מקלות אכילה

מקלות אכילה, מקלות סיניים או צ'ופסטיקסאנגלית: Chopsticks), הם כלי אכילה הנהוגים במזרח אסיה. הם מורכבים משני מקלות ארוכים בהם משתמשים להרים את המזון לפה, אם כי יש להם שימושים נוספים במטבח ובשולחן האוכל.

מקלות אכילה רב פעמיים (למעלה) לצד מקלות אכילה חד פעמיים נהוג לקבל במסעדות.

מקלות האכילה הראשונים היו עשויים מעץ ומקורם בסין. עם הפיכתה של סין לכוח תרבותי דומיננטי באזור, מקלות האכילה נדדו למדינות שכנות יחד עם אלמנטים תרבותיים סינים נוספים, כדוגמת הכתב והלבוש הסיניים. בעבר נהוג היה להכינם בפשטות מזרדים שנתלשו מעצים ולאכול באמצעותם [דרוש מקור]. כיום המקלות מיוצרים באופן תעשייתי, ובמדינות שונות עשויים מחומרים שונים. ברובה של אסיה נהוג לייצר מקלות אכילה מחזרן, מעץ או מפלסטיק, אך בקוריאה נהוג לייצרם ממתכת בדומה לסכו"ם מערבי.

צורת ההחזקה המקובלת של מקלות אכילה

בעקבות הגירה ממזרח אסיה למערב ולעליית הפופולריות של המטבח הסיני והיפני רבים החלו להשתמש במקלות אלו במהלך ארוחות בסגנון אסייתי.

שימוש עריכה

מקלות אכילה משמשות בעיקר לאכילה. מקל אחד מוחזק ללא תנועה באמצעות בסיס האגודל והקמיצה, והמקל השני מוחזק בדומה לעפרון בין האצבע המורה, האמה והאגודל. אך יש לו גם שימושים אחרים, בסין לדוגמה זוג מקלות נוסף משמש להגשה בארוחה בסגנון משפחתי, דבר שנחשב היגייני יותר משימוש במקלות האכילה האישיים.

 
צורת האכילה הנהוגה בברבקיו קוריאני ויפני

נהוג גם להשתמש בזוג ארוך במיוחד (כ־30 ס"מ ויותר) לבישול. זוג זה ארוך מדי מכדי לאכול איתו בנוחות, אבל הוא מאפשר למבשל לערבב ולהוציא מאכלים מתוך סיר בישול חם מבלי להסתכן בכוויה. מקלות כאלה נהוגים בעיקר ביפן, שם הם נקראים סאיבּאשי (רומאג'י: Saibashi, קאנג'י: 菜箸) ווייטנאם, שם הם נקראים דוּאה קא (וייטנאמית: đũa cả) ועשויים גם הם מחזרן. ביפן נהוגים גם מקלות עשויים מתכת לבישול על אש גלויה, כך נהוג גם בסעודת הברביקיו הקוריאני והברביקיו היפני, בהם נהוג שהסועדים מבשלים נתחי בשר וירק דקים על מנגל משותף.

נימוסי שולחן בשימוש במקלות אכילה עריכה

מקלות אכילה משמשים במדינות רבות בעולם, רובן ככולן ממזרח ודרום-מזרח אסיה. בעוד עקרונות הנימוס דומים במדינות אלו, ישנן דקויות המבדילות בין מנהגי השולחן בתרבויות השונות.

סין עריכה

  • בעת אכילת אורז לבן מקערה, נהוג לקרב את הקערה לפה ולגרוף את האורז לפה.
  • אין זה מנומס להקיש במקלות או להשמיע כל סוג של צליל באמצעותם. מנהג זה מקושר לקבצנות.
  • אין זה מנומס להניח את המקלות כך שהם מצביעים על סועד אחר.
 
