מילפורד
מילפורד (אנגלית: Milford) הוא כפר בדרבישייר שבאנגליה, השוכן על גדות נהר דרוונט בין דאפילד לבלפר.
 | |
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
|---|---|
| קואורדינטות | 53°00′08″N 1°28′53″W / 53.002088888889°N 1.4814°W |
  | |
היסטוריה עריכה
עד המאה ה-18 היה הכפר אוסף של בתי מגורים, ששכנו במרחק רבע מייל מדרך רומית שהתחילה במכרות העופרת של וירקסוורת' וחצתה את הנהר. הדרך עדיין קיימת, והיא עוברת לאורך גבעת צ'בין ויורדת לתוך הכפר דרך האזור המכונה גבעת סאני. ייתכן גם כי הדרך הגיעה גם עד מבצר רומי הנמצא באזור שבו שוכנת כיום העיר דרבי.
במהלך המאה ה-16 התפתחה כלכלת הכפר. ב-1554 הקים ברצ'ארד קרניך מפעל למיצוי ברזל מעפרות, וב-1581 הקים סר ג'ון זוך מטירת קודנור מפעל לייצור תיל. לאחר מכן הוקמו מפעלים נוספים מסוג זה בכפר הסמוך האת'רסייג', בו המציא הגרמני כריסטופר שוץ תהליך לייצור תיל, ובעקבות כך הוא הפך למרכז ייצור תיל והכנת מחטים.
ב-1568 רכשה המטבעה המלכותית את הזכויות על מפעליו של שוץ, והגבילה את שימושו לחברה למינרלים ולריקוע מתכות. המפעלים המשיכו לשווק את תוצרתם ליצרני המסמרים של בלפר עד שנרכשו על ידי ג'דדיה סטרוט, והם כללו שתי נפחיות וטחנת חיתוך מסתובבת, שנבנו על שתי גדות הנהר.
ב-1781 קנה סטרוט חלק מאדמות הכפר, והחל בתהליך הקמה של מפעלי כותנה ומסגרות המים לפי המודל שפותח על ידי ריצ'רד ארקרייט, עמו שיתף פעולה בבניית מפעל קרומפורד. במקביל לבניית המפעל הוקם גשר בעל שתי קשתות מקוטעות, שהורחב ב-1906. רוב הבתים מסודרים בשורות בגלל הטופוגרפיה של האזור, וחלקם היו בעבר בתי חווה שנרכשו על ידי סטרוט והפכו לבתים המיועדים לכמה משפחות. כחלק מדאגתה לרווחת הפועלים הקימה משפחת סטרוט מספר מבני ציבור ובהם בתי ספר, פאבים וכנסיית השילוש הקדוש ב-1848.
בעקבות סגירת המפעל נסגרו מספר חנויות, והאוכלוסייה הצעירה של הכפר היגרה ממנו. סטרוט המשיך להתגורר במילפורד האוס, המשמש כיום כבית אבות. רוב המבנים נהרסו בשנות ה-60 של המאה ה-20, אך רוב בתי המגורים של הפועלים עדיין קיימים.
סמואל סלייטר, אחד מתושבי הכפר, עבד אצל סטרוט ולאחר מכן הקים ברוד איילנד שבארצות הברית מפעל לפי הדגם הזה, ובכך היה לאחד מהראשונים שייבאו את שיטת ארקרייט לאמריקה.
