מרטין אוניל

מרטין יו מייקל אוניל (באנגלית: Martin Hugh Michael O'Neill; נולד ב-1 במרץ 1952) הוא כדורגלן עבר צפון אירי ששיחק בעמדת הקשר, וכיום מאמן כדורגל.

מרטין אוניל
Martin O'Neill

אוניל, 2007
מידע אישי
לידה	1 במרץ 1952 (בן 72) קילראה שבצפון אירלנד
שם מלא	מרטין יו מייקל אוניל
גובה	1.78 מטר
עמדה	קשר
מועדוני נוער
1969–1971 דרי סיטי
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1971–1992 1971–1981 1981 1981–1982 1982–1983 1983–1984 1984 1984–1985 סה"כ: ליסברן דיסטילרי נוטינגהאם פורסט נוריץ' סיטי מנצ'סטר סיטי נוריץ' סיטי נוטס קאונטי צ'סטרפילד פולהאם 7 (3) 285 (48) 11 (1) 13 (0) 55 (11) 64 (5) 0 (0) 0 (0) 435 (68)
נבחרת לאומית כשחקן
1971–1984 צפון אירלנד 64 (9)
קבוצות כמאמן
1987–1989 1989 1990–1995 1995 1995–2000 2000–2005 2006–2010 2011–2013 2013–2018 2019 גרנטהאם טאון שפשד צ'רטרהאוס וויקומב וונדררס נוריץ' סיטי לסטר סיטי סלטיק אסטון וילה סנדרלנד נבחרת אירלנד נוטינגהאם פורסט
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

כשחקן, שיחק אוניל במשך רוב הקריירה בקבוצת נוטינגהאם פורסט האנגלית, והיה שותף לזכייתה באליפות אנגליה ובשני גביעי אירופה לאלופות.

כמאמן, הוביל אוניל מספר קבוצות באנגליה וכן את סלטיק הסקוטית, לפני שהחל בקריירה בינלאומית כמאמן נבחרת אירלנד.

קריירת משחק

אוניל החל את קריירת המשחק בקבוצת הנוער של דרי סיטי, ועלה לבוגרים של קבוצת ליסברן דיסטילרי מצפון אירלנד בעונת 1970/1971. כבר בעונת הבכורה שלו הוביל אוניל את דיסטילרי לזכייה בגביע הצפון אירי, לאחר שכבש צמד בניצחון קבוצתו 3-0 על דרי סיטי בגמר הגביע. בעקבות הזכייה השתתפה קבוצתו בגביע אירופה למחזיקות גביע, ובסיבוב הראשון פגשה את ברצלונה הספרדית. אוניל כבש את השער היחיד לזכות קבוצתו במשחקה הביתי, בו היא הפסידה 3-1. במשחק נכח סקאוט של קבוצת נוטינגהאם פורסט האנגלית, שהתרשם מיכולותיו של אוניל. כעבור חודש, באוקטובר 1971, עבר אוניל מדיסטילרי לפורסט תמורת סכום של כ-15 אלף ליש"ט.

אוניל אמנם השתלב היטב בקבוצה, ורשם כבר בעונת הבכורה 17 הופעות ליגה ושני שערים, אך קבוצתו לא הצליחה לשרוד בליגה הבכירה. אוניל היה לשחקן מפתח בקבוצה ששיחקה בליגת המשנה. בינואר 1975, לאחר שנתיים וחצי בהן הקבוצה לא הצליחה להיאבק על העלייה, הגיע לקבוצה המאמן בריאן קלאף. אוניל הוסיף להיות שחקן חשוב במערך הקבוצה תחת קלאף, שהעלה את הקבוצה מהמקום השלישי בטבלה חזרה לליגה הבכירה בסיום עונת 1976/1977.

