מרגרט המילטון (מדענית)

מהנדסת תוכנה אמריקאית

מרגרט הפילד המילטוןאנגלית: Margaret Heafield Hamilton; נולדה ב-17 באוגוסט 1936, פאולי, אינדיאנה, ארצות הברית)[1] היא מדענית מחשב, מהנדסת מחשבים, ואשת עסקים אמריקאית. היא ניהלה את חטיבת הנדסת התוכנה של מעבדת המיכשור במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), אשר פיתחה את תוכנת הטיסה עבור תוכנית החלל אפולו.[2] עבודתה של המילטון מנעה ביטול של הנחיתה על הירח של אפולו 11.[3] בשנת 1986, יסדה והייתה למנכ"ל חברת המילטון טכנולוגיות, בקיימברידג', מסצ'וסטס. החברה התרכזה בפיתוח שפת המערכות האוניברסלית שפיתחה המילטון, על בסיס מתודולוגיה לעיצוב מערכות ותוכנה שהגתה וכינתה DBTF‏ (Development Before The Fact, היינו פיתוח לפני מעשה).[4]

מרגרט הפילד המילטון
Margaret Heafield Hamilton
מרגרט המילטון, 1995
מרגרט המילטון, 1995
מרגרט המילטון, 1995
לידה 17 באוגוסט 1936 (בת 87)
פאולי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Margaret Hamilton עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מדעי המחשב
מקום מגורים ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום לימודים
  • קולג' ארלהאם (1958)
  • הקולג' לספרות, מדע ואמנות של אוניברסיטת מישיגן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • מדליית החירות הנשיאותית (22 בנובמבר 2016)
  • עמית מוזיאון היסטוריית המחשב (2017)
  • פרס וושינגטון (2019)
  • פרס עדה לאבלייס (1986)
  • היכל התהילה הלאומי של התעופה (2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המילטון פרסמה למעלה מ-130 מאמרים אקדמיים ודו"חות מקצועיים במסגרת למעלה מ-60 מיזמים ושש תוכניות גדולות שבהן הייתה מעורבת.

ראשית דרכה עריכה

מרגרט הפילד נולדה לקנת ולרות אסתר הפילד (לבית פארטינגטון).[5] היא סיימה את לימודי התיכון בהנקוק, מישיגן בשנת 1954, ולאחר מכן למדה לתואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת מישיגן אך השלימה אותו במכללת ארלהם באינדיאנה, בשנת 1958.[6] לאחר לימודיה, עסקה המילטון זמן קצר בהוראת מתמטיקה וצרפתית בבית ספר תיכון, בזמן שבעלה השלים את התואר הראשון שלו. הם עברו לבוסטון, והמילטון התכוונה ללמוד מתמטיקה טהורה באוניברסיטת ברנדייס. בינתיים נטלה משרה זמנית ב-MIT, שבה פיתחה תוכנה לחיזוי מזג אוויר על גבי מחשבי ה-PDP-1 וה-LGP-30 במעבדה לבינה מלאכותית של פרופסור מרווין מינסקי עבור פרופסור אדוארד לורנץ מהמחלקה למטאורולוגיה.[1][7] באותה עת, מדעי המחשב והנדסת תוכנה טרם הוכרו כתחומי ידע בפני עצמם, אלא היו מלאכות שנלמדו במקום, תוך כדי עשייה.[2]

בין 1961 ל-1963 עבדה המילטון על מיזם SAGE במעבדת לינקולן ב-MIT, שם יצרה תוכנה למטרת איתור כלי טיס עוינים, והשתתפה בעבודות אחרות עבור מעבדות המחקר של חיל האוויר של ארצות הברית בקיימברידג'.

נאס"א עריכה

 
המילטון בעת שעבדה בתוכנית החלל אפולו

בהמשך הצטרפה המילטון למעבדת צ'ארלס סטארק דרייפר ב-MIT, שעסקה באותה עת בהכנת משימת אפולו. היא התמנתה לאחראית ומנהלת התיכנות במשימה.[8] בשנת 1965.

