת הנתון בוויקינתונים
www.michaelnetzer.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

ילדות ותחילת הקריירה בסצנת הקומיקס האמריקאית עריכה

נצר נולד בשם מייקל מנצור נאסר (Michael Mansour Nasser) בדטרויט, מישיגן שבארצות הברית. בנם של עאדל נאסר א-דין, דוקטור דרוזי לפילוסופיה שעבד רוב חייו במפעל של פורד, ושל אדל גאזאלי, בת לאב דרוזי-לבנוני ולאם יהודייה-לבנונית.[1] בשנות ה-20 לחייה, החליטה אימו להגר לניו יורק.

נצר חלה בשיתוק ילדים בגיל שמונה חודשים והיה משותק חלקית במותנו השמאלית וברגלו. אחרי שנתיים של טיפול רפואי, עבר עם אימו ואחיו לכפר דיר קוביל, בלבנון, דרומית לביירות, ומשפחתו התגוררה שם עד הגיעו לגיל 11. בשנת 1967 חזר לדטרויט, נרשם לבית הספר, והחל לראשונה להימשך לתחום האמנויות ובעיקר לאיור חוברות קומיקס. באותה תקופה הוא פגש לראשונה את סינדי בוראל, אשר הפכה בהמשך לשותפתו, בת זוגו ואם בתו. הוא הגה וצייר סמל ליחידת דובדבן בצה"ל לבקשת מפקד היחידה אורי בר לב.

אחרי שנתיים של השתלמויות באוניברסיטת וויין במישיגן, נצר פגש את אמן הקומיקס האמריקאי הנודע ניל אדמס בכנס קומיקס בדטרויט ובאופן לא רשמי קיבל הצעת עבודה בסטודיו של אדמס "Continuity Studios". בשנת 1975 נצר עבר יחד עם משפחתו לניו יורק, שם זכה להכרה רבה בסצנת הקומיקס באופן מהיר יחסית לאחר שאייר דמויות שונות ל-DC קומיקס, בהן באטמן, וונדר וומן, סופרבוי, לגיון גיבורי-העל, החץ הירוק, וברק שחור (Black Lightning), ודמויות שונות למארוול קומיקס כגון ספיידרמן.

בסתיו 1977 נצר לקח פסק זמן מקריירת הקומיקס בניו יורק לטובת מסע רוחני. בעקבות החלטה זו הוא עבר יחד עם משפחתו לסן פרנסיסקו. במהלך פסק זמן זה, נפגש נצר עם המוציא לאור של חוברת הקומיקס Star Reach, מייק פרידריך, אך סירב לבקשת האחרון ליצור את המהדורה הצבעונית הראשונה של החוברת. פרידריך, לאחר ששמע מנצר על השינוי שעבר, ביקש ממנו ליצור קומיקס שיציג את חוויותיו מתקופה זו. נצר לקח על עצמו את המשימה ובעקבות כך יצר את הקומיקס "הברית החדשה, הישנה והאחרונה" (The Old, New and Final Testaments) אשר מנבאת את עתיד המין האנושי. פרידריך פרסם את הסיפור במגזין Star Reach בשנת 1977 בחוברת מספר 12, כשלצדו סיפר על פגישתו עם נצר ועל כוונותיו של נצר לפתוח בקריירה ציבורית בה ינסה לקדם שלום עולמי.

עזיבת סצנת הקומיקס האמריקאית עריכה

במשך השנים הבאות, נצר החליט לטייל ברחבי ארצות הברית כאשר הוא יוצר חוברות קומיקס מדי פעם. באותה העת החליט נצר לקדם את הרעיון ליצור היררכיה פוליטית חדשה באמצעות הקומיקס, מה שגרם לקולגות שלו לעיתים קרובות לראות את התנהגותו כמשיחית ואותו כאחוז טירוף. בקיץ 1981 נצר נעלם לחלוטין מסצנת הקומיקס האמריקאית, כשהחליט לנסוע לביקור בבית ילדותו בלבנון. החזרה למזרח התיכון הייתה משמעותית עבור המסע הרוחני אשר עבר באותה העת, והוא אף תכנן להמשיך משהייה בביירות לטיול בישראל. ביוני 1982 מצא עצמו בלב הפלישה הישראלית ללבנון במהלך אירועי מבצע שלום הגליל. באוגוסט 1983 הצליח להימלט מאזור הלחימה לישראל באמצעות מונית אותה שכר ובסיוע צה"ל. בישראל, הוא החליט להתגייר ואף הפך לדתי,[1] ולאחר-מכן עברת את שם משפחתו לנצר. הוא למד עברית במספר קיבוצים במשך תקופה, ולאחר מכן עבר לגור בחבל בנימין ביישוב עפרה. בעודו גר שם, התחתן עם אילנה יוסף, עימה הוא הביא לעולם חמישה ילדים.

