מסילת נילג'ירי ההררית
מסילת נילגירי ההררית או רכבת הרי נילגירי (באנגלית: Nilgiri Mountain Railway או NMR; בטמילית: நீலகிரி மலை இரயில் பாதை) היא מסילת רכבת בהרי נילגירי במדינת טאמיל נאדו שבהודו. המסילה מחברת את העיר מטופלאיאם השוכנת בגובה של 326 מטר דרומית-מזרחית להרים, עם העיר אודהאגאמאנדאלאם שבצידם המערבי והממוקמת בגובה של 2,203 מטר. המסילה היא הרכבת היחידה בהודו הפועלת על גלגל שיניים, והרכבות מונעות באמצעות קטרי קיטור או דיזל. בשנת 2005 היא הוכרזה כאתר מורשת עולמית וצורפה למסילת דרג'ילינג ההימלאית. ההכרזה המאוחדת מכונה מאז "הרכבות ההרריות בהודו".
 | |||||||||
| רכבת במסילת נילגירי ההררית | |||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
| מידע כללי | |||||||||
| מדינה | טאמיל נאדו, הודו | ||||||||
| עיר |
טמיל נאדו  | ||||||||
| מידע על ההקמה | |||||||||
| התחלת בנייה | 1845 | ||||||||
| פתיחת המסילה | 1908 | ||||||||
| מידע על המסילה | |||||||||
| תחילת המסילה | מטופלאיאם | ||||||||
| סיום המסילה | אודהאגאמאנדאלאם | ||||||||
| סוג המסילה | נוסעים | ||||||||
| אורך המסילה | 45.88 ק"מ | ||||||||
| רוחב המסילה | 100 ס"מ | ||||||||
| מסלולים | 1 | ||||||||
| האתר הרשמי | |||||||||
| תרשים המסילה | |||||||||
|
| |||||||||
  | |||||||||
היסטוריה עריכה
פסגות הרי נילגירי במרכז דרום תת-היבשת ההודית נישאות לגובה של יותר מ-2,000 מטר. הם מכוסים בג'ונגל סבוך והיו מבודדים עד המאה ה-19. התיישבות בריטית בהרים החלה בסביבות שנת 1820, ועד מהרה החלו קמים בהם בתי קיץ, במיוחד באודהאגאמאנדאלאם בצידם המערבי של ההרים. במחצית השנייה של המאה ה-19 כבר נהגה כל ממשלת מדרס (כיום צ'נאי) לעבור אל ההרים במהלך חודשי הקיץ. הצעות ראשונות להקמת קו הרכבת נוסחו בשנת 1845, וב-1873 הסתיימה הנחתה של מסילת רכבת ברוחב רגיל בין מדרס לעיר מטופלאיאם. כדי להתגבר על שיפועי ההרים צפונית-מערבית לעיר, הוצע להקים רכבת הפועלת על גלגל שיניים, ולבסוף, ב-1882, אומצה השיטה שיושמה בהקמת הרכבת בהר ריגי בשווייץ. עבודות הסלילה החלו בשנת 1891, הקו נחנך ב-1908.
המסילה עריכה
אורכו של קו הרכבת הוא 45.88 ק"מ ובו מסילה בודדת צרה ברוחב של 1,000 מ"מ. בין הפסים מונחות שתי מסילות משוננות שכל אחת מהן מרוחקת מהפס החיצוני הסמוך לה מרחק של 455 מ"מ, והרווח ביניהן הוא 44 מ"מ. שיניהן של המסילות ערוכות לסירוגין כדי להבטיח אחיזה גם בסיבובים.
ניתן לחלק את קו הרכבת לשלושה קטעים. הראשון באורך של 7 ק"מ יוצא ממטופלאיאם, בה ממוקם הדפו של הרכבת, ומטפס 405 מטר אל המישור המרכזי של טאמיל נאדו. בקטע זה אין הרכבת נעזרת בגלגל השיניים והמהירות המקסימלית המותרת לאורכו היא 30 קמ"ש. אורכו של הקטע השני הוא 19 ק"מ, ובמהלכו מטפסת הרכבת 1,330 מטר בעזרת גלגל השיניים ובמהירות מקסימלית של 13 קמ"ש בלבד. השיפוע הממוצע הוא של 1:15 והשיפוע המרבי מגיע ל-1:12. לאורכו של קטע זה 208 עיקולים, 27 גשרים, 13 מנהרות ומנהרה חלקית נוספת. בקטע השלישי שאורכו 18 ק"מ, מטפסת הרכבת את 142 המטר הנותרים במהירות מקסימלית של 30 קמ"ש, וחוצה שלוש מנהרות שבהן המנהרה הארוכה לאורך הקו (282 מטר). משך הנסיעה במעלה ההר הוא כמעט 5 שעות, בעוד שבמורד גומאת הרכבת את המרחק בכ-3.5 שעות.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מסילת נילג'ירי ההררית (באנגלית)- אודות המסילה באתר הרכבת ההודית
- תמונות באתר Flickr
- אודות המסילה
- כתבה על המסילה בעיתון The Hindu בעקבות הכרזתה כאתר מורשת עולמית
|
