מרטון מילר

כלכלן אמריקאי

מרטון הווארד "מרט" מילראנגלית: Merton Howard "Mert" Miller;‏ 16 במאי 19233 ביוני 2000) היה כלכלן אמריקאי יהודי. זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 1990 ביחד עם הארי מרקוביץ' וויליאם שארפ.

מרטון מילר
Merton H. Miller
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 16 במאי 1923
בוסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 ביוני 2000 (בגיל 77)
שיקגו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כלכלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט פריץ מאכלופ עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט מייקל ג'נסן, בנג'מין פ. קינג, האנס ריינר סטול, יוג'ין פאמה, מיירון שולס, ויליאם פול, אלן ויליאם קליידון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס נובל לכלכלה (1990)
  • פרס סמית' ברידן (1990)
  • עמית החברה האקונומטרית (1975)
  • עמית מכובד של האגודה האמריקאית לכלכלה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו עריכה

נולד בבוסטון, מסצ'וסטס. עבד במהלך מלחמת העולם השנייה ככלכלן במחלקת המיסים של משרד האוצר. דוקטור מטעם אוניברסיטת ג'ונס הופקינס בכלכלה משנת 1952.

בשנת 1958 במכון קרנגי לטכנולוגיה (היום אוניברסיטת קרנגי מלון), שהיה בית הספר המוביל למנהל עסקים בגישתו המחקרית, החל לעבוד עם פרנקו מודיליאני לשם כתיבת "עלות ההון, מימון חברות ותאוריית ההשקעה" שקרא תיגר על ההנחה הרווחת לפיה תאגיד יוכל להקטין עלויות המימון על ידי מציאת יחס הון-חוב אופטימלי. לפי מודל מודיליאני ומילר, מצד שני, אין יחס נכון, לכן מנהלי חברות צריכים למזער התחייבויות המס ולמקסם את הרווח הנקי ללא קשר ליחסי הון-חוב.

למשפט מצדו התאורטי יש ערך רב למרות שתנאיו המוקדמים (העדר עלות עסקה ומידע מושלם) אינם מתקיימים במציאות משום שהוא מספק כלים לקביעת מבנה ההון של החברה מתוך הבנת ההשפעה שיש לו על ערכה.

הגה גם את "עקרון אי הרלוונטיות" לפיו ערכה של חברה אינו תלוי באופן שבו היא מממנת את פעילותה, על ידי הון, מכירת מניות או על ידי חוב, הנפקת איגרות חוב. ואף הראה כי מחירי מניות בפועל אינם מושפעים ממבנה ההון. האנלוגיה שלו הייתה לפיצה שיכולה להיחתך בדרכים רבות אמנם הכמות תישאר לעולם זהה.

בין תלמידיו נמנים: יוג'ין פאמה מייקל ג'נסן (ג'נסן ומקלינג), ריצ'רד רול ומיירון שולס.

מילר כתב והשתתף בכתיבתם של שמונה ספרים. בשנת 1976 התמנה לנשיא האיגוד הפיננסי האמריקאי. היה חבר סגל בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת שיקגו בשנים 1961 - 1993.

היה דירקטור ציבורי בבורסת הנגזרות של שיקגו (בורסת האופציות והחוזים העתידיים הוותיקה בעולם) בשנים 1983 - 1985 ובבורסת הסחורות של שיקגו החל משנת 1990 ועת למותו בשיקגו בשנת 2000.

קישורים חיצוניים עריכה