מישל ויליאמס (שחקנית)
מישל אינגריד ויליאמס (באנגלית: Michelle Ingrid Williams; נולדה ב-9 בספטמבר 1980) היא שחקנית אמריקאית. זוכת פרס אמי ושני פרסי גלובוס הזהב ומועמדת לחמישה פרסי אוסקר.
 | |
| לידה |
9 בספטמבר 1980 (בת 43) קליספל, מונטנה |
|---|---|
| שם לידה |
Michelle Ingrid Williams  |
| מדינה |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | מ-1993 |
| בן או בת זוג |
|
| צאצאים |
מטילדה לדג'ר |
| מספר צאצאים |
2 |
| פרסים והוקרה |
פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר במיני סדרה פרס גילדת שחקני המסך לשחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ויליאמס נולדה בקליספל, מונטנה שבארצות הברית, לקרלה אינגריד וללארי ויליאמס (אנ'). הוריה פרודים, ולה אחות אחת ושלושה אחים למחצה. אמה היא עקרת בית, ואביה סוחר מניות וסחורות, ובעבר מועמד המפלגה הרפובליקנית לסנאט ארצות הברית מטעם מונטנה.
קריירה עריכה
היא החלה להשתתף בהצגות בתיאטרון כבר בגיל 8. ב-1993 השתתפה לראשונה בהופעת אורח בסדרת הטלוויזיה "משמר המפרץ", ושנתיים אחר כך באה גם הופעת אורח ב"שפץ ביתך". ב-1994 גילמה לראשונה תפקיד קולנועי, בעיבוד מחודש ללאסי. באותה השנה השתתפה כמו כן בתפקיד אורח בסדרת הקומדיה "אבא חורג, אמא חורגת".[1] תפקיד בולט נוסף גילמה ב-1995 בסרט "מין מסוכן".
ב-1998 לוהקה לסדרת הטלוויזיה "דוסון קריק", בה גילמה את דמותה של ג'ן לינדלי, נערה בעייתית מניו יורק שהוריה שלחו אותה להתגורר אצל סבתה כדי לנתקה מהשפעות שליליות. ויליאמס גילמה את הדמות לאורך כל עונות הסדרה, עד 2003. במקביל השתתפה במספר סרטי קולנוע, ביניהם "רסיסים של חיבה" (1998), "ליל המסכות: 20 שנה אחרי" (1998) ו"דור הפרוזאק" (2000). ויליאמס שיחקה גם בסרט הטלוויזיה של HBO, "אם הקירות האלה היו יכולים לדבר 2", ובסרט "אנשי התחנה", שזכה בפרס בחירת הקהל לדרמה בפסטיבל הסרטים סאנדנס בשנת 2003. ב-2005 השתתפה בסרט "הר ברוקבק", בו גילמה את דמותה של אלמה, אשתו של אניס דל מאר (הית' לדג'ר). על משחקה בסרט זה זכתה בפרס המבקרים, והוא אף הקנה לה מועמדויות לפרסי גלובוס הזהב, פרס באפט"א לקולנוע ופרס אוסקר בשנת 2006 בקטגוריית שחקנית המשנה. סרטים נוספים בהם השתתפה לאחר "הר ברוקבק" כוללים, בין היתר, את "אני לא שם" ואת "שאטר איילנד". בשנת 2008 גילמה את התפקיד הראשי בסרט "ונדי ולוסי", שזיכה אותה במספר פרסים, בהם פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הסרטים הבין-לאומי בטורונטו.
בשנת 2010 גילמה את סינדי בסרט העצמאי "בלו ולנטיין", דרמה רומנטית לצד ראיין גוסלינג. על תפקידה בסרט הייתה מועמדת לפרס האוסקר, פרס גלובוס הזהב ולפרס אינדפנדנט ספיריט לשחקנית הטובה ביותר.
ב-2011 כיכבה בתפקיד הראשי בסרט "השבוע שלי עם מרילין", בו גילמה את דמותה של מרילין מונרו. על תפקיד זה זכתה בפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי, והייתה מועמדת בפעם השלישית לפרס האוסקר ולפרס באפט"א.
ב-2014 משחקת בהפקה מחודשת של "קברט" בתיאטרון ברודוויי בתפקיד (הראשי) של סאלי בוולס.
בשנת 2016 שיחקה בסרטו של קנת' לונרגן, "מנצ'סטר ליד הים" בתפקיד של רנדי, אשתו לשעבר של לי (קייסי אפלק). על תפקידה זה הייתה מועמדת פעם רביעית לפרס האוסקר, פרס גלובוס הזהב, פרס באפט"א ופרס גילדת שחקני המסך, הפעם לשחקנית משנה. באותה שנה הופיעה בתיאטרון ברודוויי במחזה "בלאקבירד" מאת דייוויד הארוור. על תפקידה, קיבלה ויליאמס מועמדות לפרס טוני לשחקנית הטובה ביותר.
בשנת 2019 שיחקה במיני-סדרה הביוגרפית "פוסי/ורדון", ברשת FX Networks, אודות חייו של בוב פוסי. על תפקידה זה זכתה בפרס גלובוס הזהב, בפרס אמי ובפרס גילדת שחקני המסך לשחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה.
