מפלי איגואסו
מפלי איגואסו (בספרדית: Cataratas del Iguazú, בפורטוגזית: Cataratas do Iguaçu) הם סדרה של מפלי מים על נהר איגואסו המחלקים את הנהר לקטע עליון ולקטע תחתון. המפלים שוכנים על קו הגבול בין מדינת פרנה בברזיל (20%) ופרובינציית מיסיונס בארגנטינה (80%). מקור שמם של המפלים בשפת גוארני או טופי עתיקה והוא מצרף של המילים "אי" (מים) ו"גואסו" (גדולים). הפארק בצד הארגנטינאי של המפלים הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 1984, ובשנת 1986 הוכרז גם הפארק בצד הברזילאי ככזה.
 | |||||||||
| מראה אווירי | |||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
| מידע כללי | |||||||||
| מיקום | סמוך למשולש הגבולות ברזיל-ארגנטינה-פרגוואי | ||||||||
| נהר | איגואסו | ||||||||
| סוג מפל | מדורג, מפוצל | ||||||||
| גובה כולל | 82 מטר | ||||||||
| רוחב ממוצע | 2,700 מטר | ||||||||
| נפילת מים רציפה | 64 מטר | ||||||||
| מספר נפילות מים | 2 | ||||||||
| ספיקה ממוצעת | 1,746 מ"ק/שנייה | ||||||||
| ספיקה מרבית | 45,700 (9 ביוני 2014)[1] מ"ק/שנייה | ||||||||
| עונה שופעת | כל השנה | ||||||||
| קואורדינטות | 25°41′43″S 54°26′12″W / 25.695278°S 54.436667°W | ||||||||
|
(למפת ארגנטינה רגילה) | |||||||||
המפלים עריכה
המפלים שוכנים לאורך קטע בן 2.7 ק"מ בנהר, כ-20 ק"מ בקו אווירי ממקום שפכו אל נהר פרנה, בנקודת הגבול המשותפת של ארגנטינה וברזיל עם פרגואי. סך הכל כוללת המערכת כ-275 מפלים שגובהם המקסימלי הוא 82 מטרים. מימיהם נופלים בשתי מדרגות והספיקה שלהם עולה על 6.25 מיליון קוב בשעה.
ב-9 ביוני 2014, בעקבות שיטפונות כבדים באגן ניקוז נהר איגואסו, נרשמה במפלים ספיקת שיא של 45,700 מטר מעוקב לשנייה, פי 26 מהספיקה הממוצעת הרב־שנתית. לעומת זאת, עקב בצורת קשה בשנת 1978, המפלים כמעט התייבשו.
ליד המפלים נוסדו שלוש ערים: פוז דו איגואסו הברזילאית, פוארטו איגואסו הארגנטינאית וסיודד דל אסטה הפרגוואית. לא רחוק משם נבנה סכר איטייפו. רובם המכריע של המפלים נמצאים בארגנטינה, שמשטחה ניתן לצפות בהם מקרוב ולסייר ביניהם, אולם התצפית הפנורמית אליהם אפשרית רק משטחה של ברזיל. המפל המפורסם ביותר הוא "מפל גרון השטן" (Garganta del Diablo; Garganta do Diabo) השוכן על קו הגבול בין המדינות. צורתו כשל פרסה ברוחב של 150 מטר ובאורך של 700 מטר.
בשנת 2011, לאחר תהליך בחירה שנמשך ארבע שנים, נבחרו המפלים לאחד משבעת פלאי עולם הטבע.
הפארקים הלאומיים עריכה
הפארק הלאומי איגואסו בארגנטינה כולל את הפארק עצמו המשתרע על פני שטח של 492 קמ"ר, ושמורת טבע בשטח של 63 קמ"ר. תחילתו בשנת 1909 אך הוא הוכרז באופן רשמי רק בשנת 1934. הפארק הלאומי איגואסו בברזיל הוקם בשנת 1939 והוא מקיף שטח של 1,700.86 קמ"ר, מהם 11.36 קמ"ר בתחומי האיים שבנהר.
האקלים באזור הוא טרופי. כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא כ-2,000 מ"מ המתחלקים באופן שווה למדי משך כל השנה. הלחות גבוהה ומגיעה לעיתים ל-90%. הטמפרטורות הממוצעות נעות בין 33°C בקיץ ל-9°C בחורף.
בפארקים זוהו למעלה מ-2,000 מינים של צמחים וסקולריים. החי כולל למעלה מ-400 מיני עופות (ביניהם סיס שחור גדול המקנן בתוך המפלים) ויונקים אופייניים כמו טפיר ברזילאי, חוטמן, דביבון סרטנים, אוצלוט, יגואר, דובי נמלים, קופי קפוצ'ין ועוד.
בקולנוע עריכה
המפלים הופיעו במספר סרטים, בהם מונרייקר מסדרת ג'יימס בונד (1979), המיסיון (1986), אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח (2008) ועוד.[2]
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מפלי איגואסו (בפורטוגזית ברזילאית)- אתר האינטרנט הרשמי של מפלי איגואסו (בספרדית)
- פורטל תמונות. מפלי איגואסו, ארגנטינה - מתוך אתר MyWorldShots.com
- ספיקת שיא באיגואסו. סרטון מ-9 ביוני 2014
- מפלי איגואסו
- אתי ישיב, איגואסו - ארץ המים האדירים, באתר GoTravel
- אורלי גנוסר, צורת המים: חווית טבע עוצמתית במפלי האיגואסו, באתר גלובס, 17 במרץ 2018
- המקום המופלא שגם ברזיל וגם ארגנטינה מאוהבות בו, באתר וואלה!, 11 במרץ 2019
רז שכניק, קרנבל על המפל, באתר "ידיעות אחרונות", 21 במרץ 2019- place/Iguacu-Falls מפלי איגואסו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
