מריה מיטשל
מָרָיָה מִיטְשֶל (באנגלית: Maria Mitchell; 1 באוגוסט 1818 – 28 ביוני 1889) הייתה אסטרונומית ופעילה למען שוויון זכויות לנשים אמריקאית.
 (Hermione Dassel), 1851 | |
| מריה מיטשל, ציור של הרמיוני דאסל (Hermione Dassel), 1851 | |
| לידה |
1 באוגוסט 1818 ננטקט, מסצ'וסטס, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
28 ביוני 1889 (בגיל 70) לין, מסצ'וסטס, ארצות הברית |
| ענף מדעי | אסטרונומיה |
| מקום מגורים | ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרוספקט היל  |
| מקום לימודים |
מכללת ואסר |
| מוסדות |
מכללת ואסר (1865–1888) |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
| תרומות עיקריות | |
| גילוי שביט | |
| חתימה |
.png){kind=small} |
  | |
ילדות, נעורים והשכלה עריכה
מריה מיטשל נולדה ב-1 באוגוסט 1818 באי ננטקט השייך למדינת מסצ'וסטס שבארצות הברית. היא הייתה קרובת משפחה רחוקה של בנג'מין פרנקלין. למיטשל היו תשעה אחים ואחיות. הוריה, ויליאם מיטשל ולידיה קולמן מיטשל, השתייכו לאגודת הידידים, קהילה דתית נוצרית הידועה גם בכינוי "קווייקרים". מריה נולדה לתוך קהילה זו, שהייתה יוצאת דופן באותה עת ביחסה כלפי שוויון הזכויות לנשים. הוריה, כמו קווייקרים אחרים, העריכו את החינוך, ועמדו על כך שמריה תקבל חינוך באיכות זהה לזה שקיבלו הבנים. דתם של הקווייקרים דגלה, בין השאר, בשוויון אינטלקטואלי בין המינים. בנוסף, באותה תקופה הייתה ננטקט נמל מרכזי לציידי לווייתנים, והייתה זו פרנסתם העיקרית של אנשי הקהילה. נשות המלחים נותרו להשגיח על הטיפול בבית במשך חודשים ולעיתים שנים, שבהם שהו בעליהן בים. משום כך נהנו הנשים, שהאי היה ביתן, מעצמאות יחסית ומשוויון זכויות חלקי, ועם זאת, לא הותר לנשות ננטקט להיות בעלות רכוש ונמנעה מהן זכות ההצבעה.
בילדותה למדה מיטשל בבית הספר הקטן של אליזבת גרדנר, ואחר כך בבית הספר נורת' גרמר (North Grammar), שאותו ניהל אביה. שנתיים אחרי ייסוד בית הספר, כשמריה הייתה בת אחת עשרה, יסד אביה בית ספר משלו. מריה למדה בבית ספר זה ושימשה עוזרת הוראה לאביה.[1] בביתם לימד מיטשל האב את מריה אסטרונומיה, תוך שימוש בטלסקופ האישי שלו.[2] כשהייתה מריה בת שתים עשרה וחצי עזרה לאביה לחשב את הרגע המדויק של ליקוי חמה טבעתי שהתרחש ב-19 בפברואר 1831.[3]
לאחר שנסגר בית הספר של אביה עברה מיטשל ללמוד ב"בית הספר לגברות צעירות" של הכומר היוניטריאני סיירוס פירס (Cyrus Peirce). כשהייתה בת שש עשרה עבדה תקופה קצרה עבור פירס כמורה למתמטיקה ואז פתחה בית ספר בעצמה ב-1835. שנה אחר כך, בהיותה בת שמונה עשרה, התקבלה לעבודה כספרנית באתנאום של ננטקט (Nantucket Atheneum),[א] מוסד שכלל ספרייה גדולה ואולם הרצאות. כשכל הספרים במוסד לרשותה, השלימה מריה את השכלתה העל-תיכונית בלימוד עצמי, כשבכל מקרה לא הייתה לה אז אפשרות אחרת. למעט קולג' אוברלין שבאוהיו, היו כל מוסדות הלימוד האקדמיים חסומים בפני נשים. היא למדה בעצמה לטינית וגרמנית על מנת לקרוא את ספרי המדע שהיו כתובים באותה עת בעיקר בשתי שפות אלו.
