מיקלוש רדנוטי
מיקלוש רַדְנוטי (במקור גלאטר, בהונגרית: Radnóti Miklós; 5 במאי 1909, בודפשט – 9 בנובמבר 1944, אָבְּדָה, היה משורר יהודי-הונגרי מומר, מגדולי המשוררים ההונגרים של המאה העשרים. נספה בשואה. זכה בפרס באומגרטן (1937).
.jpg) | |
| לידה |
5 במאי 1909 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
9 בנובמבר 1944 (בגיל 35) אבדה, הונגריה |
| שם לידה |
Glatter Miklós |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות קרפשי |
| השכלה |
אוניברסיטת סגד (1934) |
| מעסיק |
ניוגט |
| בן או בת זוג |
פאני דיארמטי |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ביוגרפיה עריכה
רדנוטי נולד בשם מיקלוש גְלָאטֶר (Glatter Miklós) בשנת 1909 בבודפשט למשפחה יהודית מתבוללת. בלידתו נפטרו אמו ואחיו התאום, דבר שהשפיע עליו והתבטא ביצירותיו. בשנותיו האחרונות נדחה על ידי החברה ההונגרית על רקע היותו יהודי. ב-1943 עם אשתו פאני דיארמטי קיבל עליו את הנצרות הקתולית.
בשנים 1930-1934 הוא למד באוניברסיטת סגד. לאחר סיום הלימודים הוא שינה את שמו ל"רדנוטי". בשנת 1935 הוא התחתן והחל לעבוד בבית הספר בבודפשט.
בראשית שנות הארבעים נלקח למחנות שרות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). בין היתר עבר במפעל לסוכר באלשד. בהמשך עבד במחנה הריכוז בור. על פי עדות ראייה, בנובמבר 1944, במהלך צעדה של קבוצת יהודים, הוכה קשות ועונה על ידי שומר שיכור. לאחר מכן היה פצוע וחלש מכדי לעבוד ולכן נורה ונקבר בקבר אחים ליד הכפר אבדה, בצפון-מערב הונגריה.
כמה מספרים תורגמו לעברית. שיר בכתב ידו שכתב בהיותו בעבודת כפייה בתקופת השואה מוצג ביד ושם.
Il faut laisser עריכה
אחד משיריו הנודעים של רדנוטי נקרא "Il faut laisser" (צרפתית: 'צריך לעזוב'); זאת על שם השורה הפותחת שיר משנת 1586 של המשורר הצרפתי פייר דה רונסאר. רונסאר טוען כי "צריך לעזוב בית ובוסתן וגן" ("Il faut laisser maisons et vergers et jardins"), קרי להתנזר מהדאגה לרכוש ושאר הבלות העולם הגשמי. רדנוטי מהרהר בקול על פסיקה נושנה זו:
|
|
יצירתו עריכה
בשנות העשרים החל לכתוב שירה דאדאיסטית, אך עבר לכתיבה סימבוליסטית-אקספרסיוניסטית. שלושה מסלולים לכתיבתו: האישי, ההגותי והפוליטי. בשנות השלושים נרתם למאבק בפאשיזם, באנטישמיות ובאפליה הגזעית. ביצירתו ניכרת השפעתו של ברטולט ברכט. שיריו האחרונים המשקפים נפש שסועה בין תקווה וגעגוגים לביתו ולאוהביו לבין חשש מניצחון האלימות, נמצאו על גופתו והתפרסמו בקובץ "שמי סופה". הוא כתב גם יצירה אוטוביוגרפית בשם "מזל תאומים (1940).[1]
יצירתו שתורגמה לעברית עריכה
- שמונה אקלוגות (עברית: מרדכי אבי-שאול), תל אביב: דפוס הפועל הצעיר, 1966.
- בעקבות אורפאוס: מבחר שירים / מיקלוש ראדנוטי (תרגם מהונגרית והוסיף מבוא: איתמר יעוז-קסט), תל אביב: עקד, תשל"א.
- דון קיחוטה דה לה מנצ'ה / מיגל דה סרוואנטס; עיבוד: מיקלוש רדנוטי; איור: יאנוש קאש (עברית: הגר אנוש), [תל אביב]: לדורי, 1997.
קישורים חיצוניים עריכה
מיקלוש רדנוטי, ברשת החברתית Goodreads- מסע מזורז: שיר של מיקלוש רדנוטי בתרגום של משה גנן באתר דעת
- רשימת תרגומים לשירים של מיקלוש רדנוטי באינדקס "פואטרנס" לתרגומי שירה
- מיקלוש רדנוטי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
מיקלוש רדנוטי (1909-1944), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ יהושע פראוור (עורך), האנציקלופדיה העברית, כרך ל., ירושלים - תל-אביב: החברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ, תשל"ח