מקי סַכִּינַאי (במקור בגרמנית: "Die Moritat von Mackie Messer", הבלדה על מקי סכינאי), כפי שהוא נקרא בעברית בתרגומיהם של אברהם שלונסקי, שמעון זנדבנק ואהוד מנור, או "מקי סכין" בתרגומו של אברהם עוז, הוא שיר מתוך המחזה "אופרה בגרוש" (Dreigroschenoper), שהועלה לראשונה בברלין בשנת 1928. מילותיו נכתבו על ידי ברטולט ברכט, והוא הולחן על ידי קורט וייל. בדומה לשירים אחרים של ברכט ווייל (כדוגמת "שיר אלבמה" מתוך "עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני" שבוצע על ידי הדלתות) אומץ השיר על ידי אמנים פופולריים, וזכה לביצועים של אמני ג'אז, פופ ורוק ידועים ובהם לואי ארמסטרונג וסטינג. המילים מתריסות והמקצב קברטי.

השחקן יהודה גבאי כמקי סכינאי, בהפקת תיאטרון "האהל" של אופרה בגרוש (1933)

אופרה בגרוש עריכה

"מוריטט" הוא גרסה מימי הביניים של הבלדה העוסקת ברצח. המוריטט בוצע בידי זמרי מופע מינסטרל נודדים. ב"אופרה בגרוש" פותח זמר המוריטט הנעזר באורגן רחוב את המחזה, ומסיים אותו, בספרו את סיפורו הרצחני של מקי סכינאי, דמות המבוססת על הדמות "מקהית'" ב"אופרת הקבצנים" של היוצר האנגלי בן המאה ה-18 ג'ון גיי. דמותו של מקהית' נובעת בבירור מעלילותיו של אדם אמיתי, הגנב ג'ונתן ויילד שפעל בזמנו של גיי. מקהית' של ברכט הוא דמות אכזרית יותר, ופחות נוצצת מדמותו של מקהית' אצל גיי, או מדמותו של ויילד, שנשאה נופך רומנטי, וברור כי ברכט התכוון ליצור אנטי גיבור מודרני.

האופרה נפתחת בזמר המוריטט המשווה את מקהית' לכריש (בעוד תרגומו של אברהם עוז שומר על המקור, הרי בתרגום העברי של אברהם שלונסקי מושווה מקהית' לזאב המים, דג נהרות טורפני) ומשם ממשיך לספר על פשעיו, הכוללים רצח, גנבה, אונס והצתה.

ואלו מילות הבית הראשון:

בתרגומו של אברהם שלונסקי בתרגומו של אברהם עוז בתרגום מילולי בגרמנית

זאב המים, לו שיניים;
לו שיניים, שני טורים;
ולמקי סכינאי;
יש סכין במסתרים.

הַכָּרִישׁ מָלֵא שִׁנַּיִם,
הוּא גֵּאֶה בַּמַּלְתָּעוֹת;
וּלְמֶקִי סַכִּינַיִים
אֲבָל מִי זָכָה לִרְאוֹת?

ולכריש, יש לו שיניים,
והוא נושא אותן בפניו,
ולמקהית', יש לו סכין,
אך את הסכין אין איש רואה.

Und der Haifisch, der hat Zähne,
Und die trägt er im Gesicht.
Und Macheath, der hat ein Messer,
Doch das Messer sieht man nicht.

פשעיו של מקהית' עריכה

במקור, השיר מאשים את מקהית' בפשעים הבאים:

  • אדם מת ב"סטרנד".
  • אדם עשיר בשם שמואל מאייר, שנעלם לנצח.
  • אישה בשם ג'ני טאולר שנרצחה באמצעות סכין שננעץ בחזה.
  • שבעה ילדים ואדם זקן שנרצחו בהצתה.
  • אונס של אלמנה צעירה.

תרגומי השיר וביצועיו הפופולריים עריכה

השיר תורגם לראשונה לאנגלית על ידי מארק בליצשטיין בשנת 1954, במסגרת תרגומו למחזה "אופרה בגרוש" שעלה אז על הבמה בארצות הברית, בכיכובה של אלמנתו של וייל, לוטה לניה. גרסתו של בליצשטיין זכתה לביצועים המזוהים ביותר עם השיר, ביצועו של לואי ארמסטרונג משנת 1955[1] וביצועו של בובי דארין משנת 1959. בזמן שהקליט ארמסטרונג את השיר, נכחה באולפן לוטה לניה. ארמסטרונג אילתר את השורה "היזהרו ממיס לוטה לניה!" והוסיף את שמה לרשימה של הקורבנות שהפיל מקי בשיר.

בשנת 1976 תורגם המחזה שוב, לקראת העלאתו לברודוויי על ידי ראלף מנהיים וג'ון וילט. התרגום היה שונה במקצת מתרגומו של בליצשטיין. הגרסה של מנהיים ווילט היא שבוצעה על ידי סטינג וניק קייב.

ביצועו של ארמסטרונג הוא שהביא לפריצת השיר אל תודעת חובבי הפופ, אך הביצוע של דארין נחשב למזוהה ביותר עם השיר. על האמנים נוספים שהקליטו את השיר נמנים פרנק סינטרה, אלה פיצג'רלד בשנת 1960, שהקליטה את השיר בהופעה חיה, בה שכחה את המילים ואילתרה מילים חדשות, לייל לאבט (עבור הפסקול של הסרט "חידון האשליות" בשנת 1994), טוני בנט ואחרים.

בישראל, ביצועו של ארמסטרונג נכלל בסרט "אלכס חולה אהבה".

גרסתו העברית של השיר מוכרת בביצועו של אריק לביא (לתרגומו של אברהם שלונסקי) שכיכב במחזה "אופרה בגרוש" בתיאטרון חיפה, ב-1971.[2] הקלטת השיר בביצועו, כפי שהופיעה לראשונה באלבומו "שיר הוא לא רק מילים",[3] מופיעה באוספים רבים.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ טרי טיצ'אאוט The Wall Street Journal, ‏כיצד נולד אחד הלהיטים הגדולים של מוזיקת הג'אז?, באתר גלובס, 1 בדצמבר 2022
  2. ^ עלי מוהר, "אופרה בגרוש" בתיאטרון החיפאי, דבר, 5 במאי 1971
  3. ^ ההקלטה ב"שיר הוא לא רק מילים" היא בעיבוד המוזיקלי של אלכס וייס, בשונה מהעיבוד המוזיקלי בהצגת תיאטרון חיפה שבוצע על ידי אבי אוסטרובסקי וחנה הכהן. יעקב העליון, "אסירי ציון" נגד "יהדות הדממה", מעריב, 3 בינואר 1971


הקודם:
1960: אלה פיצג'רלד – "But Not for Me"
פרס גראמי לביצוע הפופ הטוב ביותר של אישה
1961: אלה פיצג'רלד – "Mack the Knife (Live)"
הבא:
1961: אלה פיצג'רלדElla in Berlin: Mack the Knife