כללי המדע אותם אימצה, על פיהם כל דבר חייב להיבחן על מנת לקבלו כאמת, הובילו אותה לעימות עם קהילת הקווייקרים שבה חייתה. אחד מעיקרי האמונה הקווייקרית, כי יש לקבל בשמחה את המוות כדרך לגן עדן, נראה בעיניה כעיקרון מעוות, בייחוד אחרי שצפתה במות אחיינה הקטן בייסורים קשים במרץ 1842. היא חדלה ללכת ל"מפגשים"[ב] והקהילה החליטה להוציאה משורותיה ב-1843, כשהייתה בת עשרים וחמש. למרות ביקורתה כלפי הדרך הקווייקרית לא הפכה מריה לאתאיסטית, אלא הצטרפה לכנסייה היוניטריאנית, ובה הייתה חברה עד מותה.
ביולי 1846 פרצה שרפה גדולה בננטקט שכילתה את מבנה האתנאום, על כל הספרים שבו.[4] בין השאר כילתה השרפה גם את מצפה הכוכבים המאולתר שהקים ויליאם מיטשל על גג הבנק בו עבד, שבו נהגו מריה ואביה לצפות בכוכבים. כל הטלסקופים שהיו שם נשרפו גם הם. האתנאום נבנה מחדש במהירות,[ג] ומיטשל יצאה במסע התרמות באמצעות מכתבים לספריות, לבתי ספר ולאנשים שהכירה, במטרה לרכוש ספרים חדשים. גם מצפה הכוכבים נבנה מחדש, ומריה ואביה שבו לצפות בכוכבים.
גילוי השביט עריכה
בליל 1 באוקטובר 1847 גילתה מיטשל את "השביט של מיס מיטשל"[5] (שביט VI 1847, סימנו כיום C/1847 T1). כמה שנים לפני כן הכריז פרדריק השישי, מלך דנמרק על מתן מדליית זהב לכל אדם שיגלה "שביט טלסקופי" (כלומר, שביט שאורו חלש מכדי לצפות בו בעין בלתי מזוינת).[6] הפרס חולק ל"מגלה הראשון" של כל שביט מסוג זה (בדרך כלל מתגלים שביטים באופן עצמאי על ידי כמה אנשים שונים).[ד] מריה מיטשל זכתה במדליה בשל תגלית זו ובזכות זאת זכתה לפרסום עולמי,[7] מכיוון שרק אישה אחת לפניה גילתה שביט (קרוליין הרשל, אחותו של האסטרונום ויליאם הרשל).[8]
זמן מה הייתה שאלה פתוחה לגבי מי היה הראשון שגילה את השביט. יומיים לאחר שמיטשל גילתה את השביט, גילה אותו באופן בלתי תלוי האב פרנצ'סקו דה ויקו (Francesco de Vico) במצפה הכוכבים של הוותיקן, ופרסם ראשון את דבר הגילוי. במקביל, ניהלה מיטשל חליפת מכתבים עם האסטרונום ויליאם בונד ממצפה הכוכבים של אוניברסיטת הרווארד על מנת לאשר את תצפיותיה. משהתברר כי הפרס עלול להילקח ממריה עקב הכלל הקובע שהמפרסם הראשון נחשב גם למגלה הראשון, הפעיל אדוארד אברט, נשיא אוניברסיטת הרווארד, מכבש לחצים על מכריו באירופה לשנות את ההחלטה. בסופו של דבר השתכנעו הדנים, וב-6 באוקטובר 1848, שנה מיום גילוי השביט, נשלחה מדליית הזהב למיטשל.[5]
קבלת המדליה הפכה את מיטשל לידוענית - מבקרים רבים באו לאתנאום בננטקט על מנת לצפות ב"גבירה האסטרונומית", והציירת הרמיוני דאסל באה במיוחד מניו יורק על מנת לצייר פורטרטים שלה ושל אביה. ב-1848 התקבלה מיטשל כחברה באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים, האישה הראשונה שזכתה לכבוד זה (והאחרונה, למשך כמעט מאה השנים הבאות). ב-1850 היא התקבלה ל"אגודה האמריקנית לקידום המדע" (American Association for the Advancement of Science).[9]
ב-1849 הזמין אותה צ'ארלס דייוויס (Charles Henry Davis), מנהל הפרויקט הממשלתי "לוח השנה הימי ולוח הכוכבים האמריקני" (American Ephemeris and Nautical Almanac), לעבוד במשרדו כמחשבת, על מנת לחשב את מיקומו של כוכב הלכת נוגה בשמיים בכל יום.
