מכרם ח'ורי
מכרם ח'ורי (בערבית: مكرم خوري; נולד ב-30 במאי 1945 בירושלים), הוא שחקן ובמאי ערבי-ישראלי. חתן פרס ישראל לתיאטרון (1987) ופרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר (2013). בשנת 1984 זכה בפרס עיריית תל אביב וב"פרס כינור דוד". 2022 פרס "מפעל חיים" בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-38 בחיפה[1].
 | |
| מכרם ח'ורי בסרטו של תום שובל "פתח תקווה", 2007 | |
| לידה |
30 במאי 1945 (בן 78) ירושלים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות | מ-1968 |
| מקום לימודים |
|
| צאצאים |
קלרה ח'ורי, ג'מיל ח'ורי, רולא ח'ורי |
| פרסים והוקרה | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ח'ורי נולד למשפחה ערבית-נוצרית בשכונת שיח' ג'ראח בירושלים. אביו, ג'מיל ח'ורי, היה שופט בית משפט השלום בירושלים בתקופת המנדט הבריטי. לאחר פרוץ מלחמת העצמאות נסעה המשפחה ללבנון, וחזרה בטרם נסגרו הגבולות, והתיישבה בעיר עכו. מאוחר יותר עברה המשפחה לכפר יאסיף בגליל.
בשנת 1963 החל ללמוד באוניברסיטה העברית אך פרש למטרת לימודי משחק. בתחילה למד אצל מספר מורים בצורה פרטית, ולאחר מכן עבר להתגורר בלונדון, והחל ללמוד ב"בית הספר מאונטביו למשחק" (Mountview Academy of Theatre Arts). כשחזר לישראל פיתח את הקריירה שלו בתיאטרון והצטרף ללהקת השחקנים של תיאטרון חיפה.
קריירה עריכה
שחקן בתיאטרון עריכה
הוא השתתף בהצגות: "מחכים לגודו", "פלסטינית", "האי", "החלם קרב", "שדים במרתף", "עקומים", "מלחמת טרויה לא תהיה", "סינדרום ירושלים", "רוסמרסהולם", "אדי קינג", "וינה על הים", "שבת ראשון שני", "אשתו ובתו", "מעגל הגיר הקווקזי", "כובע הקש האיטלקי", "פלאטונוב", "הדה גאבלר" ו"המיליונרית מנאפולי". כמו כן השתתף בהצגות התיאטרון הקאמרי, "דוניה רוסיטה הרווקה", "החקירה" ו"הבכיינים", וכן ב"יתומים" בתיאטרון בית ליסין, ב"גן הדובדבנים" בתיאטרון הבימה, ב"סטריפטיז אחרון 89" בתיאטרון צוותא וב"לחנך את ריטה" בתיאטרון באר שבע.
בשנת 2009 התגורר ח'ורי בפריז במשך כ-14 חודשים ושיחק בתיאטרון בוף דה נור בבימויו של פיטר ברוק בהצגה "11 ו-12, חייו ומשנתו של טירנו בוקאר (Tierno Bokar)", החכם הסופי. מחזה מאת אמאדו המפאטה בא - (Amadou Hampâté Bâ). ח'ורי שיחק בתפקיד הראשי בהפקה בשפה האנגלית, וההצגה זכתה להצלחה עולמית. הוא נסע עימה למרכז של יז'י גרוטובסקי בורוצלב בפולין, שם הופיעו במשך כחודש. לאחר מכן יצאו למסע הופעות באוסטרליה, ניו זילנד, סינגפור, קוריאה, ספרד, איטליה ואנגליה. בשנת 2010 שב מפריז ושחק בהצגה "מחיר הכבוד" בבימוי רוני פינקוביץ' בתיאטרון חיפה.
שחקן בסרטי קולנוע ובטלוויזיה עריכה
ח'ורי השתתף במספר רב של סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה ודרמות. בשנת 1979 השתתף בסרט "אמי הגנרלית" לצד גילה אלמגור ובסדרת הטלוויזיה של נסים דיין "מישל עזרא ספרא ובניו" לצד עמוס לביא. הסדרה שנעשתה לפי ספרו של אמנון שמוש שודרה בטלוויזיה הישראלית (רשות השידור) שגם הפיקה אותה. עוד באותה שנה גילם את דמותו של אבו ג'אמיל במשדר הקרוי ג'ארכ קריבכ, אשר נכלל בסדרת הטלוויזיה ללימוד ערבית סלם ותעלם בטלוויזיה החינוכית, שהונחתה על ידי שייקה אופיר. כמו כן, בשנת 1986 השתתף בפרק של "רחוב סומסום" בו ביחד עם מיקי קם וילדים שרו בערבית ובעברית השיר "זה עולם קטן".
ח'ורי גילם מפקח משטרה ב"מתחת לאף", סרטו של ינקול גולדווסר מ-1982, לצד משה איבגי ואורי גבריאל; השתתף ב"כאסח", סרטו של חיים גיל מ-1984 לצד אריה אליאס; ב"גשר צר מאד", סרטו של נסים דיין מ-1985 לצד אורי גבריאל; ב"חיוך הגדי", סרטו של שמעון דותן, מ-1986; ב-1987 השתתף בסרט הערבי "ארס אל-ג'ליל"; הופיע ב"אש צולבת" בבימויו של גדעון גנני ב-1989; ב"להב חצוי" של הבמאי עמוס קולק לצד ענת עצמון ב-1992; ב"הפטריוטים" בבימוי אריק רושאן לצד יוסי בנאי ב-1994; ב"שביל החלב" של הבמאי עלי נסאר ב-1997; שיחק ב"הגופה", סרטו של ג'ונס מקורד, לצד לימור גולדשטיין ב-2001; וב-2004 לצד בתו, קלרה ח'ורי, ב"הכלה הסורית" בבימויו של ערן ריקליס. באותה שנה היה שחקן אורח בסדרה "הבית הלבן" בתפקיד יושב ראש הרשות הפלסטינית. בשנת 2005 שיחק בסרטו של עמוס גיתאי "אזור חופשי" לצד חנה לסלאו; בשנה זו הופיע גם בתפקיד משני בסרטו של סטיבן ספילברג "מינכן".