בנאס"א, הצוות של המילטון היה מופקד על יצירת מערכת ההנחיה של אפולו שתנווט ותנחית את החללית על הירח, ועל פיתוחי המשך של אותה מערכת ששימשו במשימות מאוחרות יותר (לרבות סקיילאב).[2]

אפולו 11 עריכה

 
מרגרט המילטון עומדת ליד הדפס הקוד של אפולו 11

בזכות המילטון נמנע ביטול של משימת אפולו 11 אשר נחתה על הירח.[3] שלוש דקות לפני שרכב הנחיתה הירחי הגיע אל פני הירח, הופעלו כמה אזהרות במחשב. נוצר עומס נתונים נכנסים, מכיוון שמערכת המכ"ם rendezvous (שאינה נחוצה לשם נחיתה) עדכנה שוב ושוב מונה כלשהו, מה שגזל מחזורי חישוב מן המחשב. הודות לעיצוב המוקשח של המחשב, הוא לא נתקע לגמרי אלא הצליח להמשיך לפעול: תוכנת הטיסה של החללית תוכננה כך שתתעדף הליכים חשובים (כמו הליכי הנחיתה) על פני הליכים פחות חשובים. התקלה עצמה, שניסתה לקדם את המונה, הייתה קשורה להפעלה שגויה של המכ"ם על ידי טייסי החלל.

העולם העסקי עריכה

בין השנים 1976–1984 שימשה המילטון מנכ"לית ומייסדת במשותף של חברה בשם "Higher order software" שייצרה מוצר בשם use.it. בשנת 1986 ייסדה המילטון את חברת "המילטון טכנולוגיות" ועמדה בראשה כמנכ"לית. החברה התפתחה סביב רעיון "שפת המערכות האוניברסלית" והסביבה האוטומטית שהוקמה עבורה - "סט הכלים 001". זאת, בהתבסס על מתודולוגיה שפיתחה המילטון לעיצוב מערכות, שכונתה DBTF) Development Before The Fact) היינו פיתוח לפני מעשה.

מורשת מדעית עריכה

המילטון צברה מומחיות בתחומים (הצעירים דאז) הבאים: תכנון מערכות ופיתוח תוכנה, ניתוח מערכות והליכים, מתודולוגיית פיתוח תוכנה, שפות מידול למערכות פורמליות, סביבות מחזור-חיים, שיטות להבטחת אמינות תוכנה ושימוש מחדש, אוטומציה, הבטחת איכות תוכנה, שילוב מערכות, ניפוי שגיאות, ממשק משתמש, מערכות הפעלה, ועוד.[2]

היא פיתחה מושגים כגון תוכנה אסינכרונית, תיעדוף בריבוי משימות, ומערכות החלטה עם גורם אנושי, שהניחו יסודות לעיצוב תוכנה מודרני ואמין.

בנובמבר 2016 החליט נשיא ארצות הברית ברק אובמה להעניק לה את מדליית החירות הנשיאותית, עיטור הכבוד הגבוה במדינה.[9]

בשנת 2017, חברת לגו הנציחה את דמותה בסט "נשות נאס"א", יחד עם סאלי רייד, מיי ג'מיסון, קתרין ג'ונסון וננסי גרייס רומן.[10]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מרגרט המילטון בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 טיפני ק' וויין, American Women of Science Since 1900, הוצאת ABC-CLIO,‏ 2011, ISBN 9781598841589, עמ' 480-481.
  2. ^ 1 2 3 4 דף על המילטון (אנגלית) באתר משרד העיצוב הלוגי, נאס"א.
  3. ^ 1 2 מייקל בראוקס, "NASA Honors Apollo Engineer" בגיליון חדשות נאס"א, 3 בספטמבר 2003.
  4. ^ מרגרט המילטון, ו"ר האקלר, "Universal Systems Language: Lessons Learned from Apollo" בתוך כתב העת IEEE Computer, דצמבר 2008.
  5. ^ דף אבל על מות רות אסתר הפילד (אנגלית)
  6. ^ רשימת בוגרים מצליחים במיוחד 2009 (אנגלית), באתר מכללת ארלהם.
  7. ^ סטיבן לוי, Hackers: Heroes of the Computer Revolution, בהוצאת דאבלדיי, מסת"ב 0385191952.
  8. ^ דף על המילטון באתר מורשת הנשים של קיימברידג' (אנגלית)
  9. ^ הודעת הבית הלבן על הזוכים במדליית החירות הנשיאותית, נובמבר 2016
  10. ^ A new LEGO set honors the women of NASA—and it looks pretty awesome, אריק ברגר, אתר arstechnica, מתאריך 18 באוקטובר 2017