המסע לאירופה עריכה
חרף הפרסום הרב לו זכתה, נשארה מיטשל להתגורר בבית הוריה. היא לא נישאה מעולם, ולכן כשחלתה אמה והייתה רתוקה למיטתה במשך חודשים, הוטל הטיפול בה על מיטשל, הבת היחידה שנשארה בבית (חמש אחיותיה נישאו ועזבו את הבית). תקופה זו הייתה תקופה קשה למיטשל. חובותיה המקצועיים (האתנאום, וביצוע החישובים עבור הממשלה) והאישיים (הטיפול באמהּ) מנעו ממנה לעסוק בתחביב שכל כך היה חשוב לה, הצפייה בכוכבים. לכן, כשפנה אליה בנקאי עשיר משיקגו בהצעה שתשמש כבת לוויה לבתו במסעותיה בדרום ארצות הברית ובאירופה, היא נאותה בשמחה. היא דאגה שאחיותיה תטפלנה באמה על פי תור, והגיעה להסדר עם הממשלה לגבי המשך תעסוקתה בפרויקט לוח השנה בסיום חופשתה. בגיל 38 יצאה לראשונה בחייה לשהות ארוכה מחוץ לבית הוריה.
יחד עם פרודנס סוויפט (בתו של הבנקאי) יצאה מיטשל למסעות ברחבי דרום ארצות הברית.[10] אף שלא הייתה שייכת יותר לכת הקוויקרים, תמכה מיטשל בעמדתם התקיפה נגד העבדות, והביקור בדרום רק חיזק את דעתה. באביב 1857 נסעו השתיים לאירופה, תחילה לאנגליה, שם נפגשה מיטשל עם טובי האסטרונומים ובראשם ג'ון הרשל, ואחר כך לפריז. משבר כלכלי בארצות הברית גרם לסוויפט, הבנקאי אבי הנערה, לפשוט את הרגל, ופרודנס סוויפט נאלצה לחזור מיד לארצות הברית. למיטשל, שעדיין לא רצתה לחזור לארצות הברית, נותרו מעט חסכונות. למזלה, הצליחה להצטרף לסופר האמריקני נתניאל הות'ורן ומשפחתו כמלווה במסעם לרומא.[10] מיטשל התיידדה עם בני המשפחה, והות'ורן, שהיה אז בעיצומה של כתיבת הרומן "פאון השיש" (The Marble Faun), שילב אותה בספרו.[11] הוא תיאר אסטרונומית, שאחרי שהיא מגלה כוכב חדש, מפסיקה את העיסוק שהביא לה את התהילה על מנת לעסוק ברקמה. תיאור זה שיעשע את מיטשל, ששנאה את עבודות התפירה והרקמה. אחרי שהות ארוכה ברומא, במסגרתה ביקרה במצפה הכוכבים של הוותיקן (אחת הנשים המעטות שקיבלו אישור לכך), החליטה לחזור לארצות הברית. בדרכה חזרה ביקרה אצל האסטרונומית מרי סומרוויל בבריטניה, ואצל המדען הגרמני אלכסנדר פון הומבולדט בברלין.
