מיכאל פרטוריוס

מיכאל פרטוריוסגרמנית: Michael Praetorius;‏ 15 בפברואר 1571 (כנראה) – 15 בפברואר 1621) היה מלחין ונגן עוגב גרמני ובעל כתבים בנושאי מוזיקה. פרטוריוס היה מלחין רב-צדדי, מן המובהקים בתקופתו, שעיקר חשיבותו בפיתוח צורות מוזיקליות המבוססות על מזמורי תפילה פרוטסטנטיים.

מיכאל פרטוריוס
Michael Praetorius
לידה 1571?
קרנצבורג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בפברואר 1621 (בגיל 50 בערך)
וולפנביטל, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה וולפנביטל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות פרנקפורט על האודר עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1600 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ברנדנבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם רנסאנס גרמני, המוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת לטינית, גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה עוגב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

פרטוריוס נולד כמיכאל שולצה, הצעיר בבניו של כומר לותרני, בקרנצבורג שבגרמניה. עם תום לימודיו בטורגאו ובצרבסט, המשיך בלימודי דת באוניברסיטה של פרנקפורט על נהר אודר. הוא כיהן כנגן עוגב בכנסיית מריה (Marienkirche) בפרנקפורט ובהמשך עבד בחצר וולפנביטל כנגן עוגב ומאז 1604 כממונה על המוזיקה (קאפלמייסטר). משנת 1613 עד 1616 עבד בחצר הסקסונית בדרזדן, שם נחשף למוזיקה האיטלקית החדישה, לרבות יצירותיהם הפוליכוראליות (למקהלות אחדות) של מלחיני האסכולה הוונציאנית. הפיתוח שלו בהמשך של צורת הקונצ'רטו הכוראלי, בייחוד בגרסה הפוליכוראלית, נבע ישירות מהיכרותו עם המוזיקה של מלחינים ונציאניים כמו ג'ובאני גבריאלי. מיכאל פרטוריוס טמון בכוך קבורה מתחת לעוגב בכנסיית מריה הקדושה בוולפנביטל, גרמניה.

שמו עריכה

בגרמנית מופיע שם המשפחה בצורות שונות, ביניהן שולצה, שולטה, שולטהייס, שולץ ושולטייס. פרטוריוס היא הצורה הלטינית של שם המשפחה.

יצירותיו עריכה

פרטוריוס היה מלחין פורה להפליא, שיצירותיו מגלות את השפעתם של בני זמנו סמואל שיידט והיינריך שיץ כמו גם השפעה איטלקית. יצירותיו כוללות את Musae sioniae בת תשעת הכרכים (1605-10), קובץ של למעלה מאלף כוראלים ושירים; עוד יצירות רבות לכנסייה הלותרנית; ו"טרפסיכורה" (1612), אוסף של יותר מ-300 מחולות אינסטרומנטליים, שהוא גם היצירה הנודעת ביותר שלו וגם יצירתו החילונית היחידה ששרדה. המסה בת שלושת הכרכים שלו, "סינטגמה מוזיקום I" ו"סינטגמה מוזיקום דה אורגנוגרפיה II" מן השנים 1614-20 כוללת טקסטים מפורטים ותמונות על הנהלים המוזיקליים וכלי הנגינה שהיו בשימוש בימיו, תיעוד רב חשיבות למוזיקולוגיה, לתורת הכלים ולתחום של ביצוע אותנטי.

 
משפחת הוויולים מ, תוך "סינטגמה" של פרטוריוס, 1618

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מיכאל פרטוריוס בוויקישיתוף