מרגרט קלאפ
מרגרט קלאפ (באנגלית: Margaret Clap; נפטרה ב־1726), הידועה בכינוי אמא קלאפ (Mother Clap), הייתה בעלת בית קפה ששימש כמקום מפגש (בית מולי) עבור אנשי הקהילה ההומוסקסואלית בין השנים 1724 ל-1726 בהוברן, מידלסקס, מרחק קצר מהסיטי של לונדון. היא התפרסמה משום שבניגוד למקובל אז, היא הפעילה מקום שהיה מיועד לגברים הומוסקסואלים, והיא גם היה מעורבת במאבקים המשפטיים, שנפתחו לאחר שהמשטרה פשטה על המקום, והוא נסגר. בעוד שלא הרבה ידוע על חייה, היא הייתה חלק חשוב מן התרבות ההומואית של תחילת המאה ה-18 באנגליה. באותה התקופה מעשי סדום באנגליה נחשבו לעבירה ופשע על פי חוק מעשי סדום של 1533 (Buggery Act 1533), שכלל עונש של קנס, מאסר או עונש מוות. למרות זאת, במיוחד בערים הגדולות, התקיימה פעילות הומוסקסואלית. כדי לשרת את הביקוש לפעילות זו, נפתחו מקומות בהם אנשים מכל המעמדות יכלו למצוא בני זוג או סתם למצוא מרחב חברתי מתאים. מקומות אלו נקראו "בתי מולי", כשהמילה "מולי" היה אז סלנג עבור גבר הומוסקסואל. ביתה של אמא קלאפ היה בין בתי המולי המפורסמים ביותר.
| לידה |
האלף ה־1.7  |
|---|---|
| פטירה |
1726 לונדון, ממלכת בריטניה הגדולה |
| מדינה |
ממלכת בריטניה הגדולה |
  | |
בית המולי של קלאפ עריכה
מרגרט קלאפ ניהלה בית קפה ששימש כבית מולי עבור הקהילה ההומוסקסואלית שהתקיימה במחתרת באנגליה של תחילת המאה ה-18.[1][2] הבית שלה היה פופולרי מאוד במהלך קיומו הקצר (1724-1726).[3] היא דאגה ללקוחות שלה, וביתה היה ידוע בתור מקום שמספק "מיטה בכל חדר של הבית", בדרך כלל היו פוקדים את המקום שלושים או ארבעים לקוחות כל ערב, ומספר גדול יותר בערבי ראשון.[4] קלאפ הייתה נוכחת בכל שעות פעילות הבית, חוץ מאשר בפעמים שיצאה לקנות ללקוחותיה משקאות מן הפונדק ממול. משום שקלאפ נאלצה לעזוב את המקום כדי לספק אלכוהול ללקוחותיה, הסברה היא כי המועדון התקיים בביתה הפרטי.[5][6] שלא כמו בתי מולי אחרים, המועדון שלה לא היה בית בושת.[6] ייתכן אפילו שכוונותיה של קלאפ היו מבוססות הנאה או חברות יותר מאשר רווח, אם לשפוט לפי רצונה הטוב כלפי הלקוחות. לדוגמה, לאחד מבתי המקום היא סיפקה מגורים במהלך שנתיים, ולאחר היא סיפקה עדות שקר כדי לקבל לזכות אותו מאשמת מעשה סדום.[1][6] הפעולות שלה במהלך האשמות שהובאו נגדה ונגד רבים בקהילה ההומוסקסואלית מאוחר יותר הראו כמה היא הייתה נאמנה לקהילה זו.[1][6]
הפשיטה של 1726 עריכה
בפברואר 1726, נערכה פשיטה של המשטרה על בית המולי של מרגרט קלאפ; כ-40 אנשים נעצרו.[2] המיקוד על הבית היה כתוצאה ממעקב בן שנה או שנתיים מצד ארגון למען מוסר ציבורי בשם "האגודה לרפורמציה של נימוסים".[6] נראה כי המעקב החל לאחר שמספר לקוחות לשעבר הפכו למודיעים. אדם שם מארק פטרידג' חווה אאוטינג על ידי המאהב שלו, וכדי לשמר את פרטיותו הפך בעצמו למודיע של המשטרה.[1] הוא הוביל את השוטרים אל בתי מולי, והציג את השוטר התורן בתור "בעלו" כדי לאפשר להם גישה לחקור באופן יסודי יותר.[1][Note 1] פטרידג' לא נשפט בגין מעשי סדום. עוד מודיע בולט היה תומאס ניוטון, אשר לעיתים קרובות סייע במלכוד הגברים בבתים, כדי לתת לשוטרים בסיס למעצרם על עבירות מעשי סדום.[5]
על פי ריקטור נורטון:
היא הורשעה בכל ההאשמות נגדה, ונגזר עליה לעמוד בסד בכיכר הציבורית, לשלם קנס של 20 מארק, וכן שנתיים בכלא. במהלך ענישתה בכיכר, היא נפלה מן הסד והתעלפה מספר פעמים. לא ידוע מה עלה בגורלה, ואכן אם שרדה את מאסרה.[3]
רוב הגברים שנלכדו בפשיטה שוחררו, אך שלושה מהם נידונו למוות בתלייה בעוון מעשי סדום. שלושתם היו ממעמד נמוך, ואילו כל הגברים ממעמד גבוה שוחררו. ריקטור מציין שבתי המולי היו המקומות היחידים כמעט בהם גברים ממעמדות שונים היו מתערבבים, והחתירה נגד הסדר החברתי בהיבט המעמדי היה מאיים באופן דומה לאיום שבחתירה תחת הסדר המיני והמגדרי שהוביל להפללת ההומוסקסואליות והפשיטה המפורסמת.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- הערות
- ^ היה נוהג בבתי מולי לביים טקס נישואים בין זוגות גברים, כאשר גבר מהנוכחים היה משחק את תפקיד הכומר, ואחרים את השושבינות.
- ^ 1 2 3 4 5 Norton, Rictor (5 פבר' 2005). "The Raid on Mother Clap's Molly House". אורכב מ-המקור ב-2010-11-06.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Bateman, Geoffrey (18 אוג' 2005). "Margaret Clap". glbtq.com. אורכב מ-המקור ב-2010-03-04.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Norton, Rictor (20 ביוני 2008). "The Trial of Margaret Clap".
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Norton, Rictor (20 ביוני 2008). "The Trial of Gabriel Lawrence".
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Norton, Rictor (20 ביוני 2008). "The Trial of Thomas Wright".
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 Aldrich, Robert; Wotherspoon, Garry (2001). Who's Who in Gay and Lesbian History: From Antiquity to World War II. Routledge. p. 98. ISBN 978-0-415-15982-1.