מרי סירקין

סופרת אמריקאית

מרי סירקיןגרמנית: Marie Syrkin;‏ 23 במרץ 1899; ברן, שווייץ2 בפברואר 1989; סנטה מוניקה, ארצות הברית) הייתה אשת חינוך, סופרת, עורכת עיתונות וספרים ופעילה ציונית יהודייה-אמריקאית ממוצא אירופאי.

מרי סירקין
Marie Syrkin
מרי סירקין
מרי סירקין
לידה 23 במרץ 1899 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בפברואר 1989 (בגיל 89) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משפחה עריכה

מרי סירקין נולדה בברן שבשווייץ לבתיה סירקין, שהייתה פעילה פמיניסטית וציונית סוציאליסטית, ולנחמן סירקין, הוגה דעות, עיתונאי, מנהיג ומאבות הציונות הסוציאליסטית. הוריה נפגשו בקונגרס הציוני הראשון בבזל בשנת 1897 כשהאם צעירה ממנו בעשר שנים. בתיה סירקין ילדה את מרי בהיותה סטודנטית לרפואה בשנת הלימודים השנייה שלה אך נאלצה להפסיק את לימודיה לאחר הלידה. לאחר מותה של האם בתיה נשא לאישה, ב-1920, אביה את אחות אימה מאשה הצעירה ממנו ב-18 שנים ולהם נולדה בת משותפת, אחות למחצה של מרי – צביה – בשנת 1921.[1][2]

ילדות של נדודים עריכה

בשנת 1900, בהיות מרי בת שנה, העתיקה משפחת סירקין את מגוריה לברלין במטרה לאפשר לנחמן להשלים את הדוקטורט שלו בפילוסופיה באוניברסיטת הומבולדט. המשפחה כולה נשארה בברלין עד 1903, אז נסעה מרי עם אמהּ ועם סבתה צביה (אימו של אביה) לעיירת נופש באיטליה כדי לאפשר לאימה להחלים ממחלת השחפת. בתיה ומרי סירקין לא שבו עוד לברלין, שכן בהיותן באיטליה גורש נחמן סירקין מברלין בשל פעילות פוליטית רדיקלית. המשפחה התאחדה בפריז בשנת 1905, כאשר מלאו למרי 5 שנים. בשנה זו, לאחר המהפכה ברוסיה, החליט נחמן סירקין, שתמך בסוציאליזם, לעבור עם משפחתו לווילנה, שבליטא. כך, במשך חמש שנות חייה הראשונות, הספיקה מרי לגור בחמש מדינות שונות: שווייץ, גרמניה, איטליה, ליטא וצרפת. לעיתים המעבר בין המדינות היה כרוך גם בהסתגלות לשם חדש: בברלין היא נקראה בשם מריכן, בפריז קראו לה מרי ואילו בבית פנו אליה ההורים בשם מניטצ'קה. הוריה דיברו ביניהם רוסית, אך בביקורי אורחים נשמעה בביתה גם היידיש. המעבר התכוף בין מדינות ותרבויות שונות בילדותה, העניק למרי עם הימים ידע נרחב בשפות וראיית עולם רחבה.

בסתיו 1907, לאחר כישלון המהפכה ברוסיה, העביר נחמן את משפחתו לפריז כתחנת מעבר. שם הוא קיבל הצעה מחבריו הטריטוריאליסטים בארצות הברית לבוא לניו יורק ולעזור בפעילות הארגון. כך, בשנת 1908, כשהייתה בת שמונה, היגרה מרי סירקין עם משפחתה לניו יורק, שם היא למדה בבתי-ספר ציבוריים, כלליים (לא יהודים). בגיל עשר כבר שלטה מרי סירקין בחמש שפות: יידיש, גרמנית, רוסית, צרפתית ואנגלית. על אף הידע הנרחב שלה בשפות, עד יום מותה הצטערה על כך שאביה לא לימד אותה עברית, ולמעשה על אף הקדשת חייה לציונות מעולם לא למדה עברית. מרי ומשפחתה השתקעו באופן קבוע בארצות הברית ושם התגוררה עד יום מותה.[3]

בשנת 1919 התחילה מרי סירקין ללמוד ספרות אנגלית באוניברסיטת קורנל באית'קה שבמדינת ניו-יורק וסיימה עם תואר שני.[4]

קריירה עריכה

עבודה עריכה

בשנים 1923 עד 1948 לימדה אנגלית בבית-ספר תיכון בניו יורק (Textile high school).[5] בשנות ה-30 נהגה סירקין לשמש כ"סופרת צללים" ולכתוב נאומים עבור מנהיגים ציוניים שהופיעו בארצות-הברית, כמו חיים ויצמן וגולדה מאירסון (שלימים הפכה לחברה קרובה שלה).[6] בבשנת 1933 ביקרה סירקין לראשונה בארץ ישראל והפכה לציונית פעילה.[7]

