מריו גארסיה מנוקל
מריו גארסיה מנוקל (בספרדית: Mario García Menocal; 17 בדצמבר 1866 - 7 בספטמבר 1941) היה נשיאה השלישי של קובה, בין 1913 ל-1921.
 | |||||
| לידה |
17 בדצמבר 1866 חגואיי גראנדה, קובה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
7 בספטמבר 1941 (בגיל 74) סנטיאגו דה קובה, קובה | ||||
| שם לידה |
William Baker | ||||
| מדינה |
קובה | ||||
| מקום קבורה |
בית העלמין קולון | ||||
| השכלה |
| ||||
| מפלגה | המפלגה השמרנית | ||||
| בן או בת זוג |
Mariana Seva de Menocal | ||||
| |||||
  | |||||
קורות חייו עריכה
מריו גארסיה מנוקל נולד בחגואיי גראנדה שבמחוז מטאנסס. בהיותו בן 13 נשלח לפנימיות בארצות הברית, תחילה במדינת ניו יורק ואחר כך במרילנד. בין 1884 ל-1888 למד בפקולטה להנדסה של אוניברסיטת קורנל.
עם שובו לקובה, נטל מנוקל חלק במאבק לעצמאותה של קובה, ולאחר שזו הושגה, היה מבכירי המפלגה השמרנית.
ב-1912 נבחר לנשיאה השלישי של קובה, לאחר קדנציה אחת בה כיהן בתפקיד חוסה מיגל גומס מהמפלגה הליברלית. מנוקל הנהיג מדיניות כלכלית שנועדה לתמוך בתאגידים ובעסקים, וחרף ביקורת ומאבק צמוד עם המפלגה הליברלית, ניצח גם בבחירות שנערכו ב-1916. ב-7 באפריל 1917 הכריז מנוקל מלחמה על גרמניה, יום לאחר שעשתה זאת ארצות הברית. קובה אמנם לא נטלה חלק פעיל במלחמת העולם השנייה, אך שימשה כבסיס למלחמה בצוללות הגרמניות שאיימו על איי הודו המערבית.
שתי תקופות כהונתו אופיינו בגידול בשחיתות ובתופעות של שוחד במגזר הציבורי. חוקת קובה מנעה ממנו להתמודד על כהונה שלישית, וב-1921 פינה את כסאו לאלפרדו סיאס מהמפלגה הליברלית.
ב-1924 ניסה מנוקל להתמודד שוב על נשיאות המדינה, אך הפסיד לחרארדו מצ'אדו מהמפלגה הליברלית. ב-1931 היה מעורב בניסיון הפיכה כושל נגד מצ'אדו, שבעקבותיו הוגלה לארצות הברית. עם שובו לקובה, ב-1936, ניסה שוב להתמודד על משרת הנשיא, אך הפסיד למיגל מריאנו גומס.
ב-1941 מת מנוקל בסנטיאגו דה קובה.
קישורים חיצוניים עריכה
- מריו גארסיה מנוקל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)