מסגד סולימאנייה
מסגד סולימאנייה (טורקית: Süleymaniye Camii) הוא מסגד עות'מאני הממוקם על הגבעה השלישית של העיר העתיקה של איסטנבול, טורקיה. המסגד נבנה בימיו של סולימאן המפואר ולידו נמצא קברו. סולימאנייה הוא המסגד הגדול בעיר ובין אתרי התיירות המוכרים שלה. מחצר המסגד נשקף נוף מרהיב של העיר.
 | |
| מראה המסגד ממרומי מגדל גלאטה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מסגד |
| על שם |
סולימאן הראשון  |
| כתובת | הגבעה השלישית |
| מיקום | איסטנבול |
| מדינה | טורקיה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1550–1558 (כ־8 שנים) |
| תאריך פתיחה רשמי |
1550 |
| אדריכל | מימר סינאן |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות עות'מאנית |
| מידות | |
| גובה | 53 מטר |
| קואורדינטות | 41°0′58″N 28°57′50″E / 41.01611°N 28.96389°E |
|
(למפת איסטנבול רגילה)   מסגד סולימאנייה | |
  | |
היסטוריה עריכה
המסגד נבנה בין השנים 1550–1558 על ידי האדריכל המוסלמי הנודע מימר סינאן, בהוראתו של הסולטאן סולימאן הראשון (המפואר). סגנון הבנייה של המסגד משלב בין מוטיבים של אדריכלות מוסלמית לזו של האדריכלות הביזנטית ודומה במידת מה למסגד איה סופיה, אשר נבנה על ידי הביזנטים בתור כנסייה, ובהמשך הפך למסגד בתקופת האימפריה העות'מאנית.
סגנונו של מסגד הסולימאנייה, המזכיר במידת מה גם את כיפת הסלע בהר הבית, מנציח את דימויו העצמי של הסולטאן סולימאן המפואר כיורשו של שלמה המלך, שעל שמו נקרא ("סולימאן" היא הגרסה הטורקית לשם שלמה). בהקשר זה, היסטוריונים רואים גם בדמיון בין מסגד הסולימאניה לאיה סופיה התרסה של סולימאן כלפי אמירתו המפורסמת של הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון לאחר השלמת הכנסייה בשנת 537 - "שלמה, התעליתי עליך!"
המסגד ניזוק בשריפה בשנת 1660 ושוקם בהוראתו של הסולטאן מהמט הרביעי. חלק מכיפת המסגד קרס פעם נוספת ברעידת אדמה שהתרחשה בשנת 1766, ושיקומה לאחר מכן כמעט העלים לחלוטין את הקישוטים המקוריים של סינאן.
במהלך מלחמת העולם הראשונה שימש חצר המסגד כמחסן נשק, מה שגרם לשריפה נוספת כשהתחמושת שבחצר עלתה באש.
תיאור המבנה עריכה
ממערב למבנה המסגד חצר מפוארת, אשר מופרדת מהמבנה עצמו על ידי שורת עמודים עשויים שיש, גרניט ופורפיר, וארבעה מינרטים מוצבים בארבע פינותיה. מספר המינרטים מסמל את העובדה שהמסגד נבנה על ידי סולטאן, מכיוון שלפי המסורת העות'מאנית, נסיכים הורשו להקים מסגדים עם שני מינרטים בלבד, והשאר עם מינרט יחיד בלבד (את המסורת הזו הפר בהמשך הסולטאן אהמט הראשון, כשבנה את המסגד הכחול עם שישה מינרטים). המספר ארבע מתקשר גם אישית לסולימאן, בגלל היותו הסולטאן הרביעי במספר מכיבוש קונסטנטינופול (איסטנבול) על ידי האימפריה העות'מאנית.
על גבי המינרטים יש סך הכל 10 מרפסות תצפית (3 מרפסות על כל אחד מזוג המינרטים הגבוהים ו-2 מרפסות על כל אחד מהמינרטים הנמוכים יותר). מספר המרפסות מסמל לפי המסורת את היותו של סולימאן המפואר הסולטאן העשירי של האימפריה העות'מאנית.
כיפת המסגד בגובה 53 מטרים וקוטרה 27.5 מטרים. בעת בנייתו של המסגד, הכיפה שלו הייתה הגבוהה באימפריה העות'מאנית אם סופרים מגובה פני הים, אך עדיין נמוכה יותר וקטנה בקוטרה מכיפת האיה סופיה. צורתו הפנימית של המסגד קרובה לריבוע, כשאורכו 59 מטרים ורוחבו 58 מטרים.
הכיפה הראשית מוקפת בכיפות משנה ובצידו הצפוני והדרומי של המסגד קשתות כשתחתן חלונות טימפנון. מימר סינאן נקט בחידוש ארכיטקטוני כשבנה את התמיכות האימתניות שנצרכו עקב גודלו של המבנה כך שחציין מצידו הפנימי של המבנה וחציין מחוצה לו, ואת החלקים הגלויים הסתיר באמצעות גלריות.
פנים המבנה קושט בעידון באמצעות אריחי איזניק. המינבר והמחראב עשויים שיש לבן ועוצבו בפשטות. גם השימוש בקישוטי העץ מרוסן למדי, עם קישוטים פשוטים משנהב ודר.
כפי שהיה נהוג גם במסגדים אחרים באיסטנבול, המסגד מוקף במתחם מבני ציבור, ביניהם חמאם, חאן, מדרסה, בית תמחוי ועוד. חלק מהמבנים נותרו בשימושם המקורי עד היום.
בחצר המסגד מצוי קברו של סולימאן הראשון, אשתו הורם סולטאן, בתם מיהרימה סולטאן, וכן של הסולטאנים סולימאן השני ואהמט השני. קברו של האדריכל שבנה את המבנה, מימר סינאן, שנפטר בגיל 96, ממוקם מצפון לקירות המסגד.