 
שער של אורי-און #1, 1987

בשנת 1987 יצר את דמותו של "אורי-און", גיבור העל הישראלי הראשון אשר כיכב במספר חוברות קומיקס אותן יצר נצר בעזרתם של יונתן דויטץ' ויוסי הלפרין. השם של גיבור העל ניתן לו בידי אורי אורבך, ידידו של נצר. הקומיקס יצא לאור בתקופה בה סצנת הקומיקס הישראלית החלה לפרוח ו"אורי-און" הוצג בתערוכה במוזיאון ישראל לצד עבודותיהם של ציירי קומיקס מקומיים כגון דודו גבע ואורי פינק. הרקע האישי של נצר כצייר קומיקס אמריקאי והבחירה שלו לעבור לגור בלב יהודה ושומרון, העלו אותו לתודעת הציבור באותה העת, הוא הוזמן לתוכניות אירוח רבות וקיבל כיסוי תקשורתי נרחב יחסית.

החזרה לסצנת הקומיקס האמריקאית עריכה

בשנת 1991 נצר חזר לניו יורק לעבוד שוב עם ניל אדמס באולפני "Continuity Studios". לאחר ויכוח עקרוני שהתעורר בין השניים בשאלה למי שייכות הזכויות על השימוש בדמותה של גברת מג'סטיק, אותה יצרו יחד בשנת 1977, נצר הגיש תביעה משפטית נגד אדמס בשנת 1993. התביעה בוטלה לבסוף בשנת 1995 עקב חוק ההתיישנות. נצר עבד באותה עת על מספר פרויקטי קומיקס, ביניהם גם הקומיקס "גברת הצדק" (Lady Justice) אותו יצר סופר הפנטסיה והמדע הבדיוני ניל גיימן. הסגנון האמנותי של נצר באותה התקופה הפך אפל יותר. בשנת 1994 חזר לישראל והחל לנטוש את עולם הקומיקס.

בשנת 1998 הקים יחד עם סופיה פדרוב את חברת "Netzart-Federov Media" אשר העניקה לנצר את החופש לפתח את כישוריו בתחום האמנות הממוחשבת, בתחום הפרסום ובתחום עיצוב האתרים.

בפברואר 2003, במהלך חופשה בעין גדי, החליט נצר לשנות כיוון שוב ולחזור ליצור את הקומיקס הרוחני עליו עבד עשרים וחמש שנים קודם לכן.

המעבר לקומיקס מקוון עריכה

בינואר 2004 נצר העלה לאינטרנט את אתר האינטרנט הראשון שלו, "The New Comic Book of Life" – מניפסט אשר מתאר את המיתולוגיה של גיבורי העל והתפקיד אותו הם מילאו באבולוציה החברתית והתרבותית. באתר, נצר פרסם לראשונה יצירות עליהן עבד בין השנים 19771981 ולא יצאו לאור. באתר הוא ביקש לראשונה גם סליחה מהקולגה שלו, ניל אדמס, על התביעה המשפטית שהגיש נגדו עשור קודם לכן.

מאז נצר הספיק להעלות לרשת שבעה אתרי אינטרנט נוספים, אשר כולם פונים לקהילת יוצרים הקומיקס בעולם ועוסקים בנושאים סוציופוליטיים, במדע ובשאלת הרלוונטיות של האומנויות.

במהלך 2010 צייר נצר עטיפות שונות לחוברות סדרת הקומיקס "Green Hornet" שנכתבה על ידי במאי הקולנוע קווין סמית' וכן צייר את עטיפת החוברת הראשונה בסדרת הקומיקס הישראלית "כפיר - האיש התנכ"י" שנכתבה על ידי עופר ומשה זנזורי.

כחלק מתפיסתו לפיה אמנות יכולה לתרום חזרה לחברה, הצטרף נצר במאי 2010 כחבר מן המניין בעמותת " קומיקס לכולם", אשר שמה לה למטרה לקדם את מדיום הקומיקס בארץ ככלי תרבותי וחינוכי והשתתף במסגרתה בפעילויות שונות בהתנדבות.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מיכאל נצר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יוני שדמי, גיבור על הקצה, באתר nrg‏, 26 באוגוסט 2005