מיקלה סקרפוני

רוכב אופניים איטלקי

מיקלה סקרפוניאיטלקית: Michele Scarponi; ‏ 25 בספטמבר 197922 באפריל 2017) היה רוכב אופני כביש איטלקי בקבוצת אסטנה. סקרפוני הוא מנצח ג'ירו ד'איטליה 2011, לאחר פסילתו של אלברטו קונטאדור. בנוסף לכך, ניצח את מרוץ טירנו - אדריאטיקו בשנת 2009, ואת הוולטה אה קטלוניה בשנת 2011. הוא ניצח בשלושה קטעים ב-ג'ירו ד'איטליה, בשנת 2009 ו-2010. הוא מת ב-22 באפריל 2017, בזמן שרכב על אופניו, ומסחרית פגעה בו.

מיקלה סקרפוני
Michele Scarponi
סקרפוני ב-2014
סקרפוני ב-2014
לידה 25 בספטמבר 1979
יזי, איטליה
פטירה 22 באפריל 2017 (בגיל 37)
פילוטראנו, איטליה
כינוי הנשר של פילוטראנו
גובה 174 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 63 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כביש
התמחות טיפוס
קבוצות עבר אסטנה (2014 - 2017)
הישגי שיא

ג'ירו ד'איטליה 2011
טירנו - אדריאטיקו 2009
וולטה אה קטלוניה 2011

3 קטעים בג'ירו ד'איטליה (2009, 2010)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חיים אישיים וקריירת חובבנים עריכה

סקרפוני נולד לג'יאקומו ולפלאביה ב-25 בספטמבר 1979 ביזי שנמצאת במארקה. את ילדותו הוא העביר בפילוטראנו (אנ') ביחד עם אחותו סילביה ואחיו מרקו. ב-1997, סקרפוני ניצח את אליפות איטליה עד גיל 19. הוא סיים שלישי בגרנד פרי רובלילנד, והשתתף באליפות העולם עד גיל 19, וסיים במקום ה-104.

קריירה מקצועית עריכה

אקווה סאפונה (2002) עריכה

סקרפוני הפך למקצוען בשנת 2002, והשתתף לראשונה בגרנד טור לאחר שנבחר לג'ירו ד'איטליה. הוא סיים במקום ה-18 הכללי, 22:04 דקות אחרי פאולו סבולדלי המנצח.

דומינה (2003 - 2004) עריכה

2003 עריכה

סקרפוני עבר לקבוצת דומינה האיטלקית, לצד רוכבים בכירים אחרים כמו מריו צ'יפוליני ואחרים. הוא סיים שישי במרוץ קופי אה בארטלי, שביעי במרוץ אמסטל גולד, ורביעי בלייז'–בסטון–לייז'. בג'ירו ד'איטליה, סיים במקום ה-16 הכללי, ובוואלטה אספנייה, סיים במקום ה-13 הכללי.

2004: ניצחון בקורס דה לה פאייה עריכה

סקרפוני ניצח את הקטע הרביעי במרוץ קופי אה בארטלי, הוא סיים רביעי בלה פלש ואלון, ושביעי בלייז'–בסטון–לייז'. סקרפוני ניצח במרוץ הצ'כי, קורס דה לה פאייה. הוא סיים שני בטור של אוסטריה, וסיים במקום ה-32 בטור דה פראנס.

קבוצת ליברטי (2005 - 20006) עריכה

2005 עריכה

 
סקרפוני ב-2005

סקרפוני סיים במקום ה-47 בג'ירו ד'איטליה, והתוצאה הטובה ביותר שלו הייתה בקטע הרביעי, בו הגיע במקום השלישי. הוא סיים שביעי בוואלטה של בורגוס, ובמקום ה-12 בוואלטה אספנייה.

2006 עריכה

סקרפוני סיים שישי בוואלטה קסטיליה לאון. הוא נבחר שוב לג'ירו ד'איטליה, אך פרש לפני הקטע ה-16. הוא הספיק לסיים במקום החמישי בקטע ה-12. הוא התחרה גם בטור דה סוויס, וסיים במקום ה-40.

2007: ניצחון במרוץ קופי אה בארטלי עריכה

סקרפוני סיים חמישי בוואלטה של מורסיה. הוא סיים תשיעי בטירנו - אדריאטיקו, וניצח את מרוץ קופי אה בארטלי. הוא סיים שני בג'ירו דל טרנטינו.