מיטשל חזרה לננטקט בקיץ 1858. אמה עדיין שכבה במיטת חוליה ומיטשל חזרה לטפל בה, כשבמקביל המשיכה לערוך תצפיות באמצעות טלסקופ שקיבלה כמתנה מ"קבוצת הנשים של אמריקה". לידיה מיטשל מתה ב-1861, ותוך שלושה חודשים מכרו מריה מיטשל ואביה את כל רכושם בננטקט ועברו להתגורר בלין (Lynn), עיירה במסצ'וסטס בקרבת בוסטון. השניים המשיכו לעסוק בתצפיות אסטרונומיות, אם כי מותה של לידיה השפיע קשה על שניהם, ועל פי מכתביהם מתקופה זו סבלו מדיכאון מתמשך.
מכללת ואסר עריכה
ב-1865 הוצעה למיטשל משרת הפרופסור לאסטרונומיה ומנהלת מצפה הכוכבים במכללת ואסר שזה עתה נוסדה. המכללה, ששכנה בפוקיפסי שבמדינת ניו יורק, הייתה פרי יוזמתו של מתיו וסאר, בעלים של מבשלת בירה עשיר, ונועד להיות מוסד אקדמי ברמה גבוהה לנשים בלבד (מאז 1969 לומדים בו בני שני המינים). על אף שמיטשל לא רכשה מעולם השכלה אקדמית, קסמה לה ההצעה להיות חלק מהניסוי המשמעותי הראשון להציע חינוך גבוה לנשים. היא קיבלה את ההצעה והייתה בכך לאדם הראשון שקיבל משרת הוראה במוסד.[9] מיטשל ואביה עברו להתגורר במקום. שנת הלימודים הראשונה החלה בספטמבר 1865 ומיטשל הייתה אז בת ארבעים ושבע. תלמידותיה מתקופה זו דיברו עליה בהערכה רבה. מיטשל השתלבה היטב בסגל האקדמי ורוב המורים וההנהלה הפכו לחבריה הטובים, אם כי במקרים רבים היו ויכוחים על הדרך החינוכית שבה יש לנקוט. למשל, מיטשל התנגדה לשיטת חלוקת הציונים והפרסים לבנות המצטיינות. ב-1870 החליטו שתי הנשים היחידות בסגל ההוראה, מריה מיטשל והפרופסור לרפואה אלידה איירי (Alida Avery), למחות נגד השיטה על פיה אישה מקבלת שכר נמוך בהרבה מגבר באותה משרה, ואיימו לעזוב את ואסר אם שכרן לא ישווה לשכר הגברים. בסופו של דבר נכנעה ההנהלה והעלתה את שכרן (אם כי לא השוותה אותו לשכר הגברים).[12]
עם תלמידותיה של מריה נמנו כריסטין לד-פרנקלין (Christine Ladd-Franklin), שהייתה האישה הראשונה שלמדה לתואר שלישי במתמטיקה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, ואלן סוואלו ריצ'רדס (Ellen Swallow Richards), שהייתה האישה הראשונה שקיבלה אישור ללמוד כימיה ב-MIT.[13]
בנוסף ללימודי אסטרונומיה דאגה מיטשל להפגיש את התלמידות עם סופרות כדוגמת לואיזה מיי אלקוט, ונציגות בולטות של התנועה הפמיניסטית שבאו לוואסר על מנת להרצות על תחומי העניין שלהן. עם השנים התחזק במריה הרצון לשפר את מעמד האישה. יחד עם פעילות אחרות לשיפור מעמד הנשים כדוגמת סוזן ב. אנתוני, ג'וליה וורד האו (Julia Ward Howe), לוסי סטון, אליזבת סטנטון ומרי ליברמור (Mary Livermore), היא עזרה להכין את קונגרס הנשים הראשון שהתנהל בניו יורק ב-1873. הקונגרס החליט על הקמת "האיגוד לקידום הנשים" (Association for the Advancement of Women, בראשי תיבות AAW). ב-1875, כשהיא בת 57, ניהלה מיטשל את הקונגרס השלישי כנשיאת ה-AAW, ושנים אחר כך עמדה בראש ועדת המדע של הארגון.[14]