ילד אוכל אורז כפי שמקובל בסין וביפן
  • אין זה מנומס להשאיר את מקלות האכילה עומדים בתוך הקערה. מנהג זה מקושר לטקס האכלת המת, מנהג אבל מזרח-אסייתי.
  • כאשר ילד מחזיק לא נכון במקלות האכילה, זה נחשב כמשקף הורות גרועה, מכיוון שלהוריו יש אחריות ללמדו כיצד להשתמש במקלות אכילה.
  • כשיושבים לאכול, זה נחשב מנומס להראות כבוד לבכירים ולמבוגרים. נהוג להגיש להם אוכל לצלחת ולתת להם להרים את המקלות ראשונים.
  • מסורתית, על כל סועד להשתמש במקלות שלו כדי להעביר אוכל מהצלחות והקערות המשותפות לקערה האישית שלו, או מהקערות המשותפות לקערות המכובדים והמבוגרים. כיום נהוג להשתמש במקלות הגשה משותפים, ולא במקלות האישיים של כל סועד.
  • כאשר אין מקלות הגשה משותפים, נהוג להשתמש בצד ההפוך של המקלות כדי להעביר אוכל מהצלחות המשותפות לצלחת האישית. אין משתמשים בצד ההפוך של המקלות לכל מטרה פרט לזו.
  • אין "לחפור", או "לדוג" מהקערה למאכל או חתיכה ספציפית של מזון. לעיתים מנהג זה מכונה "חפירת קברים".
  • הנחת המקלות במאוזן על הצלחת מסמן כי הסועד סיים לאכול. כאשר הסועד לא סיים לאכול, אך רוצה להניח את המקלות, עליו להניחם לצד הקערה או על המנח הייעודי.
  • לא נהוג לאכול במקלות מנות המכילות אורז שאינן מוגשות בקערה, למשל אורז מטוגן. מנות אלו נהוג לאכול עם כף.

יפן עריכה

ביפן נהוגים כללים דומים לאלו הנהוגים בסין. הבדל ניכר אחד הוא שנהוג לאכול מזונות רבים בידיים ללא שימוש במקלות אכילה, לדוגמה סושי.[1]

קוריאה עריכה

 
סוּגֵ'אוֹ (수저) (זוג מקלות אכילה וכף) מכסף מהמאה ה-12

בקוריאה, נהוג להגיש לצד המזון מקלות אכילה עשויים מתכת ובנוסף להם כף. סט כלי אכילה זה נקרא סוּגֵ'אוֹ (수저).

  • את הסוג'או יש להניח מימין לאורז ולמרק ואת המקלות יש להניח מימין לכף בסעודות רשמיות.
  • את האורז והמרק יש לאכול בכף, בעוד את מנות הצד (השיתופיות לרוב) יש לאכול במקלות האכילה.
  • בניגוד לסין ויפן, בקוריאה אין זה מנומס לקרב את הקערה לפה. מנהג זה מקושר עם צורת האכילה של חיות. במקרה שהמזון שהורם עם המקלות מטפטף, ניתן ללוות אותו עם כף תחתיו.
  • שימוש בכף ובמקלות במקביל נחשב לא מנומס בכל מצב פרט למצב בו המזון מטפטף.

וייטנאם עריכה

  • בניגוד לסין, בווייטנאם נהוג לאכול כל מנה המכילה אורז עם מקלות אכילה, גם אם אינן מוגשות בקערה.
  • אין להניח את המקלות בצורת V. זה מסמן מזל רע.
  • כמו בתרבות היפנית, נהוג להשתמש בצד ההפוך של המקלות כשלוקחים אוכל מצלחת משותפת.

תאילנד עריכה

בעקבות השפעת הקולוניאליזם המערבי בתאילנד, כיום נהוג לאכול שם בכף ומזלג ולעיתים בידיים. ישנן מספר מנות ספציפיות שמוגשות עם מקלות אכילה, כמעט כולן מנות מרק אטריות שמקורן במטבח הסיני. מסיבה זו הכללים הנהוגים שם דומים לאלו הנהוגים בסין, אך אכילת אורז במקלות נחשבת לא מנומסת בכל מצב. אורז רגיל יאכל לרוב בכף ומזלג, ואורז תאילנדי דביק יאכל בידיים, באמצעות כדרור האורז בכף יד שמאל וטבילתו ברטבים ותבשילים שונים.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Eating Sushi the "Proper" Way". GaijinPot Blog (באנגלית). נבדק ב-2017-02-24.