כבר בעונת הבכורה מאז העפילה נוטיגהאם לליגה הבכירה, היא זכתה באליפות הראשונה בתולדותיה. אוניל, שרשם 40 הופעות ליגה ושמונה שערים היה משחקני המפתח של הקבוצה במירוץ לתואר. באותה עונה הוסיפה נוטינגהאם וזכתה גם בגביע הפוטבול ליג לאחר ניצחון בגמר על ליברפול. עונה אחר כך סיימה נוטינגהאם במקום השני בטבלה, אך שמרה על גביע הפוטבול ליג, וזכתה לראשונה בתולדותיה בגביע אירופה לאלופות לאחר ניצחון על מאלמה השוודית. אוניל לא לקח חלק במשחק הגמר בעקבות פציעה ממנה לא הספיק להתאושש בזמן. עונה אחר כך, כשהקבוצה השלימה זכייה שנייה ברציפות בגביע אירופה, פתח אוניל בהרכב קבוצתו בניצחון במשחק הגמר על המבורג. בכך, היה שותף אוניל לשנות השיא בהיסטוריה של הקבוצה, ומשחקניה הבולטים באותה התקופה.

אוניל סיים את דרכו בקבוצה במהלך עונת 1980/1981, לאחר כמעט עשור במדי הקבוצה, כשעזב לנוריץ' סיטי. בסיום העונה ירדה הקבוצה לליגת המשנה, ולקראת עונת 1981/1982 עבר אוניל למנצ'סטר סיטי. לאחר חצי עונה בלבד חזר אוניל לנוריץ' וסייע לה להעפיל בחזרה לליגה הבכירה. בעונת 1983/1984 עבר אוניל לנוטס קאונטי, וירד איתה לליגת המשנה. הוא ניסה לחזור לכושר לקראת טורניר מונדיאל 1986, כשחתם בשורות צ'סטרפילד ואחריה בשורות פולהאם, אך במדי שתיהן סבל מפציעות ולא רשם כלל הופעות בליגה, בטרם פרש ממשחק פעיל ב-1985, בגיל 33.

נבחרת צפון אירלנד

אוניל היה שחקן קבוע בסגל נבחרת צפון אירלנד במהלך כל הקריירה שלו. הוא החל את דרכו הבינלאומית במדי הנבחרת כשחקן מחליף ב-1971, ושנתיים אחר כך כבר היה לשחקן הרכב וכבש את שעריו הראשונים במדי הנבחרת.

אוניל זכה עם נבחרתו באליפות הבית הבריטית ב-1980, ושנתיים אחר כך הוביל את נבחרתו כקפטן לטורניר מונדיאל 1982 בספרד. בשלב הבתים הדהימה הנבחרת כשסיימה במקום הראשון בבית, לאחר שוויון 0-0 עם יוגוסלביה, שוויון 1-1 עם הונדורס וניצחון מפתיע 1-0 על ספרד המארחת. בשלב הבתים השני הודחו אוניל וצפון אירלנד לאחר תיקו 2-2 מול אוסטריה והפסד, יחיד בטורניר, 4-1 לצרפת. אוניל פתח בכל חמשת משחקיה של נבחרתו בטורניר.

שנתיים לאחר טורניר המונדיאל, בהופעותיו האחרונות במדי הנבחרת, הוביל אוניל את נבחרתו לזכייה שנייה בטורניר אליפות הבית הבריטית ב-1984. אוניל ניסה להיכנס לכושר משחק לקראת טורניר מונדיאל 1986, אך לא הצליח וסיים למעשה את דרכו הבינלאומית ב-1984. בסך הכול רשם אוניל 64 הופעות במדי הנבחרת, בהן כבש תשעה שערים.

קריירת אימון

אוניל החל את קריירת האימון בליגות הנמוכות באנגליה. את דרכו הוא החל בקבוצת גרנטהאם טאון בשנת 1987, אותה אימן כשנתיים. לאחר מכן, רשם קדנציה קצרה בקבוצת שפשד צ'רטרהאוס. בפברואר 1990 התמנה לתפקיד המאמן בקבוצת וויקומב וונדררס, תפקיד אותו מילא בהצלחה במשך ארבע וחצי עונות, כשהעלה אותה לליגות המקצועניות לראשונה בתולדותיה.

ביוני 1995, לקראת עונת 1995/1996, התמנה אוניל לתפקיד המאמן בקבוצת נוריץ' סיטי מליגת המשנה, במדיה שיחק בעבר. הוא התפטר מתפקידו בדצמבר 1995, לאחר כחצי שנה בלבד, בעקבות חילוקי דעות עם הבעלים. מיד עם עזיבתו התמנה לתפקיד המאמן בלסטר סיטי, גם היא מליגת המשנה. לאחר שהוביל אותה למקום החמישי בסיום העונה הסדירה, הצליחה לסטר להעפיל את העלייה לפרמייר ליג בזכות ניצחון בחצי גמר הפלייאוף על סטוק סיטי, ובגמר על קריסטל פאלאס (2-1 בהארכה).

בעונתו הראשונה כמאמן בפרמייר ליג, עונת 1996/1997, הוביל אוניל את לסטר לזכייה בגביע הפוטבול ליג לאחר ניצחון בגמר על מידלסברו, ולמקום התשיעי בטבלה, הרחק מקרבות התחתית. הקבוצה שמרה על מקומה במרכז הטבלה לכל אורך תקופתו של אוניל בקבוצה. בעונת 1998/1999 הגיעה לסטר עם אוניל עד לגמר גביע הפוטבול ליג אך נוצחה על ידי טוטנהאם הוטספר, ועונה אחר כך הצליחה לזכות בתואר בפעם השנייה תחת אוניל, לאחר ניצחון בגמר על טרנמיר רוברס. בסיום אותה עונה, לאחר ארבע וחצי עונות מוצלחות כמאמן הקבוצה, סיים אוניל את חוזהו במועדון.

לקראת עונת 2000/2001 התמנה אוניל לתפקיד מאמן קבוצת סלטיק הסקוטית, והחליף בתפקיד את ג'ון בארנס וקני דלגליש, שהובילו את הקבוצה למקום השני, 21 נקודות מתחת לאלופה והיריבה הגדולה גלאזגו ריינג'רס. בפעם הראשונה בה הוביל אוניל את סלטיק למשחק הדרבי של גלאזגו, ניצחה קבוצתו בתוצאה 6-2, הגבוהה ביותר שלה בדרבי מאז 1957. הייתה זו יריית הפתיחה לעונה מקומית מושלמת של קבוצתו, שהסתיימה בטרבל מקומי, הראשון של הקבוצה מאז 1968. עונה אחר כך, הוביל אוניל את קבוצתו לזכייה שנייה ברציפות בתואר אלופת סקוטלנד, הפעם הראשונה הצליחה סלטיק לעשות זאת מאז 1981/1982.

בעונת 2002/2003 הפסידה סלטיק את האליפות לריינג'רס, אך רשמה הצלחה באירופה. היא שיחקה באותה עונה בגביע אופ"א, והדיחה את בלקברן רוברס, סלטה ויגו, שטוטגרט, ליברפול ובואבישטה בדרך לגמר גביע אופ"א, הגמר האירופי הראשון שלה מאז 1970. במשחק הגמר בסביליה הפסידה סלטיק 3-2 לפורטו של המאמן ז'וזה מוריניו בתוצאה 3-2 לאחר הארכה. בעונת 2003/2004 החזירה לעצמה סלטיק שני תארים מקומיים, כשזכתה באליפות ובגביע.

ב-25 במאי 2005 הודיע המועדון כי אוניל יסיים את דרכו בסיום העונה כדי לטפל באשתו ג'רלדין שחלתה בלימפומה. משחקו האחרון כמאמן הקבוצה היה גמר הגביע הסקוטי שלושה ימים אחר כך, בסיומו זכתה סלטיק בתואר זה בפעם השלישית תחת הדרכתו של אוניל. הוא היה לאחד מהמצליחים שבמאמני סלטיק, כשניצח 213 מתוך 282 המשחקים של קבוצתו. בחמש עונות כמאמן הקבוצה הוביל אותה אוניל לשלוש אליפויות, שלושה גביעים וגביע ליגה אחד. בשתי העונות בהן לא זכתה הקבוצה באליפות, היה זה בפער של נקודה אחת ושער אחד מהאלופה. כמו כן הוא הוביל את הקבוצה לשבירת שיא ניצחונות רצופים בדרבי של גלאזגו (7), ולשבירת שיא בריטניה בניצחונות ליגה רצופים (25).

לאחר שנה מחוץ למגרשים, חזר אוניל לפרמייר ליג כשהתמנה ב-4 באוגוסט 2006 לתפקיד המאמן באסטון וילה מחליפו של דייוויד אולירי, שהוביל את הקבוצה למקום ה-16. תחילת דרכו כמאמן הקבוצה בפרמייר ליג הייתה מוצלחת. הקבוצה רשמה תשעה משחקי ליגה רצופים מפתיחת העונה ללא הפסד, ולאחר ירידה בכושרה באמצע העונה, החלה הקבוצה בחודש אפריל 2007 רצף זהה של תשעה משחקי ליגה ללא הפסד בסיום העונה. בסך הכהל השיגה הקבוצה שיפור של שמונה נקודות וחמישה מקומות במאזנה מהעונה הקודמת, וניצבה במקום ה-11. עם פתיחת עונת 2007/2008, לאחר כישלון נבחרת אנגליה להעפיל ליורו 2008 תחת סטיב מקלארן, עלה שמו של אוניל כמחליף אפשרי לתפקיד מאמן הנבחרת, אך אוניל לא הביע רצון לקבל אותו. הוא המשיך לאמן באסטון וילה הוביל את קבוצתו לעונה מוצלחת במקום השישי בטבלה, כשהוא מחמיץ את המקום בגביע אופ"א במחזור האחרון של העונה.

עם תחילת עונת 2008/2009 העפילה אסטון וילה לגביע אופ"א באמצעות זכייה בגביע האינטרטוטו בעונה האחרונה לקיומו. היא עברה את שלבי המוקדמות ואת שלב הבתים, והגיעה לשלב הנוקאאוט מול צסק"א מוסקבה. במקביל, ניצבה אסטון וילה במקום השלישי בטבלה והתקרבה לשלבי הסיום של העונה עם סיכוי להעפיל לליגת האלופות. אוניל העדיף להתרכז במשחקי הליגה, ועלה למשחק הגומלין מול צסק"א בהרכב משני, שהפסיד וסיים את דרכו במפעל. בעקבות ההפסד, וילה רשמה עשרה משחקי ליגה רצופים ללא ניצחון, ואיבדה את המקום בין ארבע הראשונות המוביל לליגת האלופות. את עונה סיימה הקבוצה במקום השישי בטבלה.

את עונת 2009/2010 פתחה הקבוצה עם הפסד בפלייאוף העפלה למפעל החדש של אופ"א, הליגה האירופית, מול ראפיד וינה. למרות זאת, הוסיפה להשתייך לחבורת הצמרת בפרמייר ליג ורשמה ניצחונות ליגה על קבוצות צמרת כמו מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי וליברפול. ב-10 בפברואר 2010 שיחקה הקבוצה לראשונה מזה עשור במשחק גמר, לאחר שהצליחה להעפיל לגמר גביע הפוטבול ליג, אך לא הצליחה לזכות בתואר לאחר הפסד 2-1 למנצ'סטר יונייטד. בליגה, הוביל אוניל את קבוצתו בפעם השלישית ברציפות למקום השישי בטבלה. ב-9 באוגוסט 2010, חמישה ימים בלבד לפני פתיחת עונת 2010/2011, הודיע אוניל על התפטרותו מהתפקיד לאחר ארבע עונות.

ב-3 בדצמבר 2011, לאחר יותר מעונה מחוץ למגרשים, התמנה אוניל לתפקיד המאמן בקבוצת סנדרלנד, המועדון אותו אהד מגיל צעיר, כמחליפו של סטיב ברוס שפוטר מתפקידו. עם הגיעו של אוניל ניצבה הקבוצה במקום ה-16, ובמשחקו הראשון סנדרלנד רשמה הפסד 1-0 לבלקברן רוברס. אמנם, בחמשת המשחקים הבאים רשמה סנדרלנד עם אוניל ארבעה ניצחונות, כולל ניצחון מפתיע על מוליכת הטבלה דאז, מנצ'סטר סיטי. בהמשך עלתה סנדרלנד עד למקום התשיעי, תוך שהיא מתמודדת על מקום שיוביל לליגה האירופית. לאחר שלא הצליחה לנצח בשמונה המחזורים האחרונים, סיימה הקבוצה במקום ה-13 בטבלה. העונה שאחר כך החלה עבור סנדרלנד עם שאיפות להתברג בחלק העליון של הטבלה. למרות זאת, הקבוצה סבלה מחוסר יציבות ביכולתה. לאחר שהגיעה עד למקום ה-11 בטבלה, סבלה הקבוצה מרצף של שמונה משחקים ללא ניצחון, עד שב-30 במרץ 2013 פוטר אוניל מתפקידו שבעה מחזורים לסיום העונה, כשהקבוצה במקום ה-16, שני מקומות ונקודה אחת בלבד מעל הקו האדום. הוא הוחלף בפאולו די קאניו שהצליח להצעיד את הקבוצה להישארות בליגה.

ב-5 בנובמבר 2013 מונה אוניל לתפקיד מאמן נבחרת אירלנד, במקומו של ג'ובאני טרפטוני, שאיבד סיכוי להעפיל עם הנבחרת למונדיאל 2014. אוניל צירף אליו כעוזר את קפטן הנבחרת לשעבר, רוי קין. משחקו הראשון בתפקיד, עשרה ימים לאחר מינויו, הסתיים בניצחון 3-0 על לטביה. בנובמבר 2018 לאחר קמפיין ליגת האומות סיים את חוזהו בנבחרת.

ב-15 בינואר 2019 מונה אוניל למאמן נוטינגהאם פורסט מהצ'מפיונשיפ.

תארים

אוניל כמאמן סנדרלנד, 2012

תארים כשחקן

ליסברן דיסטילרי

• הגביע הצפון אירי: 1970/1971

נוטינגהאם פורסט

• גביע אירופה לאלופות (2): 1978/1979, 1979/1980
• אליפות אנגליה: 1977/1978
• גביע הפוטבול ליג (2): 1977/1978, 1978/1979
• הסופר קאפ האירופי: 1979
• מגן הצדקה: 1978
• הגביע האנגלו-סקוטי: 1977

נבחרת צפון אירלנד

• אליפות הבית הבריטית (2): 1980, 1984

תארים כמאמן

לסטר סיטי

• גביע הפוטבול ליג (2): 1996/1997, 1999/2000

סלטיק

• אליפות סקוטלנד (3): 2000/2001, 2001/2002, 2003/2004
• הגביע הסקוטי (3): 2000/2001, 2003/2004, 2004/2005
• גביע הליגה הסקוטית: 2000/2001

אישיים

• מאמן העונה בליגה הסקוטית: 2003/2004
• מאמן החודש בפרמייר ליג (9): אוגוסט 2000, דצמבר 2000, פברואר 2001, אוגוסט 2001, אפריל 2002, נובמבר 2002, אוקטובר 2003, נובמבר 2003, ינואר 2005

סטטיסטיקות

נבחרת לאומית

נבחרת צפון אירלנד
שנה	הופעות	שערים
1971	1	0
1972	2	0
1973	7	2
1974	3	1
1975	4	0
1976	0	0
1977	4	0
1978	6	1
1979	4	0
1980	6	2
1981	2	0
1982	11	0
1983	7	2
1984	5	1
סה"כ	64	9

קישורים חיצוניים

• פרופיל, באתר Transfermarkt
• פרופיל, באתר National Football Teams
• פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt