מילטיאדס (אפיפיור)
האפיפיור מילטיאדס הקדוש (בלטינית: Miltiades; מת ב-10 בינואר 314), הנקרא גם מלכיאדס (Melchiades), כיהן מ-2 ביולי 311 עד מותו ב-10 בינואר 314[1].
 | |||||
| מילטיאדס | |||||
| לידה | צפון אפריקה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
10 בינואר 314 רומא | ||||
| דת |
הכנסייה הקתולית  | ||||
| |||||
  | |||||
משערים כי מוצאו מאפריקה, אך דבר לא ידוע אודותיו. מילטיאדס ויורשו סילבסטר הראשון, היו מתלמידיו של מרקלינוס. הוא נבחר לאחר סדה וקנטה (Sede vacante - תקופה שבה אין אפיפיור מכהן) של כעשרה חודשים בעקבות מות האפיפיור אוסביוס ב-17 באוגוסט 310, או אולי זמן קצר לאחר הגלייתו של אוסביוס לסיציליה בשנת 309.
מילטיאדס נבחר לאפיפיור לאחר שבאפריל 311 הקיסר הרומי גלריוס פרסם צו סובלנות, השם קץ לרדיפת הנוצרים. בשנת 313, במהלך כהונתו, פרסמו הקיסר המערבי קונסטנטינוס והקיסר המזרחי ליקיניוס את צו מילאנו, המתיר לנוצרים לקיים את פולחנם ומורה על השבת רכוש הכנסייה שהוחרם. קונסטנטינוס העניק לאפיפיור במתנה את ארמון הלטראנו, שהפך עם השנים למקום מגורי האפיפיורים ומושב הממשל הכנסייתי.
באותה שנה, ב-313, עמד מילטיאדס בראש סינוד לטראני ברומא, שזיכה את הבישוף קקיליאנוס (Caecilianus) מההאשמות נגדו והכריז על דונאטוס מגנוס ככופר. הוא הוזמן אחר כך לסינוד ארל, שהיה ההתוועדות הרשמית הראשונה של הבישופים הנוצרים בקיסרות הרומית המערבית, אך מת לפני שהסינוד נתכנס.
הליבר פונטיפיקליס (Liber Pontificalis), שנתחבר במאה ה-5 או אחריה, מייחס למילטיאדס את הנהגתם של כמה מנהגים.
במאה ה-13 נקבע בלוח הקדושים הקתולי, כי 10 בדצמבר יהיה יום חגו של הקדוש מלכיאדס (כפי שנקרא אז), ובטעות נוסף לשמו הציון מרטיר. ב-1969 נמחק יום זה מלוח החגיגות הליטורגיות המחייבות, והועבר ליום מותו, אל 10 בינואר, ללא הציון "מרטיר" ליד שמו[2].
קישורים חיצוניים עריכה
- הערך "מילטיאדס" בתוך האנציקלופדיה הקתולית, מהדורת 1913.
- אגרותיו וכתביו של מילטיאדס, ב-Documenta Opera Omnia.
- מילטיאדס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מילטיאדס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
| הקודם: אוסביוס |
אפיפיור (רשימת האפיפיורים) |
הבא: סילבסטר הראשון |