עיקר פעילותה המדעית של מיטשל בתקופה זו היה חקר כתמי השמש, והיא הייתה הראשונה לגלות שכתמי השמש הם מערבולות אנכיות ולא, כפי שחשבו עד אז, עננים. כמו כן עסקה באיתור שביטים ובחקר צדק ושבתאי. מיטשל השתדלה שלא להחמיץ אף ליקוי חמה שהתרחש בארצות הברית, וכך למשל ב-1878, נסעה כל כיתתה של מיטשל לדנוור, מרחק אלפי קילומטרים מניו יורק, עבור "תצפית שעתידה להימשך שתי דקות וארבעים שניות".[15]
כל חייה הייתה מיטשל בריאה, אלא שב-1880 נפלה למשכב ולא יכלה להעביר את השיעורים במשך סמסטר שלם. היא החלימה, אבל מצבה הבריאותי לא שב לתיקנו. היא התכוונה להמשיך ללמד עד גיל שבעים, אבל בינואר 1888, בגיל 69, נאלצה להודיע לנשיא המכללה כי אינה מסוגלת להמשיך. מריה חזרה להתגורר בלין, עם אחותה קייט. גם בתקופה זו עסקה באסטרונומיה. אחיינה תכנן ובנה לה מצפה כוכבים בחצר.
מריה מיטשל מתה ב-28 ביוני 1889 ונקברה בננטקט בבית הקברות "פרוספקט היל", המצוי כיום בצלו של מצפה הכוכבים לוינס (Loines).[16]
מחוות והוקרות עריכה
- מריה מיטשל הייתה האישה הראשונה שהתקבלה כחברה באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ב-1848.[9] כמו כן התקבלה כחברה ב"אגודה האמריקנית לקידום המדע" ב-1850[9] ובחברה הפילוסופית האמריקאית ב-1869.
- על שמה "מצפה הכוכבים מריה מיטשל" (Maria Mitchell Observatory) בננטקט, אחת היוזמות של "איגוד מריה מיטשל"[17] – ארגון שמושבו בננטקט ומטרתו לקדם את לימוד המדע באי. בנוסף למצפה, מפעיל הארגון מוזיאון להיסטוריה של הטבע, את מוזיאון ביתה של מריה מיטשל וספריית מדע.
- צורפה לאחר מותה ל"היכל התהילה הלאומי של נשים" של ארצות הברית.[18] באתר היכל התהילה הלאומי של נשים.
- על שמה נקראה הספינה SS Maria Mitchell, ספינת סוחר מטיפוס ליברטי אשר נבנתה ושירתה במהלך מלחמת העולם השנייה.[19]
- על שמה "מכתש מיטשל" שעל הירח.[20]
לקריאה נוספת עריכה
- Kendall, Phebe Mitchell. Maria Mitchell; Life, Letters and Journals. Boston: Lee & Shepard, 1896. (out of print; compiled by her sister)
- Gormley, Beatrice. Maria Mitchell: The Soul of an Astronomer. Eerdmans Publishing Co, MI. 2004. ISBN 0802852645
- M. W. Whitney. In Memoriam. (Poughkeepsie, N. Y., 1889)
- M. K. Babbitt. Maria Mitchell as her students Knew her. (Poughkeepsie, N. Y., 1912)
- Albers, Henry (editor). Maria Mitchell, A Life in Journals and Letters. College Avenue Press, Clinton Corners, NY, 2001. ISBN 1883551897
- Torjesen, Elizabeth Fraser. Comet Over Nantucket: Maria Mitchell and Her Island: The Story of America's First Woman Astronomer. (Richmond, IN: Friends United Press, 1984). ISBN 0913408867
קישורים חיצוניים עריכה
- "Elements of Miss Mitchell's Comet", MNRAS 8 (1848) 130
- מריה מיטשל בפרויקט גוטנברג.
- ביוגרפיה באנציקלופדיה בריטניקה
- ביוגרפיה באתר מכללת ואסר
- איגוד מריה מיטשל
- ביוגרפיה באתר Famous Scientists
- אתר בית הקברות פרוספקט היל
- מריה מיטשל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- מריה מיטשל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי מריה מיטשל בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
ביאורים עריכה
- ^ אתנאום הוא שם למוסד או לכתב עת בהם עוסקים בלימוד אמנות, מדע וספרות. מקור השם באתנה, אלת החוכמה במיתולוגיה היוונית, בדומה לצורה בה נגזרה המילה מוזיאון מהמילה מוזה (אלת התרבות).
- ^ Meetings, כינוי להתכנסות ביום ראשון ב"בית המפגשים", כינויה של כנסיית הקווייקרים
- ^ המבנה קיים גם בימינו
- ^ כמה מקורות ביוגרפיים טועים בהבנת המונח "המגלה הראשון" ומדווחים כאילו מריה מיטשל הייתה האדם הראשון בהיסטוריה שגילה שביט באמצעות טלסקופ, ולא היא
הערות שוליים עריכה
- ^ Among The Stars: The Life of Maria Mitchell. Mill Hill Press, Nantucket, MA. 2007
- ^ Maria Mitchell, באתר Biography
- ^ Gormley, Beatrice. Maria Mitchell: The Soul of an Astronomer. Eerdmans Publishing Co, MI. 1995.
- ^ July 13, 1846 - Fire Nearly Destroys Nantucket Town, Mass Moments
- ^ 1 2 Maria Mitchell Discovers Her Very Own Comet, New England Historical Society
Maria Mitchell Discovers a Comet, American Physical Society - ^ "Notice of a reward by the King of Denmark for the discovery of Comet", MNRAS 2 (1832) 59
- ^ Sally Gregory Kohlstadt, Maria Mitchell and the Advancement of Women in Science, in Uneasy Careers and Intimate Lives: Women in Science, 1789-1979, RutgersUniversity Press, 1987, page 130
- ^ Learned modesty and the first lady's comet: a commentary on Caroline Herschel (1787) ‘An account of a new comet’
- ^ 1 2 3 4 Maria Mitchell(הקישור אינו פעיל, 27.1.2024), Vassar Encyclopedia
- ^ 1 2 Maria Mitchell Travels in 1857, Maria Mitchell Association
- ^ Herman Melville and Maria Mitchell, Maria Mitchell Association
- ^ Maria Mitchell Salary Dispute, Vassar Encyclopedia
- ^ Lynne E. Ford, Encyclopedia of Women and American Politics
- ^ Mitchell and Women's Rights(הקישור אינו פעיל, 27.1.2024), Vassar Encyclopedia
- ^ Eclipse Chaser(הקישור אינו פעיל, 27.1.2024)
- ^ "Prospect Hill Cemetery, Nantucket, Massachusetts". Prospecthillcemetery.com.
- ^
אתר האינטרנט הרשמי של Maria Mitchell Association
The Maria Mitchell Association, Vassar Encyclopedia - ^ Maria Mitchell, National Women’s Hall of Fame
- ^ Vessel Type EC2: The Liberty Ship
- ^ Lorenzo Currie, Through the Eyes of the Pack
