מנזר דונסקוי

מנזר דונסקוי
Донско́й монасты́рь
מידע כללי
סוג	בית קברות, מנזר, סימן נוף
מיקום	דונסקוי ראיון
מדינה	רוסיה
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1591
תאריך פתיחה רשמי	1591
קואורדינטות	55°42′52″N 37°36′07″E / 55.714444444444°N 37.602083333333°E
	donskoi.org
	(למפת מוסקבה רגילה) מנזר דונסקוי

מנזר דונסקוי (ברוסית: Донско́й монасты́рь) הוא מנזר גדול מדרום למרכז מוסקבה. המנזר הוקם ב-1591. נודע כמקום קבורה לאנשי שם.

היסטוריה עריכה

המנזר הוקם בנקודה בה שכנה כנסייה בימי בוריס גודונוב, שהכילה את האיקונה "גבירתנו של נהר הדון" (Донская икона Божией Матери) מאת תאופנוס היווני. לפי האגדה לקח דמיטרי דונסקוי את האיקונה איתו לקרב קרב קוליקובו עם אורדת הזהב בשנת 1380 וניצח בעזרתה בקרב. המנזר מנציח את שמו.

המנזר שימש כמוצב צבאי שהגן על הדרך הראשית מן הקרמלין דרומה. כך למשל ב-1618 נהדפה הסתערות כוחות קוזאקים אוקראינים למרגלות חומות המנזר.

ב--1683 הועלה ראש המנזר לרמת ארכימנדריט, והמנזר זכה לעצמאות ולנחלות.

ב-1711 הוקמה הקתדרלה הגדולה ובה נקברו הצארים משושלת בגרטיוני ודוכסי מינגרליה מבית דאדיאני. ב-1812 תקף צבא נפוליאון את המנזר, אך אוצרותיו (בראשם האיקונה גבירתנו של נהר הדון) הועברו לוולוגדה מבעוד מועד וניצלו.

בעת מהפכת אוקטובר 1917 שהו במנזר 48 נזירים. טיכון, פטריארך מוסקבה ורוס כולה, נכלא במזנר בשנת 1922 על ידי שלטונות ברית המועצות ולא יצא ממנו עד מותו שלוש שנים לאחר מכן. הוא גם נקבר במנזר בקבר לא מסומן שהתגלה רק ב-1992.^[1]

ב-1924 השתמשו השלטונות במקום כמושבת עונשין. כן אוחסנו במקום שרידים ממנזרים וכנסיות שהרסו הקומוניסטים ברחבי מוסקבה (בהם קתדרלת ישו המושיע, מגדל סוחארב ועוד).

בית הקברות של מנזר דונסקוי בשלג

משפחות אצולה רבות בחרו לקבור את מתיהן בכנסיות ובקפלות בתחומי הממנזר. בית הקברות הישן (Некрополь Донского монастыря) ממוקם בדרום-מזרח המתחם ובמהלך המאה ה-18 והמאה ה-19 נקברו בו מדינאים והיסטוריונים, סופרים ומשוררים, מדענים ופילוסופים, ציירים וארכיטקטים. בהם ניקולאי רפנין, אוסיפ בובה, וסילי פרוב, ניקולאי ז'וקובסקיו ועוד. לאחר התפרקות ברית המועצות נקברו במקום עצמותיהם של רוסים שנמלטו מברית המועצות ומתו בגלות, בהם הגנרלים ולדימיר קאפל ואנטון דניקין וכן הסופר אלכסנדר סולז'ניצין.

ערך מורחב – בית העלמין דונסקויה החדש

מדרום למנזר, בסמוך אך מחוץ לחומותיו, נפתח ב-1910 בית קברות נוסף, שכונה "בית הקברות החדש" (Новое Донское кладбище). בית קברות זה הפסיק לקלוט נפטרים בסוף שנות השמונים. בין היתר נקברו במקום מריה, בתו של אלכסנדר פושקין, רודולף אבל, פאינה רנייבסקיה, פאבל סודופלאטוב ואחרים.

בין 1927 לאמצע שנות השבעים פעל במקום קרמטוריום (משרפת גופות), היחיד במוסקבה.

מדיה וקבצים בנושא מנזר דונסקוי בוויקישיתוף

^ The Recovery of St. Tikhon’s relics in February 1992, דיווח על מציאת השרידים באתר הכנסייה הפרבוסלבית באמריקה