מפלגת אל-ופד
מפלגת אל-ופד (בערבית: حزب الوفد, תרגום "מפלגת המשלחת") הייתה מפלגה מצרית לאומית שהוקמה בשנת 1919, לאחר מלחמת העולם הראשונה, כמשלחת לוועידת פריז. המשלחת לא זכתה להשתתף בוועידה בעקבות סירובה של הממשלה הבריטית. מפלגת אל-ופד מילאה תפקיד חשוב במהומות 1919. המפלגה פעלה במצרים במשך 30 שנים עד פיזורה ב-1953 על ידי גמאל עבד אל נאצר. מנהיגיה היו:
- סעד זע'לול - 1919-1927
- מוסטפא א-נחאס פאשה - 1927-1953
 | |
| מדינה |
 סולטנות מצרים ממלכת מצרים |
|---|---|
| מנהיגים | סעד זע'לול, מוסטפא א-נחאס פאשה |
| תקופת הפעילות | 1919 – 23 ביולי 1952 (כ־33 שנים) |
| אידאולוגיות |
ליברליות לאומית, מודרניות, חילוניות, National Unity  |
| מטה |
קהיר |
| מיקום במפה הפוליטית | ימין מתון |
| צבעים רשמיים | ירוק |
| http://alwafdparty.org | |
  | |
את מפלגת אל-ופד (הוופד) המשיכה מפלגת הוופד החדשה שהוקמה ב-4 בפברואר 1978.
רקע עריכה
מצרים נכבשה ב-1882 על ידי הבריטים שהקימו במדינה פרוטקטורט. השלטון היה נתון בידי הקונסול הבריטי שהוצב במדינה והמצרים שותפו בניהול ענייני המדינה. ההנהגה המצרית הייתה הח'דיו (עד 1914), ראש ממשלה ומועצת שרים.
מלחמת העולם הראשונה השפיעה קשות על מצרים:
- מבחינה כלכלית: הבריטים הטילו הגבלות פוגעות על היבולים החקלאים. הם היו מעוניינים לשלוט על יבולי הכותנה. שררה אינפלציה, גויסו אנשים ובהמות לשירות הבריטים והוטלה צנזורה. כל אלו הביאו למצוקה כלכלית.
- מבחינה פוליטית: המלחמה נפתחה עם הכרזת הפרוטקטורט שעצרה את תהליכי הלאומיות והעצמאות אשר המצרים האינטלקטואלים החלו לשאוף אליהן. לאחר המלחמה השפיע גם רעיון ההגדרה העצמית שהציג הנשיא האמריקאי וודרו וילסון ב"ארבע עשרה הנקודות", ועורר צפיות רבות.
מצב זה הוביל לתסיסה לאומית אנטי בריטית ולדרישה מצרית להשתתף בוועידת השלום בוורסאי. כך הוקמה הוופד ב-1919 כארגון וכמשלחת. סעד זע'לול הגיע לנציב הבריטי העליון במצרים, רג'ינלד וינגייט, ודרש להשתתף בוועידת השלום בפריז, אך דרישתו נדחתה על ידי הממשלה הבריטית חרף עצתו של וינגייט להיענות לה.[1] למרות שיעודה של המשלחת לא התממש, הפכה והתעצבה המשלחת לכדי מפלגה פוליטית ב-1923. בבחירות לפרלמנט שהתקיימו ב-1924 זכתה המפלגה ב-179 מתוך 211 מושבים. בשנים הראשונות לקיומה זכתה הוופד לפופולריות רבה, אולם בעקבות ביטול החוקה של 1923, לא השתתפה המפלגה בבחירות של 1931.
לאורך השנים השתנה אופי המפלגה במידה ניכרת, והוופד איבדה מכוחה בשל פילוגים רבים ואיבדה במידה רבה את תדמיתה כמפלגה צעירה ואידיאליסטית. כמו כן, מנהיגה הראשון סעד זע'לול היה מנהיג כריזמטי אולם יורשו כמנהיג המפלגה, א-נחאס, התקשה לסחוף את ההמונים.
בחלק מתקופת קיומה, הייתה מפלגת הליברלים החוקתיים במצרים היריב הפוליטי המרכזי של הוופד. הבדלי העמדות בין המפלגות היו על רקע אידאולוגי, פוליטי ובעיקר טקטי, בשל העובדה שהליברלים הסכימו לפשרה מול הבריטים ולא חיפשו הסכם שיביא עצמאות מוחלטת.
ב-1936 החל תהליך של איבוד אמון ציבור בוחרי המפלגה בדרכה, בשל ההסכם האנגלו-מצרי. התהליך המשיך אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה כשנחשפו ב-1942 שערוריות בהן היו מעורבים א-נחאס ואשתו. סיבות אלו ואחרות גרמו לירידת הפופולריות של המפלגה ובבחירות לפרלמנט ב-1936 היא זכתה ב-89 מתוך 157 המושבים. הירידה בכוחה נמשכה עד אשר איבדה את השלטון ב-1944.
עד סוף ימיה, נמצאה המפלגה, למעשה, בידי בעלי האחוזות שהיו מנהיגיה. אולם, קהל הבוחרים שלה הורכב מקשת רחבה מאוד בעם המצרי: סטודנטים, פלאחים, אנשי המעמד הבינוני ועוד.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מפלגת אל-ופד (בערבית)- מאמר על הוופד, באתר אל אהראם (באנגלית)
- מצרים תחת הפרוטקטורט ומהפכת 1919 (באנגלית)
- עלייתה ונפילתה של הוופד 1924-39 (באנגלית)
- מצרים במשך מלחמת העולם השנייה 1939-45 (באנגלית)
- על סף המהפכה 1945-52 (באנגלית)
- מפלגת אל-ופד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מפלגת הופד, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ J. Lee Thompson, A Wider Patriotism: Alfred Milner and the British Empire, London: Pickering & Chatto, 2007, p. 185