מלאווה
מלאווה (בפולנית: Mława) היא עיר בצפון פולין, בירת מחוז מלאווה בפרובינציית מזוביה.
| |||
 | |||
| מדינה |
 פולין | ||
|---|---|---|---|
| פרובינציה |
 מזוביה | ||
| ראש העיר | סלאבומיר קובאלבסקי | ||
| תאריך ייסוד | המאה ה-15 | ||
| שטח | 34.8 קמ"ר | ||
| גובה | 180 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיירה | 30,919 (31 במרץ 2021) | ||
| קואורדינטות | 50°7′N 20°22′E / 50.117°N 20.367°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.mlawa.um.gov.pl/ | |||
  | |||
תולדות העיר עריכה
מלאווה מוזכרת לראשונה במסמך היסטורי משנת 1426, כשנסיכי מזוביה הגיעו אליה לישיבה של בית משפט מקומי. ב-1521, במהלך המלחמה בין הטבטונים לפולנים, נבזז היישוב בידי אבירים טבטונים. ב-1659 נשרפה העיר על ידי הפולשים השוודים ובשנת 1795, עם חלוקת פולין השלישית, נכללה העיר בשטח ממלכת פרוסיה. לאחר קונגרס וינה נכללה העיר בשטח האימפריה הרוסית.
במלחמת העולם הראשונה הייתה מלאווה זירת קרבות כבדים בין רוסיה לגרמניה, עקב קרבתה לגבול בין שתי המדינות. בתקופת הרפובליקה הפולנית השנייה הייתה מלאווה בשטח פולין, אך ממשלת פולין בנתה בה ביצורים כבדים עקב קרבתה לגבול עם גרמניה.
במלחמת העולם השנייה התנהל ליד העיר קרב מלאווה (אנ'), בו הפגין הצבא הפולני התנגדות לא שגרתית לצבא הגרמני. הכובש הגרמני שינה את שם העיר למיילאו (Mielau) והשתמש באסירים ובעבודת כפייה כדי לבנות מתקני אימון צבאיים וכן מתקני תיקון נשק וטנקים ומתקני בחינת נשק אנטי טנקי וארטילריה עבור הצבא הגרמני. לשם בניית האתר ושיכון צוותיו גורשו מהאזור כ-25,000 פולנים. לפני הגעתו של הצבא האדום לאזור הוצאו להורג מאות מעובדי הכפייה הפולנים.
בשנת 1991 התרחש בעיר ״פוגרום מלאווה״ כנגד בני הרומה, באירוע שהתרחש בעקבות תאונת פגע וברח, לא היו הרוגים אך נגרם נזק רב.
יהודי מלאווה עריכה
בשלהי המאה ה־19 נוצר סכסוך בקהילה היהודית בשאלת מינוי בנו של הרב ישראל יהושע מקוטנא כרב בעיר, בעקבות התנגדות חסידי גור למינוי הבן, שהיה חסיד אלכסנדר. בשיאו של הסכסוך אף נזרקה אבן שנועדה לפגוע ברב מקוטנא, בעת שישב לסעודת ליל שבת. הסכסוך נמשך כ־3 שנים, ובעקבותיו סוכל המינוי[1].
בין שתי מלחמות העולם גרו בעיר כ-5,800 יהודים מתוך כ-24,000 תושבים.
עם כיבוש העיר על ידי גרמניה הנאצית בתקופת המערכה בפולין החלה התעללות ביהודים ורישומם לצורך גיוס מאות מהם לעבודות כפייה.
בנובמבר גורשו לעיר מאות יהודים מעיירות בסביבה. בעיר הוקם יודנרט. בדצמבר 1940 גורשו אלפים מיהודי העיר לגנרלגוברנמן. יתרתם - כ-2,450 נפש - רוכזו בגטו פתוח שהוקם בעיר. במאי 1941 נסגר הגטו, ובהמשך רוכזו בו יהודים מעיירות סמוכות ומספרם עלה לכ-5,000.
מאפריל 1942 החלו הגרמנים לרצוח עשרות מיושבי הגטו בהוצאות להורג פומביות. בנובמבר 1942 גורשו לגטו יהודים מגטו שצ'גובו וכ-1,000 יהודים מצ'חאנוב, ובחודשים נובמבר ודצמבר 1942 גורשו יהודים אלה לאחר סלקציה למחנות ההשמדה טרבלינקה ואושוויץ.
ילידי המקום עריכה
- יוסף אופטושו
- הוריהם של יוסף ואהרון צ׳חנובר
- פלה מייבום שקיבלה את אות המציל היהודי
- אביו של אייזק אייזקס
לקריאה נוספת עריכה
- מ. צאנין, מלאווה בתוך: תל עולם: מסע על פני מאה קהילות נחרבות, תל אביב: המנורה, 1962. עמ' 203–208 (תיאור החורבן ותיאור של המקום מיד לאחר מלחמת העולם השנייה ומבט האוכלוסייה המקומית על חיסול היהודים והשימוש בשללם)
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מלאווה (בפולנית)- ספר יזכור לקהילת מלאווה, בספריית העיר ניו יורק
- מלווה (Mława), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- מלאווה מתוך פנקס הקהילות, פולין
- "מלאווה", באתר השטעטל הווירטואלי
- שאנון פיליפס ומרטין דין, מלאווה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 17–19), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
מלוה (פולין), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ הרב יהודה אבידע, הרבי מצ'יחנוב ובני דורו - ר' יהושע'לי מקוטנא, הצופה, 15 ביוני 1956
