מכבי חיפה (כדורגל נשים)

קבוצת כדורגל נשים ישראלית

מכבי חיפה היא קבוצת עבר בכדורגל נשים, אשר פעלה במשך חמש עונות מהקמת ליגת הנשים בארץ ב-1998 ועד פירוקה ב-2003. הייתה מהקבוצות החזקות והבולטות בשנים הראשונות של כדורגל הנשים בישראל, האלופה ומחזיקת הגביע הראשונה. בשנת 2019 חידשה את פעילות מחלקת הילדות בקבוצה מתוך כוונה לבנות ולפתח את מחלקת הנשים כולל הקמת קבוצת בוגרות כדי לחזור ולהיות המועדון המוביל בתחום.

מכבי חיפה
לוגו של מכבי חיפה
מידע כללי
תאריך ייסוד 1998
2019 (הקמה מחדש)
תאריך פירוק 2003
מחלקות פעילות
של מכבי חיפה
כדורגל (גברים) כדורגל (נשים) כדורסל (גברים)
כדורסל (נשים) שחייה כדורעף (נשים)
כדוריד הרמת משקולות טניס
שחמט כדור מים ג'ודו

היסטוריה[1] עריכה

הקמת הקבוצה עריכה

קבוצת הנשים של מכבי חיפה הוקמה בינואר 1998 בעקבות החלטת נשיא המועדון, יעקב שחר, להקים קבוצת נשים במועדון. כל זאת בעקבות החלטת ההתאחדות לכדורגל לפתוח ליגת נשים, לאחר שכבר הוקמה נבחרת בהוראת אופ"א. הקבוצה התבססה על שחקניות מנבחרות בתי הספר התיכוניים בקריות ועל המאמן איסר רביץ שגם שימש כעוזר מאמן בנבחרת הנשים.

באפריל 1998 זכתה הקבוצה בגביע ההתאחדות שהיה הטורניר הראשון בכדורגל נשים שאורגן בישראל ובו השתתפו 8 קבוצות.

עונות הפעילות (1998 - 2003) עריכה

בעונת 1998/1999 זכתה הקבוצה בדאבל תוך הפגנות עליונות ברורה על שאר קבוצות הליגה. היא סיימה את הליגה עם 24 ניצחונות וללא הפסדים ובהפרש שערים שעמד על 10:164. בתום העונה השתתפה וזכתה בטורניר ידידות בינלאומי ביוון.

בתקופה זו היו יותר מחצי משחקניות הסגל בקבוצה חלק מנבחרת ישראל הבוגרת ונבחרת הנערות.

בשתי העונות הבאות לא הצליחה הקבוצה לשמור על העליונות המוחלטת מעונת הבכורה. למרות זאת זכתה הקבוצה בגביע המדינה בעונת 1999/2000. את הגביע באותה שנה העניקה רעיית נשיא המדינה, ראומה ויצמן, כשבהרכב הקבוצה שיחקו איריס אברהם, פרחיה ביבי, ענבל אלופי, אנה אברמוביץ, סיון פחימה, יעל קמחי, אורלי נבעה, נעמה שירן, קרן כנפו, ליאת בירן, נתי חג`ג` וכן המחליפות מיטל דיין ושירלי אוחנה. בסוף אותה תקופה עזב המאמן איסר רביץ את המועדון.

עוד לפני פתיחת העונה מונה שחקן העבר בכדורגל גברים אברהם אבוקרט למאמן קבוצת הנשים של המועדון. בעונת 2001/2002 שוב חזרה הקבוצה לשלוט בצורה מוחלטת בליגה והשיגה את הדאבל השני בתולדותיה. בתחילת העונה הבאה השתתפה הקבוצה במשחקים במסגרת גביע אירופה והובסה בכל שלושת משחקיה.

בעונת 2002/2003, הקבוצה זכתה באליפות המחוז הצפוני תוך הפגנת עליונות מוחלטת על שאר קבוצות המחוז אך הפסידה במשחק האליפות למכבי חולון לאחר חזרה משביתה גדולה של קבוצות הנשים שמחו על אפליה ואי מתן תקציבים לפיתוח כדורגל הנשים. בגביע הצליחה הקבוצה להגיע לגמר ולסיים רק כסגנית של מכבי חולון[2].

פירוק הקבוצה עריכה

בסוף אותה עונה, באוגוסט 2003, החליט יעקב שחר לפרק את קבוצת הנשים בטענה שההתאחדות לכדורגל וגורמים נוספים לא מתייחסים לנושא ברצינות[3]. כשנשאל באותה תקופה האם הסיבה פיננסית ענה שהפעלת קבוצת הנשים לא עלתה לו הרבה כסף ביחס למועדון, ושתקציב הפעלת קבוצת הנשים היה בערך כמו "תקציב הקייטרינג של המועדון בחודש אחד" כלשונו[4].

הקמה מחדש של קבוצת נערות עריכה

בשנת 2019 הצהיר המועדון על הקמת מחלקת ילדות מגילאי 7 עד 14 בהובלת שחקנית העבר דוברת ואן-אוורקרק. בהכרזה על הפתיחה המחודשת נאמר כי המועדון מעוניין לבנות את מחלקת הנשים מלמטה תוך יצירת בסיס פירמידה רחב ועד להקמת מחלקת בוגרות מתוך כוונה לשוב ולהיות המועדון המוביל של כדורגל הנשים בארץ[5].

תארים עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה