מצב שימור

מצב שימור של מין הוא מדד לסיכויי השרידות של אותו מין, בהווה ובעתיד. כאשר מתגבשת הערכת מצב השימור, נלקחים בחשבון גורמים רבים, כגון מספר הפרטים של בעל החיים, המגמה בה נמצאת האוכלוסייה של בעל החיים (עלייה או ירידה במספר הפרטים), שיעור ההזדווגויות המוצלחות, איומים ידועים וכדומה.

המערכת העולמית הידועה ביותר לרישום ולדירוג מצב השימור של מינים היא הרשימה האדומה של IUCN. מערכת זו מחלקת את המינים בסיכון לשלוש קטגוריות: מינים פגיעים (VU), מינים בסכנת הכחדה (EN), ומינים בסכנת הכחדה חמורה (CR). בנוסף, המערכת מתעדת את ההכחדות שאירעו מאז שנת 1500 לספירה, וכן קטגוריה של מינים שנכחדו בטבע. גם המינים שנמצאים בסיכון נמוך או שלא נמצאים כלל בסיכון מחולקים לקטגוריות.

לצד הרשימה האדומה, קיימת אמנת CITES (סייטס), שמטרתה להבטיח כי סחר בין-לאומי במינים של חיות פרא וצמחי בר לא יפגע בהישרדותם. באירופה, האיחוד האירופי התקין תקנות שמטרתן ליישם את אמנת סייטס בתוך תחומי האיחוד, וכן לנקוט אמצעים נוספים על מנת לשמר את חיות הבר. בנוסף, מספר מדינות הקימו גופים לדירוג מצב השימור של בעלי החיים שבשטחם בתחום המדינה, כלומר אין הם בהכרח לוקחים בחשבון את מצבו של בעל החיים הנבדק במדינות אחרות. דוגמה למערכת כזו היא ארגון ה-COSEWIC שבקנדה, שהוא למעשה ועדה של מומחים אשר מעריכים ומציינים את בעלי החיים הנתונים בסכנת היעלמות מקנדה.

מצבי שימור עריכה

תרשים מצבי השימור המקובלים

מצבי השימור של איגוד השימור העולמי (IUCN) הם הנפוצים ביותר. המצבים מחולקים לקבוצות הבאות (בסדר עולה ברמת הסיכון):

סיכון נמוך (Lower risk)
- ללא חשש (Least Concern; LC) – לקטגוריה זו משויכים מינים בעלי תפוצה רחבה, שמצב השימור שלהם מניח את הדעת ולפעמים אפילו מספרם פוגע בחיות אחרות והם מזיקים לטבע ולחקלאות.

לדוגמה: דרור הבית, חולדה מצויה, עכבר מצוי, שועל אדום, צפע מצוי, בבון זית, שקנאי מצוי, ברכייה.

שני היונקים הנפוצים ביותר – האדם וחולדת החוף
הרמין
סולה צפונית
תנין היאור
קיפוד מצוי
שלדג גמדי

קרוב לסיכון (Near Threatened; NT) – הקטגוריה כוללת מינים שעדיין אינם עומדים בקריטריונים של הקטגוריות החמורות יותר, אבל צפויים לעמוד בהם בעתיד הקרוב.

לדוגמה: ביזון אמריקאי, צבוע מפוספס, כריש טיגרי, יעל סיבירי, נמרון מרגיי, זאב הרעמה, פודו דרומי.

תלוי שימור (Conservation Dependent; CD) – מין שעבורו יש תוכנית שימור פעילה, ייחודית למין או לבית הגידול שלו, שהפסקתה תגרום להידרדרות מצב המין עד להכללתו במצב מאלו המופיעים במורד הרשימה, בתוך 5 שנים.
מצב "תלוי שימור" נכלל במצבי השימור שפורסמו על ידי ארגון השימור העולמי ב-1994, אולם לא נכלל מחדש בפרסום ב-2001 והשימוש בו אינו רב, אך הוא כלול באתר של "הרשימה האדומה של מינים מאוימים" של איגוד השימור העולמי.

לדוגמה: עטלף Miniopterus schreibersii, קיימן שחור, צב אראו.

Miniopterus schreibersii
קיימן שחור

מבוית (Domesticated; DO) – לקטגוריה זו משויכים מינים שחיים בשבייה, שאותם האדם מגדל והם אינם מתאימים לטבע או שיכולים להיות אומללים בטבע, או אף מקרה שבו ייכחדו אם יפסיקו לגדל אותם (אף על פי שחלק מהם מתאימים לחיים בטבע, כגון חתולים וגמלים).

לדוגמה: פרות, עזים, כבשים, יאקים מבויתים, כלבים, חתולים, תרנגולים.

מאוים (Threatened)

פגיע (Vulnerable; VU) – הקטגוריה מוגדרת על-פי לפחות אחד מחמישה קריטריונים, המצביעים על סיכון משמעותי להכחדת המין מהטבע:
1. ירידה בגודל האוכלוסייה באחת מהצורות הבאות:
  - ירידה של 50% או יותר בגודל האוכלוסייה בעשר השנים האחרונות, או בשלושת הדורות האחרונים (הארוך מבניהם), אשר הגורמים לה הובנו באופן ברור, נעצרו, וניתנים לשינוי.
  - ירידה של 20% או יותר אשר צפויה להתרחש בעשר השנים הקרובות, או בשלושת הדורות הקרובים (הארוך מביניהם).
2. השטח שבו פרוסה האוכלוסייה קטן מ-20,000km², או ששטח הימצאות האוכלוסייה קטן מ-2,000km², וההשערות מצבעיות על שניים מהבאים:
  - אזור המחייה המתאים לאוכלוסייה נפגע באופן משמעותי, או שידוע שהאוכלוסייה נמצאת בפחות מעשרה מקומות.
  - ירידה ממושכת ברורה וצפויה באחד מהבאים:
    - השטח שבו פרוסה האוכלוסייה
    - שטח הימצאות האוכלוסייה
    - גודל, היקף או איכות אזור המחייה המתאים לאוכלוסייה
    - מספר המקומות שבהם נמצאת האוכלוסייה
    - מספר הפרטים הבוגרים
  - תנודות משמעותיות באחד מהבאים
    - השטח שבו פרוסה האוכלוסייה
    - שטח הימצאות האוכלוסייה
    - מספר המקומות שבהם נמצאת האוכלוסייה
    - מספר הפרטים הבוגרים
3. גודל האוכלוסייה מוערך להיות קטן מ-10,000 פרטים בוגרים ואחד מהבאים נכון:
  - צפויה ירידה של לפחות 10% בגודל האוכלוסייה בעשר השנים הקרובות, או בשלושת הדורות הקרובים (הארוך מביניהם).
  - קיימת ירידה ממושכת ברורה וצפויה במספר הפרטים הבוגרים, וסידור האוכלוסייה משתנה לפי אחד מהבאים:
    - אף מקום בו נמצא חלק מן האוכלוסייה לא מכיל יותר מ-1,000 פרטים בוגרים.
    - כל הפרטים הבוגרים של האוכלוסייה נמצאים באותו המקום.
4. גודל האוכלוסייה קטן 1,000 פרטים בוגרים.
5. השערות מצביעות על סיכויים של לפחות 10% להכחדה של המין במאה השנים הקרובות.

מינים לדוגמה: נמר, טפיר ברזילאי, יעל נובי, דוב קוטב, מנדריל, קרנף הודי, גאור, עמלץ לבן, דב מלאי ותנין הביצות.

בסכנת הכחדה (Endangered; EN) – הקטגוריה מוגדרת על-פי לפחות אחד חמישה קריטריונים, בדומה למצב הקודם, בתנאים חמורים יותר המצביעים על סיכון גבוה להכחדת המין בטבע:
1. ירידה בגודל האוכלוסייה באחת מהצורות הבאות:
  - ירידה של 70% או יותר בגודל האוכלוסייה בעשר השנים האחרונות, או בשלושת הדורות האחרונים (הארוך מביניהם), אשר הגורמים לה הובנו באופן ברור, נעצרו, וניתנים לשינוי.
  - ירידה של 50% או יותר אשר צפויה להתרחש בעשר השנים הקרובות, או בשלושת הדורות הקרובים (הארוך מביניהם).
2. השטח שבו פרוסה האוכלוסייה קטן מ-5,000km², או ששטח הימצאות האוכלוסייה קטן מ-500km², וההשערות מצבעיות על שניים מהבאים:
  - אזור המחייה המתאים לאוכלוסייה נפגע באופן משמעותי, או שידוע שהאוכלוסייה נמצאת בפחות מחמישה מקומות.
  - ירידה ממושכת ברורה וצפויה באחד מהבאים:
    - השטח שבו פרוסה האוכלוסייה
    - שטח הימצאות האוכלוסייה
    - גודל, היקף או איכות אזור המחייה המתאים לאוכלוסייה
    - מספר המקומות שבהם נמצאת האוכלוסייה
    - מספר הפרטים הבוגרים
  - תנודות משמעותיות באחד מהבאים
    - השטח שבו פרוסה האוכלוסייה
    - שטח הימצאות האוכלוסייה
    - מספר המקומות שבהם נמצאת האוכלוסייה
    - מספר הפרטים הבוגרים
3. גודל האוכלוסייה מוערך להיות קטן מ-2,500 פרטים בוגרים ואחד מהבאים נכון:
  - צפויה ירידה של לפחות 20% בגודל האוכלוסייה בחמש השנים הקרובות, או בשני הדורות הקרובים (הארוך מביניהם).
  - קיימת ירידה ממושכת ברורה וצפויה במספר הפרטים הבוגרים, וסידור האוכלוסייה משתנה לפי אחד מהבאים:
    - אף מקום בו נמצא חלק מן האוכלוסייה לא מכיל יותר מ-250 פרטים בוגרים.
    - כל הפרטים הבוגרים של האוכלוסייה נמצאים באותו המקום.
4. גודל האוכלוסייה קטן מ-250 פרטים בוגרים.
5. השערות מצביעות על סיכויים של לפחות 20% להכחדה של המין בעשרים השנים הקרובות או בחמשת הדורות הקרובים (הארוך מביניהם).

מינים לדוגמה: זאב טלוא, פינגווין שחור-רגל, כריש לווייתני, טיגריס, לוטרת ענק, זאב אתיופי, לווייתן כחול, בנטנג, צב ים ירוק וטאקאהה.