אנדרוני (2008 - 2010) עריכה

2008 עריכה

סקרפוני הצטרף לקבוצת אנדרוני(אנ'), הוא סיים שביעי במרוץ הג'ירו דל'אמיליה.

2009: ניצחון בטירנו - אדריאטיקו עריכה

סקרפוני פתח את עונת 2009 עם מקום חמישי בוואלטה אנדלוסיה. הוא ניצח את מרוץ טירנו - אדריאטיקו, לאחר שהקדים את סטפנו גרזלי שסיים שני ב-25 שניות ואת אנדראס קלודן שסיים שלישי ב1:07 דקות. בג'ירו ד'איטליה, סקרפוני ניצח את הקטע ה-6, לאחר שהקדים את אדוואלד בואסון האגן וכמה רוכבים נוספים ב-32 שניות, ואת הקטע ה-18. אך סקרפוני לא היה חלק מהמאבק בדירוג הכללי, וסיים בפער 1:05:06 שעות מדניס מנצ'וב המנצח. הוא סיים שביעי בדירוג המטפסים, עם 24 נקודות.

2010: רביעי בג'ירו ד'איטליה ושני בטירנו - אדריאטיקו עריכה

סקרפוני ניצח את הקטע הרביעי בטירנו - אדריאטיקו, וסיים במקום השני הכללי. הוא ניצח את מרוץ סטימאנה לומברדה, וסיים רביעי בג'ירו דל טרנטינו. הוא סיים רביעי בג'ירו ד'איטליה, 2:50 דקות אחרי איוואן באסו המנצח. בנוסף לכך, סיים רביעי בדירוג המטפסים עם 25 נקודות, ורביעי בדירוג המאיצים עם 110 נקודות. הוא סיים שני בג'ירו די לומברדיה, לאחר שפיליפ ז'ילבר הקדים אותו ב-12 שניות.

למפרה (2010 - 2013) עריכה

2011: ניצחון בג'ירו ד'איטליה עריכה

 
סקרפוני רוכב בקטע נגד השעון בג'ירו ד'איטליה 2011

סקרפוני הצטרף לקבוצת למפרה (כיום נקראת יו. איי.אי אמיירטס), וניצח את הקטע החמישי בג'ירו די סרדגנה, וסיים במקום הרביעי הכללי במרוץ זה. הוא סיים במקום השלישי בטירנו - אדריאטיקו, 15 שניות פער מקאדל אוונס המנצח, וניצח את הקטע הרביעי במרוץ. הוא סיים שישי במוניומנט מילאנו - סן רמו, וניצח את הקטע השישי בוולטה אה קטלוניה, לאחר פסילתו של אלברטו קונטאדור, סקרפוני הוכרז כמנצח החדש של הקטע השישי ושל המרוץ כולו, כשהוא מקדים את דן מרטין שסיים שני ב-12 שניות. הוא ניצח את הג'ירו דל טרנטינו, לאחר שהקדים את טיאגו מאצ'אדו שסיים שני בשבע שניות. בג'ירו ד'איטליה, סקרפוני סיים שני בקטע השביעי ושלישי בקטע ה-14 וה-15, וסיים במקום השני הכללי, בפער גדול של 6:10 דקות מאלברטו קונטאדור המנצח, אך תאריו של קונטדור בעונה זו נשללו ממנו, וסקרפוני הוכר כמנצח המרוץ החדש[1]. בנוסף לכך הוא סיים שני בקטגוריית המאיצים, עם 122 נקודות. הוא השתתף גם בוואלטה אספנייה, אך פרש בקטע ה-14.

2012: רביעי בג'ירו ד'איטליה עריכה

סקרפוני סיים שביעי בטירנו - אדריאטיקו, 1:16 דקות אחרי וינצ'נצו ניבאלי המנצח. הוא סיים שמיני בוואלטה אל פאייס ואסקו (כיום נקראת הטור של חבל הבסקים), ושמיני בלייז'–בסטון–לייז'. בג'ירו ד'איטליה, הוא הגיע במקום הרביעי הכללי, 2:05 דקות אחרי ריידר הייסדל המנצח. הוא סיים שישי באליפות איטליה, וסיים במקום ה-24 הכללי בטור דה פראנס, בנוסף לכך, סיים שני בקטע ה-10, לאחר שרק תומא ווקלר הצרפתי הצליח להקדים אותו בשלוש שניות.

