מינקר
מִינְקָר (מערבית: منقار الغراب - "מינקר אל-ע'וּראבּ" - מקור העורב) או ε בעורב הוא הכוכב הרביעי בבהירותו בקבוצת הכוכבים עורב עם בהירות נראית מדרגה 2.98. הוא מייצג את המקור של העורב ומכאן שמו. כ-4.2 מעלות מצפון-מערב לכוכב נמצאות זוג הגלקסיות המתנגשות גלקסיות אנטנה.
 | |
| מיקומו של מינקר בקבוצת עורב | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | עורב |
| שמות נוספים | ε בעורב, HD 105707 |
| סוג | ענק כתום |
| בהירות נראית | 2.98[1] |
| סיווג ספקטרלי | K2 IIIa[1] |
| עלייה ישרה | 12ʰ 10ᵐ 07.48ˢ מילי-שניות קשת בשנה |
| נטייה | 11.16″ 37′ 22°- מילי-שניות קשת בשנה |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 1.96- |
| מרחק |
318 שנות אור 97.5 פארסק[1] |
| רדיוס | 55[2] רדיוסי שמש |
| מסה | 3.2[3] מסות שמש |
| עוצמת הארה | פי 520 מהשמש |
| טמפרטורה | 4,320[2] K |
| מהירות סיבוב | 2.6[2] ק"מ/שנייה |
| מהירות רדיאלית | 5±0.4 קילומטר לשנייה |
| היסט | 12.5022±0.4361 אלפיות של שניות קשת |
| מתכתיות |
−0.18  |
  | |
תכונות עריכה
מינקר הוא ענק כתום מסוג ספקטרלי K2 IIIa שנמצא במרחק של כ-318 שנות אור ממערכת השמש. מסתו כ-3.2 מסות שמש, רדיוסו פי 55 מרדיוס השמש, טמפרטורת פניו כ-4,300 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 520 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה ובערך פי 900 ממנה בצירוף הקרינה בתחום התת-אדום, זאת בשל טמפרטורת פניו הנמוכה יחסית. גילו של מינקר אינו ידוע ולא ברור באיזה שלב התפתחות הוא נמצא כעת. ייתכן שהוא מתיך מימן להליום בשכבות החיצוניות מסביב לליבה המכילה הליום תוך כדי התנפחות והתקררות בדרך להפוך לענק אדום, או שהוא מתיך הליום לחמצן ולפחמן בתוך הליבה תוך כדי התכווצות והתחממות בדרך להפוך לענק צהוב, או שהוא מתיך הליום לחמצן ולפחמן בשכבות החיצוניות מסביב לליבה של חמצן ופחמן, גם כן, תוך כדי התקררות והתנפחות. בשכבות החיצוניות של הכוכב יש שכיחות מעט גדולה מהרגיל של ליתיום[4] ושל באריום[5] ולא ברור מהו מקורם. בעבר דווח שבהירותו של מינקר משתנה בפחות מעשירית של דרגת בהירות והוא סווג כחשוד ככוכב משתנה,[6] אך מדידות עדכניות יותר לא מצאו שינויי בהירות שעולים על מאית של דרגת בהירות.[7]
קישורים חיצוניים עריכה
- מינקר באתר של ג'ים קלר
- מינקר, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 SIMBAD: Minkar
- ^ 1 2 3 M. Aurière, R. Konstantinova-Antova, C. Charbonnel, G. A. Wade, S. Tsvetkova, P. Petit, B. Dintrans, N. A. Drake, T. Decressin, N. Lagarde, J.-F. Donati, T. Roudier, F. Lignières, K.-P. Schröder, J. D. Landstreet, A. Lèbre, W.W. Weiss & J-P Zahn: The magnetic fields at the surface of active single G-K giants, Astronomy & Astrophysics, Vol. 574, id. A90, p. 3 (2015)
- ^ C. H. F. Melo, P. de Laverny, N. C. Santos, G. Israelian, S. Randich, J. D. do Nascimento Jr. & J. R. De Medeiros: On the nature of lithium-rich giant stars. Constraints from beryllium abundances, Astronomy & Astrophysics, Vol. 439, Iss. 1, p. 230 (2005)
- ^ J. A. Brown, C. Sneden, D. L. Lambert & E. Dutchover Jr.: A search for lithium-rich giant stars, Astrophysical Journal Supplement Series, vol. 71, p. 301 (1989)
- ^ P. C. Keenan & R. E. Pitts: Revised MK spectral types for G, K, and M stars, Astrophysical Journal Supplement Series, vol. 42, p. 552 (1980)
- ^ General Catalogue of Variable Stars: ε Corvi
- ^ S. J. Adelman: Research Note Hipparcos photometry: The least variable stars, Astronomy & Astrophysics, vol. 367, p. 297 (2001)