מרדכי כומטיאנו

אסטרונום טורקי

הרב מרדכי כומטיאנו (ה'ק"ץ, 1430 בערך, קונסטנטינופול (כיום איסטנבול) - ה'ר"מ 1480 בערך[1]) היה מחשובי חכמי טורקיה במאה ה-15.

מרדכי כומטיאנו
לידה המאה ה־15 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1487
קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד בסביבות שנת 1430 בקושטאנדינא לרב אליעזר כומטיאנו, וגר בה שנים רבות. בצעירותו למד אצל הרב חנוך סאפורטה (צפורטא), מגדולי חכמי קטלוניה שהיגר לטורקיה. בשלב מסוים עבר להתגורר באדריאנופול.

חיבר את הספר "כתר תורה" על המקרא, ופירושים לכתביהם של חכמים מן הראשונים, בהם: ספר "יסוד מורא", "ספר השם" ו"ספר האחד" של רבי אברהם אבן עזרא; "מורה הנבוכים" ו"ביאור מילות ההגיון" של הרמב"ם. השגות שכתב על דברי אבן עזרא עוררו עליו ביקורת, והוא התפלמס בעניין זה עם הרב שבתי כהן בן מלכיאל.

בין תלמידיו היו גם חכמים קראיים כמו אליהו בשייצי, יוסף רביצי וכלב אפנדופולו, והוא כתב כי קיבל במסורת מחכמי ספרד שאין להימנע מללמד תורה לבני הקראים.

לקריאה נוספת עריכה

  • יהודה הלוי לעוויק (יה"ל), תולדות הרה"ח ר' מרדכי כומטינו ז"ל (בעקבות הח' חיו"ג ז"ל[2]), בתוך תלפיות, ברדיטשוב תרנ"ה. מספור עצמי 1-34[3].
  • דב שוורץ ואסתי אייזנמן, פירוש קדמון על מורה הנבוכים: ביאורו של ר׳ מרדכי בן אליעזר כומטינו למורה הנבוכים לרמב״ם, אוניברסיטת בר-אילן, 2016. עמ' 7–32.
  • ז'ן-כריסטוף אטיאס, הפירוש כדיאלוג: מרדכי בן אליעזר כומטינו על התורה, קושטא, 1460, ירושלים, הוצאת מאגנס, תשס"ז.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ טווח השנים כאן לפי עבודתו של חיים יונה גורלנד. שמעון מרכוס, לתולדות היהודים באדריאנופולי, סיני שנה י"ד כרך כ"ט, תשי"א, עמ' שיח, נוקב בשנים 1420-1486.
  2. ^ חיים יונה גורלנד קיבל את תואר המגיסטר שלו עבור התזה (М. Куматяно, ученый раввинъ, математикъ и экзегетъ изъ Константинополя: его жизнь, сочиненія и соотечественники какъ изъ раввинистовъ, такъ и караимовъ) שכתב על תולדות חייו של כומטיאנו ובני דורו. העבודה נדפסה באחת מחוברות "גנזי ישראל" בסנט פטרבורג (1865-1866) בשפה הרוסית, ותורגמה לעברית בידי צייטלין בכתב העת "העברי" (1873 גליונות 14-15).
  3. ^ הספר זמין לעיון מקוון (לגלול לעמ' 697 בקובץ הווירטואלי).


  ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים ובנושא האימפריה העות'מאנית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.