ב-2006 שיחק ח'ורי ב"מחילות" של אודי אלוני לצד מוני מושונוב וב-2008 השתתף בסרט "עץ לימון" של ערן ריקליס. בשנת 2007 לוהק ח'ורי לתפקיד ראש הממשלה בטלנובלה "האלופה".
בשנת 2013 שיחק בסרט טלוויזיה בריטי מבית היוצר של ערוץ 4, "Complicit" לצד השחקן דייוויד אוילאו, בסרט "סוכריות" ובסרטם של ארז תדמור וגיא נתיב, "הבן של אלוהים" ב-2014 השתתף בסרט "מפריח היונים" בבימויו של נסים דיין (על פי ספרו של אלי עמיר), בתפקיד ראש ממשלת עיראק, נורי סעיד[2]. עוד באותה שנה שיחק בסרט "The Cut" של הבמאי הטורקי פתיח אקין.
בשנת 2015 יצאו לאקרנים שני סרטים בהם שיחק: "סיפור על אהבה וחושך" שכתבה וביימה נטלי פורטמן על פי ספרו האוטוביוגרפי של עמוס עוז, ובסרט הילדים הישראלי "אבוללה", שם גילם את האני, אב הבית. מלבד זאת, באותה שנה הופיע בסדרת הטלוויזיה האמריקאית "הומלנד" של רשת שואוטיים. באותה שנה שיחק בסרט "ארץ פצועה" של ארז תדמור.
בשנת 2016 שיחק בסרטו של נוני גפן, "הכל שבור ורוקד".
בשנת 2017 שיחק לצד אורלנדו בלום במותחן הפעולה האמריקאי "המתקפה" של הבמאי מייקל אפטד.
בשנת 2020 שיחק בסרט הריגול של ערן ריקליס "עכביש ברשת" ובסדרת המתח של "נטפליקס" "איש הניסים".
בשנת 2022 שיחק בסדרה "ירושלים" שמשודרת ב"הוט". בנוסף השתתף בעונה השנייה של "מנאייכ", וגילם את לאון בכר, אביו של איזי בכר (שלום אסייג), הדמות הראשית בסדרה. באותה שנה השתתף בסרטו של טאריק צאלח, "הילד מגן עדן".
בשנת 2023 שיחק בסרטו התנ"כי של טרנס מאליק "The Way of the Wind" בתור דמותו של יונה בן אמיתי. באותה שנה שיחק בסרט הפלסטיני דובר האנגלית "A House in Jerusalem" בדמותו של שלומי.
בנוסף, גילם את דמותו של הכהן הגדול קיפא בסרט "האמן ומרגריטה" שייצא לאקרנים ב־2024.
במאי ומנהל אמנותי עריכה
במשך השנים ניהל ח'ורי את תיאטרון אל מידאן. תיאטרון שנדד תחילה בין נצרת לחיפה וזכה בסופו של דבר לאולם, במגדל הנביאים בחיפה. ח'ורי היה מנהלו האמנותי, וביים שם הצגות רבות, כמו גם בתיאטרון אל-קאסבה ברמאללה. ב-2010 הוא ביים את הנסיך הקטן בתיאטרון אל-מידאן, בשפה הערבית.
פרסים והוקרה עריכה
- ב-1984 פרס עיריית תל אביב ו"פרס כינור דוד"
- חתן פרס ישראל לתיאטרון (1987)
- 2013 - פרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר על הסרט "הבן של אלוהים" (של הבמאים ארז תדמור וגיא נתיב). המספר על מסעם של אב ובנו ליוון, כדי לחפש קוסם שהציל את האב בזמן מלחמת העולם השנייה.
- פרס תא המבקרים לשחקן הטוב ביותר לשנת 2014, על הסרט "הבן של אלוהים".
- 2022 - פרס "מפעל חיים" בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-38 בחיפה[1].
פעילות ציבורית עריכה
חיים אישיים עריכה
לחו'רי יש שלושה ילדים, השחקנים קלרה ח'ורי וג'מיל ח'ורי וההיסטוריונית רולא ח'ורי.
לקריאה נוספת עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- מכרם ח'ורי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
מכרם ח'ורי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- מכרם ח'ורי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- מכרם ח'ורי, באתר ספר הקולנוע הישראלי
מכרם ח'ורי, באתר AllMovie (באנגלית)
מכרם ח'ורי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- מכרם ח'ורי, בארכיון הבימה
- פגישה עם רוני קובן עונה 3, באתר Youtube, 8 במאי 2020
נירית אנדרמן, מכרם חורי: "מה זה משנה, מדינת הציונים או מדינת הערבים? זו מדינה שמחרבים לנו אותה", באתר הארץ, 27 בספטמבר 2023
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 עיריית חיפה, [https://www.facebook.com/ אלפי מבקרים בפתיחת פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה – 38 בחיפה בטקס פתיחת הפסטיבל הוענק פרס "מפעל חיים" לשחקן ולבמאי, מכרם ח'ורי.], באתר פייסבוק עיריית חיפה, 08/10/2022
- ^ מפריח היונים, באתר אידיבי
- ^ המועצה הציבורית, באתר בצלם