בשנת 1939 הייתה סירקין חברת משלחת מטעם ארצות הברית לקונגרס הציוני הכ"א בז'נבה. בדרכה חזרה לאמריקה על סיפון האוניה, היא שמעה על הפלישה הגרמנית לפולין, נושא שהוביל אותה לכתיבת הספר השני. במהלך שנות מלחמת העולם השנייה, המשיכה סירקין בפעילות רבה מטעם הקהילה היהודית. היא לחצה לפתיחת שערי ההגירה של פלשתינה, בדרישה לליברליזציה של מכסות ההגירה באמריקה ובמקומות אחרים, ניסתה למצוא מקלטים לפליטים, וכתבה כתבות מערכת בנושא וגם שירים.[8]

כבשהייתה בארץ ישראל בשנים 1945–1946 הייתה לה תוכנית רדיו ראשונה באנגלית בקול ישראל.[9]

בשנת 1950 מונתה מרי לפרופסור חבר באוניברסיטת ברנדייס שבמסצ'וסטס כפרופסור למקצועות הומאניים, מקום בו לימדה אנגלית עד לפרישתה בשנת 1966. היא הייתה האישה הראשונה שמונתה לפרופסור בפקולטה לאנגלית. היא פיתחה את הקורס האוניברסיטאי הראשון בספרות השואה, בסיפורת יהודית אמריקאית [דרושה הבהרה]. עם פרישתה מאוניברסיטת ברנדייס בשנת 1966, עברה סירקין לניו יורק ומילאה שם תפקיד בסוכנות היהודית. בשנים 1966–1968 כיהנה סירקין כחברה בהנהלת הסוכנות היהודית וערכה את עיתון החדשות "הרצל" (Herzl Press). בנוסף, הייתה נשיאה של כבוד בתנועת העבודה הציונית בארצות הברית.[10]

פרסומים עריכה

בראשית שנות העשרים של חייה פרסמה סירקין בכתבי עת יהודיים בניו יורק תרגומים שלה לאנגלית של שירה שחוברה ביידיש. היא הייתה הראשונה לתרגם מיידיש לאנגלית בתקופה ההיא. באותן שנים היא גם פרסמה משיריה באנגלית.[11]

בשנת 1934 הייתה בין כותבי ויוזמי ההוצאה לאור של הירחון הציוני "החזית הציונית" - עיתון ציוני בשפה האנגלית, שאותו ערכה בשנים 1948–1971. זאת הייתה תחילתה של קריירה מתמשכת. בכתבותיה היא תרמה רבות לציונות, לחיי תרבות היהודים בארצות הברית. כתבות אלו התפרסמו גם ב"ניו יורק טיימס ובג'רוזלם פוסט.[12]

בשנת 1944 פרסמה את ספרה הראשון, "Your School, Your Children" ("בית הספר שלך, הילדים שלך"). הספר הוא קריאה נרגשת לבתי הספר בארצות הברית לעסוק בחינוך לדמוקרטיה במקום להישאר חסרי פניות בכל הנוגע למאבקים רעיוניים.[13] את ספרה השני פרסמה בשנת 1947 בעקבות ראיונות שניהלה עם ניצולי השואה במחנות העקורים באירופה: "אשרי הגפרור סיפורו של התנגדות יהודית", אשר תיעד את המרד בגטו ורשה ומרידות אחרות נגד הנאצים.[14]

במהלך 16 שנותיה בברנדייס, כתבה ספר זיכרונות על אביה, נחמן סירקין, שנקרא בעברית "אבי, נחמן סירקין". הספר יצא לאור בעברית ב-1970 בהוצאת הספרייה הציונית.[15]

סירקין וגולדה מאיר הפכו חברות טובות. סירקין העריצה את מאיר על השילוב הנדיר שלה בין אקטיביזם ואידיאליזם, ואילו מאיר העריצה את סירקין על השילוב של האינטלקט עם האידיאליזם שלה. שתיהן היו פמיניסטיות. בהיותה ידידה טובה של גולדה מאיר, פרסמה מרי בשנת 1955 את הביוגרפיה הראשונה של גולדה מאיר והמשיכה לכתוב עליה ספרים נוספים. סירקין כאבה לשמוע על מותה של גולדה מאיר ועם חזרתה לארצות הברית מההלוויה כתבה שיר לזכרה שהתפרסם רק בשנת 1984:

Because you became a great woman
with strong features
Big nose
And will believe how beautiful you were
Gray eyed and slim ankled.
The men who loved you are dead,
So I speak for the record.
Indeed you were lovely among maidens
Once
In Milwaukee and Merhavia,
And sometimes in Jerusalem.

