מלומיס קי ברמבל

מלומיס קי ברמבל (שם מדעי: Melomys rubicola; קרוי גם חולדת זנב-פסיפס קי ברמבל), הוא מין נכחד של מכרסם קטן בסוג מלומיס שבמשפחת העכבריים, אשר הוכרז כנכחד בשנת 2016 כתוצאה מההתחממות הגלובלית. מלומיס זה היה אחד היונקים המבודדים ביותר בעולם, והוא היה אנדמי לקי (אי נמוך וקטן) בשונית ברמבל אשר ממוקמת במצר טורס שבצפון שונית המחסום הגדולה. הכחדת המין היא ההכחדה המתועדת הראשונה בעולם של יונק בעקבות שינוי אקלים אנתרופוגני.

קריאת טבלת מיוןמלומיס קי ברמבל
מלומיס קי ברמבל
מלומיס קי ברמבל
מצב שימור
נכחדנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
נכחד
נכחד (EX)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכרסמים
תת־סדרה: דמויי עכבר
משפחה: עכבריים
תת־משפחה: עכברים
סוג: מלומיס
מין: מלומיס קי ברמבל
שם מדעי
Melomys rubicola
תומאס, 1924
תחום תפוצה
מפת תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תיאור עריכה

אורך ראשו וגופו של המלומיס היה 140–160 מילימטרים, אורך זנבו היה 145–180 מילימטרים ומשקלו: כ-100 גרם. החלק העליון של גופו היה בצבע חום מוצק או אפור חום מעומעם, בעוד שהחלק התחתון היה בצבע לבנבן - כולל הרגליים, הלחיים והלסת התחתונה. הגפיים והרגליים שלו היו קצרות ודקיקות. הזנב של המין היה ארוך ודק והאוזניים היו קטנטנות. באופן כללי מלומיס קי ברמבל היה די דומה לקרובו מלומיס כף יורק (Melomys capensis) להוציא מולקולות חלבון שונות בדם והבדלים מורפולוגיים בזנבו המחוספס שהיה מאופיין בקשקשים בולטים.

תפוצה ואקולוגיה עריכה

תפוצתו של המלומיס הייתה מוגבלת לאי אלמוגים מבודד במצר טורס באורך 340 מטרים וברוחב של 150 מטרים אשר מהווה חלק משונית ברמבל הקרויה גם "מאיזב קאור" ו"באראמאקי" ומהווה חלק מאיי מיצר טורס; מתוך שטחו של האי, כ-2.2 דונם בלבד היו מכוסים בצמחייה. גובהו של האי הוא 3 מטר בלבד מעל פני הים. אי זה ממוקם צפונית לשונית המחסום הגדולה סמוך יחסית לפפואה גינאה החדשה, אם כי הוא שייך מבחינה מדינית ומנהלית למדינת קווינסלנד שבאוסטרליה. למרות חיפושים אינטנסיביים, המין לא נמצא מעולם באיים אחרים. המלומיס היה היונק היחיד באי וחי בכתמי הצמחייה הקטנים באי בחברת עופות ימיים וצבי ים רבים.

כאשר המין התגלה לראשונה על ידי האירופאים ב-1845, הוא היה בצפיפות גבוהה על האי, ומלחים דיווחו שירו ב"חולדות גדולות" בעזרת חץ וקשת. המלומיס תואר מדעית לראשונה בשנת 1926 על ידי הזואולוג הבריטי אולדפילד תומאס. בשנת 1978 הוערך שיש באי כמה מאות פרטים. אורח החיים של המין לא היה ידוע. הוא היה פעיל לילה, בעוד שאת שעות היום בילה במחילות מוגנות בבטן האדמה שאותן חפר. הוא ניזון מצמחיית העשב שבאי, ולעיתים קרובות תר אחר מקורות מזון בחוף.

היסטוריה עריכה

 
קי ברמבל במבט מהחלל.

ארגון השימור IUCN סיווג את מלומיס קי ברמבל בקטגוריה של סכנת הכחדה חמורה (CR), וב-2008 האוכלוסייה באי הוערכה בפחות מ-100 פרטים - מתוכם כ-50 בוגרים בלבד. הערכה זו התבססה על חיפושים ב-2002 ו-2004 שבהם המין עדיין נצפה. שנת 2009 הייתה השנה האחרונה שבה המין נתפס בחיים. בשנת 2011 משלחת החיפוש שביקרה באי במהלך עונת הרבייה של צבי הים לא מצאה שום פרט חי. חיפוש נוסף שנעשה באביב של שנת 2014 לא צלח שוב. בשנת 2012 נרשם מלומיס קי ברמבל על ידי חוק שימור המגוון הביולוגי של אוסטרליה כמין בסכנת הכחדה "ואולי נכחד". על פי IUCN, היה גורם הסיכון העיקרי באי השחיקה המתמדת שלו בעקבות עליית גובה הים, ו"אין זה מן הנמנע כי האי יספוג סערה אימתנית שתהרוס את בית הגידול כליל". צמחים פולשים, יבוא טורפים לא מקומיים והתפשטות מחלות גם הם יכולים להוות איומים משמעותיים, על פי הארגון.

הכחדה עריכה

בחודש יוני 2016 דיווחו במשותף חוקרים מאוניברסיטת קווינסלנד והמחלקה לאיכות הסביבה והגנת המורשת של קווינסלנד, שמלומיס קי ברמבל הוכרז כיונק נכחד. זאת בעקבות סקר באי שכלל הנחת 150 מלכודות במשך שישה לילות וכלל מדידות מקיפות של האי והצמחייה שבו. החוקרים גם ציינו ש"זהו המקרה הראשון בהיסטוריה של הכחדה מתועדת של יונק בעקבות שינויי אקלים אנתרופוגניים". על פי המחקר, סיבות ההכחדה נעוצות בשני דברים: גובה פני הים החל לעלות במיוחד במיצר טורס מאז 1993 בקצב של 6 מ"מ לשנה ועד 2010 בכ-40 ס"מ, ובנוסף, תנאי מזג האוויר באזור השתנו, וסערות ציקלון החלו להיות שכיחות באזור: כ-97% מבית הגידול של המלומיס באי הושמד בפחות מ-10 שנים בעקבות הצפות חוזרות ונשנות של האי. הצמחייה באי נעלמה באופן דרמטי ורק שני מינים מתוך 11 מיני צמחים באי נמצאו עדיין על האי בשנת 2014.

עם זאת, לורן סמית מהאוסטרליה ג'יאוגרפיק ציינה כי "מחברי הדו"ח ציינו כי קיים סיכוי קטן שישנה אוכלוסייה עדיין לא ידועה של המין בפפואה גינאה החדשה סביב דלתת נהר פלי, וכי עד שהאזור לא יסרק כראוי המין צריך להיחשב כ"ייתכן שנכחד". ממשלת קווינסלנד מעוניינת לחקור איים אחרים באזור כדי למצוא אוכלוסייה שרידה של המין, אך לא סביר שמאמצים אלו יצליחו[דרוש מקור].

ג'ון וייט, אקולוג מאוניברסיטת דיקין באוסטרליה שלא היה מעורב במחקר, אמר כי הכחדה זו היא רק קצה הקרחון, וכי אין לו שום ספק שמינים רבים עומדים להיכחד בעקבות שינויי האקלים העולמיים. לדעתו "מינים קטנים, שוכני איים ואזורים מוגבלים, או כאלה עם דרישות סביבתיות חזקות - צפויים להיות הראשונים להיכחד".

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מלומיס קי ברמבל בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מלומיס קי ברמבל באתר הרשימה האדומה של IUCN