מעלה לבונה
מַעֲלֵה-לְבוֹנָה היא התנחלות ביהודה ושומרון ויישוב קהילתי דתי בגוש שילה שבדרום-מזרח השומרון. היישוב ממוקם כ-3 ק"מ צפונית לסינג'יל ו-15 ק"מ דרומית לעיר אריאל. היישוב מנוהל בידי המועצה אזורית מטה בנימין ונמצא על גבעה נישאת מעל כל הסביבה, בגובה ממוצע של 750 מ'.
| |
 בתים במעלה לבונה
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | מטה בנימין |
| גובה ממוצע[1] | 756 מטר |
| תאריך ייסוד | 1984 |
| תנועה מיישבת | אמנה |
| סוג יישוב | יישוב קהילתי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,018 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 4.3% בשנה |
(למפת דרום השומרון רגילה)   מעלה לבונה  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
3 מתוך 10 |
| http://www.m-l.co.il | |
שמו של היישוב על שם היישוב המקראי "לבונה"[3], ומזוהה ביישוב הערבי לובאן א-שרקיה, שנמצא בעמק לבונה, מצפון ליישוב. השם לבונה מאזכר גם את הצמח הריחני "לבונה" שהיה אחד המרכיבים בקטורת הסמים במקדש שהיה בשילה, המזוהה עם תל שילה, מרחק של כעשר דקות נסיעה מהיישוב[4].
היסטוריה עריכה
היסטוריה עתיקה עריכה
מעלה לבונה נמצאת סמוך למעלה מפותל הנושא את אותו שם, על כביש 60 הישן, מירושלים לשכם. על המעלה, שהוא חלק מדרך עתיקה המכונה דרך האבות, מצוי חאן בשם חָא'ן אָ-לֻובָּאן.
בתוך היישוב ובסביבתו ישנן עדויות רבות ליישוב הקדום אשר היווה מרכז התיישבותי באותם ימים. קרב מעלה לבונה, הקרב הראשון בין צבאו של יהודה המכבי לבין הצבא הסלאוקי, ניטש בקרבת מקומו של היישוב המודרני.
תולדות היישוב עריכה
מעלה לבונה החלה כהיאחזות נח"ל שהוקמה ב-1 באוגוסט 1983[5], וביום העצמאות תשמ"ד (1984) אוזרח היישוב[6].
בעקבות יוזמתו של חנן פורת ליישב את מעלה לבונה, נרתמו שתי משפחות משכונת נווה יעקב בירושלים[דרוש מקור]. בט"ו בשבט תשמ"ד הן העמיסו שתילי ברושים ונסעו אל מאחז הנח"ל. לאחר קבלת האישורים המתאימים ניטעו העצים המקיפים עד היום את בית הכנסת ביישוב וההחלטה ליישב את המאחז יצאה לפועל[דרוש מקור]. בתחילה, בשל מחסור במגורים, עלו על הקרקע ארבע משפחות, אך עד מהרה התפתח היישוב וכיום הוא מונה כ-140 משפחות ובכללן משפחות בנים ממשיכים.
תחבורה ליישוב עריכה
עד שנות ה-90 הכביש הראשי בין רמאללה ושכם, כביש 60, עבר בסמוך ליישוב, אך בשנת 1994 נפתח כביש עוקף ארוך יותר, אך מהיר יותר דרך שילה ועלי וכל קווי התחבורה הוסטו לשם. כתוצאה מכך נוצר מחסור בתחבורה ציבורית. הדבר עצר את התפתחות היישוב לטובת התפתחותם של עלי ושילה. עד נובמבר 2014 הפעילה חברת אגד את קו 148 בין אריאל וירושלים, ואת קו 477 בין אלון מורה וירושלים. בעבר עברו דרך היישוב גם קו אגד 577 בין אריאל ותל אביב, קו אגד 473 בין ירושלים-אריאל-נתניה, וקו אגד 474 בין ירושלים-אריאל-כפר סבא. כיום פועלים ביישוב הקווים 461 ו-462 של אגד תעבורה מירושלים ומאריאל.
מוסדות חינוך ביישוב עריכה
ביישוב קיימים מספר מוסדות חינוך לרווחת התושבים. ביישוב מעון תמ"ת לילדי הגיל הרך וגני ילדים. ילדי בית הספר לומדים ברובם בבית הספר האזורי "אוהל שילה", הנמצא ביישוב שילה במרחק כ-10 דקות נסיעה. בית הספר נותן מענה לילדים מכיתה א' ועד כיתה ח'. בנוסף, קיימים בתי ספר פרטיים ביישובים השכנים אליהם ניתן להירשם בצורה פרטנית.
בנוסף, ביישוב נמצאות אולפנת מעלה לבונה ומכללת מכלול - מכללה תורנית מדעית המשלבת לימודי הנדסאי עם לימודי רוח כהכנה לצבא. ראש המכללה הוא הרב יאיר שחור, רב היישוב. ביישוב פועל סניף של תנועת הנוער בני עקיבא.
שירותים לתושב עריכה
ביישוב ניתן למצוא סופרמרקט, מרפאה של לאומית שירותי בריאות, ספרייה, משחקייה, פינת חי ועוד. היישוב מתנהל כאגודה שיתופית ופעילויות התרבות בו מנוהלות על ידי רכזת תרבות לפי צורכי הקהילה והתושבים.
לקריאה נוספת עריכה
יאיר דואר, לנו המגל הוא החרב, כרך ב, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1997, עמ' 184–185
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ מוזכר במקרא בספר שופטים
- ^ משכן שילה
- ^ 7 מתור 14 מאחזי נח"ל בבנייה ביו"ש, דבר, 17 בינואר 1983
שמונה ישובים, דבר, 22 במרץ 1983
אתר הנח"ל - ^ מעלה לבונה מהיאחזות נח"ל ליישוב אזרחי, מעריב, 10 במאי 1984