2013: סגן אלוף איטליה ורביעי בג'ירו ד'איטליה עריכה

סקרפוני סיים שלישי בוולטה אה קטלוניה, בפער של 34 שניות מדן מרטין המנצח. הוא סיים חמישי בלייז'–בסטון–לייז', ורביעי בג'ירו ד'איטליה, 6:48 דקות מהמנצח, וינצ'נצו ניבאלי. הוא סיים שני באליפות איטליה, וסיים במקום ה-15 הכללי בוואלטה אספנייה. הוא ניצח את המרוץ החד יומי האיטלקי, ג'יפי קוסטה דגלי.

אסטנה (2014 - 2017) עריכה

2014: מסייע לניבאלי לנצח בטור דה פראנס עריכה

 
מיקלה סקרפוני (מימין) לצד וינצ'נצו ניבאלי במהלך טור דה פראנס 2014

סקרפוני הצטרף לקבוצה הקזחית אסטנה, וסיים תשיעי בוואלטה אנדלוסיה ובטירנו - אדריאטיקו. הוא סיים שמיני בג'ירו דל טרנטינו, ופרש מהג'ירו ד'איטליה במהלך הקטע ה-16. הוא נבחר לטור דה פראנס והיה פועל של וינצ'נצו ניבאלי, וסייע לו לנצח את המרוץ.

2015: שני בוואלטה של בורגוס עריכה

סקרפוני סיים שישי בוואלטה אל פאייס ואסקו, הוא סיים במקום ה-41 בטור דה פראנס. וניצח ביחד עם קבוצתו את קטע נגד השעון הקבוצתי בוואלטה של בורגוס, בסופו של דבר סיים שני, בפער של שתי שניות מריין טארמאיי האסטוני.

2016 עריכה

סקרפוני סיים במקום ה-16 בג'ירו ד'איטליה ובמקום ה-11 בוואלטה אספנייה.

2017 עריכה

סקרפוני ניצח את הקטע הראשון בטור של האלפים, וסיים במקום הרביעי הכללי, מרחק של 27 שניות מגריינט תומאס המנצח.

חיים אישיים עריכה

אשתו של סקרפוני היא אנה טומאסי, בניו הם טומאסו וג'יאקומו.

מותו עריכה

ב-22 באפריל 2017, יום לאחר סיום הטור של האלפים (בו הגיע במקום הרביעי), סקרפוני התאמן על אופניו לקראת ג'ירו ד'איטליה 2017 (בו אמור היה להיות מוביל אסטנה לאחר שפאביו ארו נפצע), אך מת מפגיעת מסחרית בזמן האימון, קרוב לביתו שבפילוטראנו.

בעקבות מותו, סקרפוני קיבל מחוות שונות, ראשית בטור של קרואטיה, שם עשו דקת שתיקה לזכרו ורכבו עם סרטים שחורים לזכרו. וינצ'נצו ניבאלי, שרכב בעבר באסטנה, ניצח את המרוץ הקדיש לו אותו. גם בלייז'–בסטון–לייז' הרוכבים רכבו עם סרטים שחורים ומחאו כפיים לזכרו. אלחנדרו ולוורדה, שניצח את המרוץ, נתן את הפרס הכספי שלו מהמרוץ למשפחתו של סקרפוני[2]. גם במשחק סרייה א' בין יובנטוס לגנואה נערכה עבור סקרפוני דקת שתיקה. הלווייתו נערכה באצטדיון הכדורגל של פילוטראנו, בהשתתפות 5,000 אבלים.

ב-30 באפריל 2017, אסטנה החליטה לא לשלוח רוכב מחליף במקום סקרפוני לג'ירו ד'איטליה, ולרכוב את המרוץ עם שמונה רוכבים. מארגני המרוץ החליטו, שבקטע ה-16 במרוץ, הרוכב שיחצה ראשון את טיפוס המורטירולו (שהיה חלק מהמסלול בניצחון הראשון של סקרפוני בקטע בג'ירו ד'איטליה ב-2010) יקבל ניקוד כפול בדירוג המטפסים. לאחר שניצח את אליפות העולם בספטמבר, פטר סאגאן הקדיש את ניצחונו לסקרפוני. בינואר 2018, מארגני טירנו - אדריאטיקו הודיעו שהמסלול יכלול קטע סיום בפילוטראנו.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מיקלה סקרפוני בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה