מריאן רייבסקי

מריאן אדם רייבסקי (פולנית: Marian Adam Rejewski) ‏ (26 באוגוסט 1905 - 13 בפברואר 1980) היה מתמטיקאי וקריפטוגרף פולני, נודע בזכות עבודתו פורצת הדרך לפיצוח צופן האניגמה הגרמנית ערב מלחמת העולם השנייה, פיצוח שנתן לכוחות בעלות הברית (בעיקר בריטניה) יתרון משמעותי בלחימה.

מריאן רייבסקי
Marian Rejewski
מריאן רייבסקי במדי הצבא הפולני בבריטניה בין השנים 1943–1944
מריאן רייבסקי במדי הצבא הפולני בבריטניה בין השנים 19431944
מריאן רייבסקי במדי הצבא הפולני בבריטניה בין השנים 19431944
לידה 26 באוגוסט 1905
בידגושץ', ממלכת פרוסיה, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 בפברואר 1980 (בגיל 74)
ורשה, הרפובליקה העממית הפולנית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Marian Adam Rejewski עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מתמטיקה
מקום מגורים פולין, בריטניה
מקום קבורה בית הקברות פובונזקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
  • אוניברסיטת אדם מיצקביץ' בפוזנן (19301932)
  • Cadix (19401942)
  • ביורו שיפרוב (19321939)
  • צבא היבשה הפולני (19431946) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • הצלב הגדול של מסדר פולוניה רסטיטוטה (21 ביולי 2000)
  • קצין במסדר פולוניה רסטיטוטה (12 באוגוסט 1978)
  • מדליית המלחמה 1939–1945 (יולי 2005)
  • מדליית כסף להצטיינות בהגנה הלאומית עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
השתתף בפענוח צופן האניגמה הגרמני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו עריכה

רייבסקי נולד בעיר בידגושץ' שבפולין, למד באוניברסיטת פוזנן וגויס כאזרח לשירותי ה"ביורו שיפרוב" הפולני. מלכתחילה תוכניותיו בנושא תעסוקה היו להשתלב בשוק הביטוח, ולשם כך למד גם סטטיסטיקה אקטוארית באוניברסיטת גטינגן בגרמניה. שנתיים לאחר חזרתו לפולין, ב-1 בספטמבר 1932, הצטרף למשרד הצפנים של מודיעין הצבא הפולני בוורשה. זמן קצר לאחר מכן, לאחר תקופה של פענוח צפנים פשוטים, התבקש לחקור דרכים לפצח את מכונת הצפנים של הצבא הגרמני - האניגמה, אשר נכנסה לשירות בגרמניה בשנת 1930.

בעשותו כן קידם משמעותית את תחום ההצפנה. עד כניסתו לתחום היו ניסיונות הפענוח מבוססים על שיטות של מציאת תדירות של הופעת אותיות בטקסט המוצפן ועל בלשנות. רייבסקי הוא הראשון בשורה של מתמטיקאים שנכנסו לתחום עם הפיכת ההצפנה לממוכנת, והיה הראשון שיישם שיטות מתמטיות (להבדיל משיטות סטטיסטיות) לצורך פיצוח צפנים.

שיטותיו המתמטיות של רייבסקי, יחד עם מידע מודיעיני שסיפקו שירותי המודיעין הצרפתיים במסגרת הסכם לשיתוף מידע בין צרפת לפולין, מידע שנקנה מאיש הביון הגרמני האנס תילו שמידט, הן שאפשרו לו לשחזר את החיווט הפנימי של גלגלי המכונה והרפלקטור (משקף) שלה (שתפקידו היה להחזיר את האות החשמלי בחזרה דרך הגלגלים במסלול שונה) וכן אפשרו לו לפתח שיטות לפצח את המפתחות הקבועים היומיים ואת המפתחות האקראיים של האניגמה (המפתחות האקראיים נוצרו על ידי שולח השדר והוצפנו בתחילת השדר באמצעות המפתחות היומיים).

חלק מהצלחתו של רייבסקי לשחזר את מכונת האניגמה נובע מהיכרותו את הלך המחשבה הגרמני מהתקופה שבה היה ילד באזור הכיבוש הגרמני של מלחמת העולם הראשונה בפולין. זו גם הסיבה שמפצחי הצפנים הפולנים גויסו בעיקר מאוניברסיטת פוזנן, למרות שלא הייתה המובילה באוניברסיטאות הפולניות.

אחרי שקבע רייבסקי את החיווט של שאר הגלגלים, המציאו רייבסקי ועמיתיו יז'י רוז'יצקי והנריק זיגלסקי שיטות וציוד לפריצה שיטתית של האניגמה. המכונה המשמעותית ביותר שהמציא רייבסקי הייתה ה"בומבה". תפקידה של מכונה זו היה למצוא את המפתח היומי על בסיס מסר מוצפן. מכונת הבומבה הייתה מורכבת משורה של מכונות אניגמה שבנו בבית המלאכה של משרד הצפנים. למשמעות שמה של מכונת הבומבה ישנן כמה גרסאות. אחת הגרסאות מייחסת את השם למילה "פצצה" בפולנית, משמעות אחרת מתייחסת לכדור הגלידה ("בומבה גלאס") שאכל רייבסקי בהפסקה שנטל מעבודתו. בזמן ההפסקה עלה במוחו של רייבסקי הרעיון למכונה ולכן החליט לקרוא לה בומבה.

 
טירת סכסון בה שכן ה"ביורו שיפרוב", 1932

למפקדו של רייבסקי הגיעו במשך כל השנים לוחות של מפתחות (שהועברו לצרפתים דרך המרגל הגרמני) אולם הוא נמנע מלהעביר אותם לרייבסקי מתוך מחשבה שבכך הוא מאלץ את רייבסקי לפתח שיטה שלא תלויה במידע מודיעיני, אשר זמינותו עשויה להיות נמוכה בעת מלחמה.

עקב שינויים שהכניסו הגרמנים למבנה המכני של האניגמה כמו גם לשיטות ההפעלה, ועקב ההבנה של הפולנים שבמצב של ציפייה לפלישה יהיה מסוכן להחזיק את כל הידע על פיצוח האניגמה בפולין לבדה, זומנו קציני ביון צרפתים ובריטים בכירים לפגישה בפולין, שם נמסר להם הידע הפולני.

האנגלים והצרפתים ניסו עד אותה עת לפצח גם הם את האניגמה אולם בהניחם שהמכונה בלתי ניתנת לפיצוח לא הקדישו מאמץ רב לעניין. לפיכך הייתה תדהמתם גדולה נוכח הישגיו של רייבסקי.

בספטמבר 1939, לאחר פרוץ מלחמת העולם, עברו רייבסקי ועמיתיו לשירות פיצוח הצפנים הפולני לצרפת דרך רומניה.

בטירה מחוץ לפריז המשיכה הקבוצה במאמצי הפיצוח תוך שיתוף פעולה עם הצוות הבריטי בבלצ'לי פארק.

לאחר פלישת הגרמנים לצרפת המשיכו הפולנים לעבוד בדרום צרפת, באזור החופשי ולתקופת מה גם באלג'יר.

רייבסקי וזיגלסקי ברחו מצרפת לספרד, שם נתפסו ונכלאו לשלושה חודשים. לאחר שחרורם עברו דרך פורטוגל לבריטניה. בבריטניה גויסו לצבא הפולני הגולה שם הועסקו בפיצוח צפני האס אס והאס דה. פיצוח האניגמה בוצע בלעדית על ידי המודיעין האנגלי והאמריקאי. שני המדענים שהניחו את המסד לפיצוח האניגמה (יחד עם רוז'יצקי שנהרג בינואר 42 עת שספינה שהובילה אותו מאלג'יר לצרפת טבעה) ושיעצו לאלן טיורינג בנושאי האניגמה בתחילת הדרך מודרו מכל מגע עם האניגמה.

לאחר המלחמה נשאר זיגלסקי בבריטניה ואילו רייבסקי חזר לפולין ב-1946 אל אשתו ושני ילדיו. בשל העובדה שהוא חי מחוץ לפולין ראו בו השלטונות הקומוניסטיים דיסידנט, והוא הועסק כחשב במפעל עד פרישתו. נאמן לסודיות תפקידו לא גילה את סיבת שהייתו בצרפת ובאנגליה בזמן המלחמה.

את שתיקתו הפר רק בשנות ה-60, עת יצר קשר עם ההיסטוריון ולאדיסלאב קוזאצ'וק. הוא פרסם מספר מאמרים על עבודתו ותרם מידיעותיו לספר בנושא הקריפטולוגיה.

רייבסקי מת ב-1980 בוורשה ונקבר בבית הקברות פובאזקי, אתר השמור לגיבורים לאומיים. האגודה הפולנית למתמטיקה העניקה לו מדליה מיוחדת.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מריאן רייבסקי בוויקישיתוף