מרחב דו-ממדי
| ערך ללא מקורות | |
מרחב דו-ממדי הוא מרחב מתמטי או פיזיקלי, שיש לו שני ממדים, למשל אורך ורוחב. בפיזיקה קלאסית משתמשים במרחב כזה לתיאור מבט על חפצים ממבט עליון (Top View) כמו דף או תרשים, כך שקיימים רק שני ממדים. במתמטיקה, מבנים דו-ממדיים נחקרים במסגרת גאומטריה אוקלידית ואנליזה הווקטורית.
פיזיקה עריכה
ערך מורחב – מרחב (פיזיקה)
בפיזיקה הקלאסית, המרחב הדו-ממדי הוא הדרך להסתכל על כל הדברים ביקום בה חסר מימד העומק שבו מתרחשים כל האירועים הפיזיקליים. לכל מאורע פיזיקלי אפשר לתת מקום מסוים (כלומר: אוסף קואורדינטות) במישור. המרחב הפיזיקלי מאופיין בתכונות שאנו רגילים אליהן מניסיוננו היומיומי: הוא תרשים, שהוא בעל שני ממדים (אורך ורוחב) יש בו מושג של מרחק מנקודת הראשית (שמקובל לסמן באות O) בשני צירים, X,Y. בתרשים ניתן למדוד מרחקים (ע"ע מטריקה) ואפשר לחבר בו דרכים (ליניאריות). על כן, מבחינה מתמטית נהוג למדל את המרחב הפיזיקלי באמצעות מערכת צירים קרטזית דו-ממדית.
יצורים דו-ממדים (שאינם מציאותיים בעולם התלת-ממדי, כגון: דמות מצוירת) חווים את העולם כעולם דו-ממדי.
מתמטיקה עריכה
- ערך מורחב – מרחב (מתמטיקה)
הנדסת המישור עוסקת בגופים דו-ממדיים, כגון ריבוע מעגל, אליפסה.
באלגברה ובאנליזה, מרחב וקטורי המורכב מצירופים של שני וקטורי בסיס הוא מרחב שני-ממדים. במרחב כזה, ובפרט במרחב הדו-ממדי, אפשר לתאר כל נקודה על ידי שני מספרים, ולצרכים מעשיים מקובל להשתמש במערכת צירים קרטזית.