בסכנת הכחדה חמורה (Critically Endangered; CR) – הקטגוריה מוגדרת על-פי חמשת הקריטריונים של המצבים VU ו-EN, בתנאים חמורים עוד יותר המצביעים על סיכון גבוה מאוד להכחדת המין בטבע:
1. ירידה בגודל האוכלוסייה באחת מהצורות הבאות:
  - ירידה של 90% או יותר בגודל האוכלוסייה בעשר השנים האחרונות, או בשלושת הדורות האחרונים (הארוך מביניהם), אשר הגורמים לה הובנו באופן ברור, נעצרו, וניתנים לשינוי.
  - ירידה של 80% או יותר אשר צפויה להתרחש בעשר השנים הקרובות, או בשלושת הדורות הקרובים (הארוך מביניהם).
2. השטח שבו פרוסה האוכלוסייה קטן מ-100km², או ששטח הימצאות האוכלוסייה קטן מ-10km², וההשערות מצבעיות על שניים מהבאים:
  - אזור המחייה המתאים לאוכלוסייה נפגע באופן משמעותי, או שידוע שכל האוכלוסייה נמצאת במקום אחד.
  - ירידה ממושכת ברורה וצפויה באחד מהבאים:
    - השטח שבו פרוסה האוכלוסייה
    - שטח הימצאות האוכלוסייה
    - גודל, היקף או איכות אזור המחייה המתאים לאוכלוסייה
    - מספר המקומות שבהם נמצאת האוכלוסייה
    - מספר הפרטים הבוגרים
  - תנודות משמעותיות באחד מהבאים
    - השטח שבו פרוסה האוכלוסייה
    - שטח הימצאות האוכלוסייה
    - מספר המקומות שבהם נמצאת האוכלוסייה
    - מספר הפרטים הבוגרים
3. גודל האוכלוסייה מוערך להיות קטן מ-250 פרטים בוגרים ואחד מהבאים נכון:
  - צפויה ירידה של לפחות 25% בגודל האוכלוסייה בעשר השנים הקרובות, או בשלושת הדורות הקרובים (הארוך מביניהם).
  - קיימת ירידה ממושכת ברורה וצפויה במספר הפרטים הבוגרים, וסידור האוכלוסייה משתנה לפי אחד מהבאים:
    - אף מקום בו נמצא חלק מן האוכלוסייה לא מכיל יותר מ-50 פרטים בוגרים.
    - כל הפרטים הבוגרים של האוכלוסייה נמצאים באותו המקום.
4. גודל האוכלוסייה קטן מ-50 פרטים בוגרים
5. השערות מצביעות על סיכויים של לפחות 50% להכחדה של המין בעשר השנים הקרובות, או בשלושת הדורות הקרובים (הארוך מביניהם).

מינים לדוגמה: קרנף צר שפה, קרנף ג'אווה, מקוק שחור, גורילה מערבית, עיט פיליפיני, אליגטור סיני, קונדור קליפורני, קאקאפו, אינדרי ודולפין נהרות סיני.

הכחדה (Extinction)

נכחד בטבע (Extinct in the Wild; EW) – מין מוגדר ככזה שנכחד בטבע, אם לא ידוע על פרטים החיים בטבע, אלא רק על פרטים החיים בשבי או בסביבה מבויתת. כדי לקבוע שמין שייך לקבוצה זו יש לערוך סקרים ממצים בבתי הגידול הידועים או הצפויים שלו, תוך סקירה מתאימה (יומית, עונתית, שנתית) של כל אזורי המחיה ההיסטוריים, ובמסגרת זמן המתאימה למחזור החיים של המין. ההגדרה נקבעת אם כל הסקרים נכשלו במציאת פרטים ממין זה. כשמין נכחד בטבע, ישנם מצבים בהם ניתן להחזירו לטבע בשמורות, אך במקרים אחרים החיות מאבדות את המיומנויות הנדרשות להישרדות באזור מחייתם, כך שפתרון זה לא תמיד אפשרי.

לדוגמה: אריה ברברי, ראם סהרה, אייל דוד, עורב הוואי.

נכחד (Extinct; EX) – מין נכחד הוא כזה שלא נותרו ממנו פרטים חיים. ההגדרה דורשת ביצוע סקרים מקיפים, בדומה למצב "נכחד בטבע" (EW).

לדוגמה: כלב ים נזירי קריבי, אלקה גדולה, זאב טסמני, טיגריס באלינזי, דודו, פרת הים שטלר, אריה ים יפני, פיל צפון אפריקני, וולאבי טולאצ', שועל מאלוויני ושור הבר.

בנוסף ישנם שני מצבים של חוסר אפשרות להעריך את מצב השימור :
- אין מספיק נתונים (Data Deficient; DD) – מינים שעבורם המידע הקיים אינו מספיק לגיבוש הערכה ישירה או עקיפה לגבי סיכויי הישרדותם, בהסתמך על תפוצתם או מצב האוכלוסייה שלהם. בקטגוריה זו מצויים גם מינים בעלי מאפיינים והתנהגות מוכרים היטב, אך הנתונים לגבי תפוצתם חסרים או אינם מספקים.

לדוגמה: אורקה, ינשוף הרעמה, מונטיאק פי וצב ים שטוח-גב.