[16]

בנוסף לספריה, פרסמה מרי סירקין מאמרים בכתבי עת אמריקאים. במהלך שנות ה-70, המשיכה לפרסם מאמרים וסקירות ספרות בנושאים פוליטיים ותרבותיים שונים. היא הייתה מרצה מבוקשת בפורמים שונים.[17] הוציאה לאור ספר שירים, "הלקט: יומן בפסוק" בשנת 1979. ספרה האחרון שיצא לאור בשנת 1980 היה אסופת מאמרים בשם "The State of the Jews".[18][19]

חייה האישיים עריכה

כשהגיעה מרי סירקין לגיל 16, נפטרה אמה בתיה, שהייתה חולה בשחפת.[20]

כנערה הכירה מרי את מוריס שמואל (Maurice Samuel), שאיתו חשבה להתחתן, אלא שאביה התנגד לקשריה איתו והפריד בין השניים בכך ששלח אותה ללימודים הרחק מהעיר ניו-יורק. שמואל התגייס לצבא כדי לצאת לחזית באירופה. במכתב מ-1 בפברואר 1919 הודיעה לו מרי על ביטול האירוסים ביניהם, בעקבות תוכניתו להביא לארצות הברית את אימו, אחיו ואחותו, ולקחת על עצמו את האחריות לפרנסתם.[21]

במהלך לימודיה באוניברסיטת קורנל הכירה סירקין את אהרון ברודנסקי, מרצה בן 33 לביוכימיה, שאיתו התחתנה בשנת 1919, כשאביה, כמנהיג "פועלי ציון", חזר מהמשלחת של יהודי ארצות-הברית לוועידת השלום בפריז. בביקורו הראשון של נחמן סירקין אצל בתו ובעלה, הוא לחץ עליה להיפרד ממנו, אך ב-6 בספטמבר 1921 נולד בנה הבכור, בניה (Benya).

ב-21 בדצמבר 1923, נפטר בנה בניה בעקבות דלקת ריאות בה לקה בגיל שנתיים. אירוע זה התרחש ארבעה חודשים לפני מות אביה נחמן וחודשיים לפני לידת בנה השני.[22]

בתחילת שנת 1924 נולד בנה השני, דוד. זמן מה לאחר לידתו, נפרדה מרי מאהרון ברודנסקי.[23]

בשנת 1930 נישאה מרי למשורר צ'ארלס רזניקוב (Charles Reznikoff). נישואיה לרזינקוב נמשכו בהפסקות למעלה מארבעים שנה, עד שהוא נפטר בשנת 1976.[24]

בשנותיה האחרונות עברה מרי לגור בסנטה מוניקה ליד אחותה, בנה ונכדיה. היא המשיכה לכתוב שירים.[25]

מרי סירקין נפטרה בשנת 1989 בקליפורניה בגיל 89, שבעה שבועות לפני יום הולדת 90. היא השאירה אחריה בן, שני נכדים ושני נינים. סירקין חיה חיים מלאים ואמרה לפני מותה "been there, done that”. היא השאירה אחריה אוסף שירים שנכתבו בעשור האחרון לחייה אך לא פורסמו. השיר האחרון שנכתב היה "second chance" ("הזדמנות שנייה"): 

Only the very old will see Haley’s Comet twice.
In 1910 I heard “look child, one chance”
Eager, I saw light streaking.
Now another chance looms in the heavens:
Haley’s comet will keep its date with the sun.
On this sad planet
I have had my fill of seeing
I do not want to see Haley’s comet again!

[26]

פרסים ותארים עריכה

סירקין זכתה בפרסים רבים על יצירותיה השונות. היא זכתה בפרס בובליק הישראלי והיוקרתי. כמו כן, קיבלה שני תוארי כבוד ממוסדות אמריקאים גם בארצות הברית וגם בישראל. סירקין הייתה בין הנשים היהודיות אמריקאיות החשובות ביותר של המאה העשרים.[27]