בשנת 2023 שיחקה בסרט הדרמה "הפייבלמנים" בבימיו של סטיבן ספילברג, בתפקיד הראשי המבוסס על אמו של ספילברג. על תפקיד זה קיבלה במועמדות נוספת לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר ומועמדות לפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה.
אקטיביזם עריכה
באוקטובר 2023, ויליאמס, יחד עם שחקנים, קומיקאים ומנהלי בידור מהוליווד חתמו על מכתב פתוח לנשיא ביידן. הם קראו לשחרור בני ערובה המוחזקים על ידי ארגון הטרור חמאס בעקבות מתקפת הפתע על ישראל. הקמפיין שהושק לצד המכתב נקרא #NoHostageLeftBehind. המכתב מדגיש את הרצון לחופש הן לישראלים והן לפלסטינים לחיות בשלום ומגנה את האלימות של חמאס.[2]
חייה האישיים עריכה
בשנת 2004 החלה לצאת עם השחקן האוסטרלי הית' לדג'ר, שאותו פגשה בצילומי הסרט "הר ברוקבק". שנה לאחר מכן, השניים התארסו וב-28 באוקטובר 2005 נולדה בתם, מתילדה לדג'ר. סנדקה הוא ג'ייק ג'ילנהול. הזוג התגורר יחד עם בתם בשכונת בוריאום היל, ברוקלין עד לפרידתם בספטמבר 2007.
ביולי 2008 החלה ויליאמס לצאת עם במאי הקולנוע ספייק ג'ונז אך הם נפרדו בספטמבר 2009.
בשנת 2018 נישאה ויליאמס למוזיקאי פיל אלוורום (אנ') בטקס סודי בהרי אדירונדאק. אלוורום וויליאמס הגישו בקשה לגירושין באפריל 2019; עד נובמבר 2019, דווח שהם כבר לא נשואים. מאוחר יותר באותה שנה, ויליאמס התארסה לבמאי התיאטרון תומאס קייל (אנ'), איתו עבדה בסדרה "פוסי/ורדון". השניים נישאו במרץ 2020; היא ילדה את בתם מאוחר יותר באותה שנה.
פילמוגרפיה ופרסים עריכה
קולנוע עריכה
טלוויזיה עריכה
| שנה | סדרה | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1993 | משמר המפרץ | בריג'יט באוורס | פרק: "Race Against Time: Part 1" |
| 1994 | אבא חורג, אמא חורגת | ג'יי.ג'יי | פרק: "Something Wild" |
| 1995 | שפץ ביתך | ג'סיקה לוץ | פרק: "Wilson's Girlfriend" |
| 1996 | My Son Is Innocent | דונה ווינסטון | סרט טלוויזיה של ABC |
| 1997 | Killing Mr. Griffin | מיה | סרט טלוויזיה של NBC |
| 1998 - 2003 | דוסון קריק | ג'ן לינדלי | תפקיד ראשי (6 עונות); 128 פרקים |
| 2000 | אם הקירות האלה היו יכולים לדבר 2 | לינדה | סרט טלוויזיה של HBO |
| 2013 | קוגר טאון | אחות של לורי | פרק: "Blue Sunday" |
| 2019 | פוסי/ורדון | גוון ורדון (אנ') | מיני-סדרה; גם מפיקה בפועל
פרס אמי לשחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה או סרט טלוויזיה (2019) פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה או בסרט טלוויזיה (2020) פרס גילדת שחקני המסך לשחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה או סרט טלוויזיה (2020) |
קישורים חיצוניים עריכה
מישל ויליאמס, ברשת החברתית פייסבוק
מישל ויליאמס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מישל ויליאמס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- מישל ויליאמס, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
מישל ויליאמס, באתר AllMovie (באנגלית)
מישל ויליאמס, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- מישל ויליאמס, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
מישל ויליאמס, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
מישל ויליאמס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
מישל ויליאמס, באתר Discogs (באנגלית)- אנדרו אנתוני, האובזרבר, אחרי מותו של אבי בתה, הית' לדג'ר, מעדיפה השחקנית מישל וויליאמס להיות הרחק מאור הזרקורים, באתר הארץ, 19 במרץ 2009
- אמיר קמינר, "המשקל גרם לי להרגיש פחות עירומה", באתר ynet, 1 במרץ 2011
- איילה אור-אל, מכשפת: מישל וויליאמס היא כוכבת הילדים הבאה, באתר nrg, 16 במרץ 2013
- מערכת יחסים, להתבגר ולהתגבר: מישל וויליאמס מנסה לשכוח את הית' לדג'ר, באתר Xnet, 8 ביולי 2013
צ'ארלס מקגראת, הניו יורק טיימס, מישל ויליאמס רוקדת כל הדרך לברודוויי, באתר הארץ, 6 באפריל 2014- מישל ויליאמס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ Michelle Williams Once Made an 'Embarrassing' Guest Appearance on 'Step by Step' With Suzanne Somers, Showbiz Cheat Sheet, 25 January 2021
- ^ Matt Donnelly, Hollywood Stars and Executives Thank President Biden for Leadership, Call for Release of All Hamas Hostages, Variety, 2023-10-23 (באנגלית אמריקאית)
| הקודם: 2018: קרי ראסל – האמריקאים |
פרס TCA להישג אישי בדרמה 2019: מישל ויליאמס – פוסי/ורדון |
הבא: 2020: רג'ינה קינג – השומרים |