מנשלך
מֶנְשָלָך או מֶנְטְשָלָך (ביידיש: מֶענטשָעלָעך - מילולית: "אנשים קטנים"; בעברית: אישונים[1]) - מתקן הממוקם מחוץ למבנים אשר שימש להחזקת תריסים במצב "פתוח" ולמנוע את סגירתם בשל עוצמת רוח.
תיאור עריכה
המנשלך הם מתקני מתכת הצמודים לקירות מבנים שנבנו בתחילת המאה ה-20, אשר שימשו להחזקת תריסי העץ של חלונות המבנה. המנשלך הוצבו משני צידי החלון, במקביל לאדן החלון, שתפקידם היה לשמור על התריסים פתוחים גם כאשר נושבת רוח חזקה, ולמנוע את טריקתם. כיום ניתן לראות מנשלך במבנים היסטוריים משוחזרים.
מקור השם עריכה
המתקן בנוי כך, שכאשר הוא ניצב מעלה (מחזיק את התריס פתוח) הוא נראה כחלקו העליון של גוף גבר - מהמותניים ומעלה, כאשר ראש הדמות מחזיקה את התריס. כאשר הוא פונה מטה, ומאפשר סגירת התריס - הוא נראה כדמות אישה.
האגדה האורבנית עריכה
על פי אגדה אורבנית ידועה, שימשו המנשלך כלי לאפשר בגידה:
כאשר יצא הבעל לעבודה בבוקר היו הנשים שומטות את המנשלך כך שדמות האישה תיראה לעין כל ותסמן שהאישה לבדה בבית והדרך למאהב פנויה. כשהבעל היה חוזר מעבודתו הייתה האישה מרימה את המנשלך למצב "גבר", וכך סימנה למאהב לא להתקרב.[2]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ רן אהרונסון, לכו ונלכה סיורים במושבות העלייה הראשונה, הוצאת יד בן צבי, ירושלים, 2004, עמ' 31
- ^ האגדה האורבנית