לקריאה נוספת עריכה

  • Kessner, C. S. (2005). Marie Syrkin: An exemplary life. In S.Reinharz & M. A.Raider, American Jewish Woman and the Zionost Enterprise (pp. 46-64). Waltham, Massachusetts: Brandeis University Press.
  • Kessner, C. S. (2008). Marie Syrkin: Values Beyond the self. Waltham, Massachusetts: Brandeis University Press.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מרי סירקין בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Kessner, C. S., Marie Syrkin: An exemplary life. In S.Reinharz & M. A.Raider, American Jewish Woman and the Zionost Enterprise, Waltham, Massachusetts: Brandeis University Press, 2005, עמ' 48-51.
  2. ^ Kessner, C. S., Marie Syrkin: Values Beyond the self, Waltham, Massachusetts: Brandeis University Press, 2008, עמ' 145
  3. ^ Kessner, C. S, Marie Syrkin: Values Beyond the self, Waltham, Massachusetts: Brandeis University Press, 2008, עמ' 11-48
  4. ^ Kessner, C. S, Marie Syrkin: An exemplary life, American Jewish Woman and the Zionost Enterprise, Waltham, Massachusetts: Brandeis University Press, 2005, עמ' 52
  5. ^ Kessner, C. S, Marie Syrkin: Values Beyond the self., Waltham, Massachusetts: Brandeis University Press, 2008, עמ' 165-166
  6. ^ Kessner, C. S, Marie Syrkin: Values Beyond the self, Waltham, Massachusetts: Brandeis University Press, 2008, עמ' 309-319
  7. ^ Kessner, C. S, Marie Syrkin: Values Beyond the self., Waltham, Massachusetts: Brandeis University Press, 2008, עמ' 173, 264-265
  8. ^ Kessner, C. S, Marie Syrkin: Values Beyond the self, Waltham, Massachusetts: Brandeis University Press, 2008, עמ' 309-314
  9. ^ Kessner, C. S, Marie Syrkin: Values Beyond the self, Waltham, Massachusetts: Brandeis University Press, 2008, עמ' 363-365
  10. ^ Kessner, C. S, Marie Syrkin: Values Beyond the self, Waltham, Massachusetts: Brandeis University Press, 2008, עמ' 395-432
  11. ^ Kessner, C. S, Marie Syrkin: An exemplary life, American Jewish Woman and the Zionost Enterprise, Waltham, Massachusetts: Brandeis University Press, 2005, עמ' 53
  12. ^ Kessner, C. S, Marie Syrkin: Values Beyond the self, Waltham, Massachusetts: Brandeis University Press,, 2008, עמ' 223-240
  13. ^ Kessner, C. S, Marie Syrkin: Values Beyond the self, Waltham, Massachusetts: Brandeis University Press, 2008, עמ' 348-352
  14. ^ Kessner, C. S, Marie Syrkin: Values Beyond the self., Waltham, Massachusetts: Brandeis University Press, 2008, עמ' 359-362
  15. ^ Kessner, C. S, Marie Syrkin: An exemplary life, American Jewish Woman and the Zionost Enterprise, Waltham, Massachusetts: Brandeis University Press, 2005, עמ' 61
  16. ^ Kessner, C. S., Marie Syrkin: Values Beyond the self., Brandeis University Press, 2008, עמ' 229-232, 420-431,439-441
  17. ^ Kessner, C. S, Marie Syrkin: Values Beyond the self, Waltham, Massachusetts: Brandeis University Press, 2008, עמ' 424-430
  18. ^ Kessner, C. S, Marie Syrkin: Values Beyond the self, Waltham, Massachusetts: Brandeis University Press, 2008, עמ' 433-436
  19. ^ Glenn Fowler, Marie Syrkin, 89; Author and Teacher Promoted Zionism, New York Times, ‏February 3, 1989
  20. ^ Kessner, C. S, Marie Syrkin: Values Beyond the self., Waltham, Massachusetts: Brandeis University Press,, 2008, עמ' 11-48
  21. ^ Kessner, C. S, Marie Syrkin: An exemplary life, American Jewish Woman and the Zionost Enterprise, Waltham, Massachusetts: Brandeis University Press, 2005, עמ' 51-52
  22. ^ Kessner, C. S, Marie Syrkin: Values Beyond the self, Waltham, Massachusetts: Brandeis University Press, 2008, עמ' 153-158
  23. ^ Kessner, C. S, Marie Syrkin: Values Beyond the self, Waltham, Massachusetts: Brandeis University Press, 2008, עמ' 129-160
  24. ^ Kessner, C. S., Marie Syrkin: An exemplary life, American Jewish Woman and the Zionost Enterprise, Waltham, Massachusetts: Brandeis University Press, 2005, עמ' 61-62
  25. ^ Kessner, C. S, Marie Syrkin: Values Beyond the self, Waltham, Massachusetts: Brandeis University Press, 2008, עמ' 433
  26. ^ Kessner, C. S, Marie Syrkin: Values Beyond the self., Waltham, Massachusetts: Brandeis University Press, 2008, עמ' 1
  27. ^ Carole Kessner, MARIE SYRKIN 1899 – 1989, Jewish Women's Archive