מיליצה, נסיכת סרביה

נסיכה סרבית במאה ה-14

מיליצה חרבליאנוביץ', לבית נמאניץ' (בסרבית: Милица Хребељановић‏; סביבות 1335 - 11 בנובמבר 1405), ידועה במסורת העממית הסרבית כ"צאריצה מיליצה" (הקיסרית מיליצה) או "קְנֶגיניה מיליצה" (הנסיכה מיליצה), הייתה נסיכה סרבית מענף צדדי של שושלת נמאניץ', אשתו של השליט הסרבי לזר חרבליאנוביץ'. הוכרזה לקדושה של הכנסייה האורתודוקסית הסרבית. חיברה, בין היתר, "תפילה של אם" (Молитва матере) ושיר קינה על מות בעלה ("חתן אלמנותי" - Удовству мојему женик)

מיליצה, נסיכת סרביה
Милица Хребељановић
לידה 1335? עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בנובמבר 1405 (בגיל 70 בערך)
ליובוסטיניה, דספוט סרביה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה סרביה המורבית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה ליובוסטיניה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג לזר חרבליאנוביץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת נמאניץ'
אב ורטקו נמאניץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ילנה באלשיץ' (לזרביץ')
דראגאנה מסרביה
סטאפן לזרביץ
ווק לזרביץ'
אוליברה לאזארביץ'
מרה לזרביץ' ברנקוביץ'
תאודורה לזרביץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מיליצה, נסיכת סרביה, באיקונין במנזר ליובסטיניהכיתוב תמונה

ביוגרפיה עריכה

לפי מסורות סרביות, ייתכן כי מזויפות על ידי כרוניקות מאוחרות[1] מיליצה נולדה כבתו של הנסיך ורטקו נמאניץ' (שנודע בשירה האפית הסרבית כ"יוג בוגדאן") שהיה בן נינו של ווּקן נמאניץ' מענף שולי של שושלת נמאניץ'. התחתנה, אולי בסביבות שנת 1553 עם הנסיך לזר חרבליאנוביץ'.

אחרי מות בעלה בקרב קוסובו ב-1389 שלטה מיליצה בסרביה כעוצרת עד שנת 1393 כשבנה, סטפאן לזרביץ' חרבליאנוביץ' הגיע לפרקו והפך לשליט גם בפועל. הזיכרון הקולקטיבי של העם הסרבי שמר את זכרה כמנהיגה חכמה ואמיצה בעת תקופה רגישה. התמודדה עם מות בעלה בשבי העות'מאני ונאלצה להשיא את בתה מילֶבה (או אוליברה דספינה) עם הסולטאן הטורקי באיזיט שהיה אחראי ב-1389 להוצאתו להורג של בעלה בסביבות שנת 1390 הקימה מיליצה את מנזר ליובוסטיניה על יד טרסטניק, ובסביבות 1393 פרש לחיי נזירות באותו מנזר תחת השם "יבגניה" (Јевгенија) ומאוחר יותר כ"אם המנזר יפרוסינה" (Јефросина).

היא מימנה את תיקון מנורת הכורוס של מנזר דצ'אני. לצורך מו"ם עם הסולטאן בייזיט, בתור "הנזירה יבגניה" יחד עם הנזירה יבפמיה, (ששמה הקודם היה וסיליסה מסרס) נסעה בשנת 1398–1399 לחצרו של באיזיט בסרס. ב-1403 הגיעה שוב לעיר סרס כדי לבקש מהסולטאן תמיכה בבנה סטפאן לזרביץ' בעימות עם בני ברנקוביץ'.

מיליצה נקברה במנזרה, ליובוסטיניה. היא הוכרזה קדושה של הכנסייה האורתודוקסית הסרבית. נודעה גם כמשוררת.

צאצאיה עריכה

 
מנזר ליובוסטיניה

עם הנסיך לזר היו לה 3 בנים ו-5 בנות:

בניה עריכה

  • דוברובוי- מת אחרי לידתו
  • סטפאן לזרביץ', דספוט סרביה
  • ווק לזרביץ'

בנותיה עריכה

  • ילנה לזרביץ', התחתנה עם ג'וראג' השני באלשיץ' ואחר כך עם הדוכס הגדול של הום, סנדל חראניץ' קוסאצ'ה
  • מרה לזרוביץ', התחתנה עם ווק ברנקוביץ'
  • דראגאנה של סרביה, התחתנה עם הצאר הבולגרי איוואן שישמן
  • תאודורה לזרביץ'
  • מילֶבה או אוליברה לזרביץ', הייתה תחת השם דספינה אחת מנשותיו של הסולטאן העות'מאני בייזיט הראשון

שיריה ותפילותיה עריכה

הנסיכה מיליצה כתב מספר תפילות ושירים דתיים.

  • "תפילה של אם שנכתבה ככל הנראה בשנת 1397 בעוד שהתה עם בניה במנזר דצ'אני
  • חתן אלמנותי- קינה ללזר - משקפת את כאבה ובדידותה אחרי מות בעלה

על אף עיצובו כשיר כנסייתי, יש בו צביון אישי וגוונים ליריים מעבר למה שמקובל בהמנונים הכנסייתיים.

במדיה האומנותית עריכה

קולנוע עריכה

  • דמותה מופיעה בסרט הסרבי Бој на Косову "קרב קוסובו" (1989)

לקריאה נוספת עריכה

  • John van Antwerp Fine jr. Late Medieval Balkans:A Critical Survey from the Twelfth Century to the Ottoman Conquest, The Michigan University Press, 1994

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ J.A.Fine ע' 526