מרכז שפירא

מֶרְכַּז שַׁפִּירָא הוא יישוב קהילתי דתי לאומי בשפלה, בתחום המועצה האזורית שפיר, סמוך לכביש 3, בין קריית מלאכי לאשקלון.

מרכז שפירא

רחוב במרכז שפירא
מדינה
מחוז	הדרום
מועצה אזורית	שפיר
גובה ממוצע	‎50 מטר
תאריך ייסוד	1948
סוג יישוב	יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	2,992 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎4.6% בשנה
מפת מיקום מפה דינמית (למפת השפלה מוגדלת)   מרכז שפירא (למפת השפלה רגילה)   מרכז שפירא (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מרכז שפירא (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מרכז שפירא 31°41′46″N 34°42′24″E tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019	6 מתוך 10

היסטוריה

בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 הוקמה במקום חווה חקלאית בשם "דגנים" על ידי חיילים משוחררים מהצבא הבריטי ומצבא ארצות הברית. בשל לחץ המוסדות המיישבים למסד אותה כמושב או כקיבוץ, החליטו המתיישבים לנטוש את המקום.

בשנת 1958 חולקה החווה בין ארבעת יישובי המועצה האזורית שפיר, כאשר חלק ממנה יוחד בידי ראש המועצה משה מושקוביץ כמרכז חינוך אזורי בשם מרכז אזורי שפיר, בו גרו כל מורי בית הספר היסודי, חטיבת הביניים, התיכון, הישיבה התיכונית ובית הספר המקצועי-הטכנולוגי. עשר המשפחות הראשונות עברו למקום בראשית שנות ה-60.

שם המקום שונה ל"מרכז שפירא" בעקבות פרשת הרימון בכנסת, בה נפצע השר משה שפירא באורח קשה. רק בשנת 1970, לאחר ויכוחים ארוכים בוועדת השמות הממשלתית, שונה שם היישוב באופן רשמי לשמו הנוכחי.

בשנת 1995 היישוב הורחב, ומנה כ־425 יחידות דיור כולל השכונה החדשה "אחוזת אתרוג" אותה תכנן האדריכל גדעון פובזנר. הרחובות בשכונה מסודרים לפי סדר שבעת המינים: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית, תמר ורחוב האתרוג.

בשנת 2016 רשות מקרקעי ישראל שיווקה קרקעות להרחבה נוספת של היישוב שתוסיף לו 201 יחידות דיור, חלקן במסגרת מחיר למשתכן.

האוכלוסייה

אורח החיים המאפיין את היישוב הוא דתי-לאומי, אך קיימת ביישוב גם אוכלוסייה חילונית-מסורתית, חרדית-לאומית, ואוכלוסייה חרדית-ספרדית.

היישוב משמש, במידה רבה, כיישוב המרכזי של המועצה האזורית שפיר, ובו מרוכזים משרדיה, מרפאת שירותי בריאות כללית, סניף בנק דואר ישראל, מרכז מסחרי, הספרייה המרכזית האזורית, אולם אירועים קהילתי ומוסדות חינוך.

ביישוב פועל סניף של תנועת הנוער בני עקיבא וכן סניף של תנועת עוז לגילאים הצעירים יותר. רב היישוב, עד פטירתו בשנת ה'תשפ"ג, היה הרב חיים דרוקמן. כיום משמש כרב הישוב הרב יוסף כפיר.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים במרכז שפירא 2,992 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.6%‏. מרכז שפירא הוא הגדול ביישובי המועצה האזורית.

אנשי היישוב הבולטים הם הרב חיים דרוקמן שהיה רב היישוב, הרב אברהם כהן ראש מוסדות "אך טוב וחסד", הרב יצחק נריה ראש ישיבת "תורה בציון", הזמר ציון גולן, ראש המל"ל לשעבר מאיר בן שבת, החוקרים חגי משגב וגבי ברזילי, ואדיר נעמן ראש המועצה האזורית שפיר.

שירותי דת

בית כנסת אוהל יצחק

ביישוב שישה בתי כנסת:

• "אוהל יצחק" - בית כנסת אשכנזי, בשכונה הוותיקה, רב בית הכנסת והקהילה הוא הרב יוסף כפיר.
• "אשמורת אברהם" - בית כנסת אשכנזי, רב הקהילה הוא הרב יצחק נריה שמשמש גם כראש ישיבת תורה בציון.
• "ירושלמי" - בנוסח ירושלים ובני עדות המזרח, רב הקהילה הוא הרב אברהם כהן, ראש מוסדות "אך טוב וחסד".
• "ספרדי" - בנוסח מרוקאי ויוצאי צפון אפריקה. רב בית הכנסת הוא הרב יאיר יפרח.
• "אחוזת שלום" - בנוסח תימני.
• "בית כנסת חב"ד" - אותו ייסד הרב רפאל גולדמיץ, שליח חב"ד ביישוב, המייחד אותו הוא מניין שחרית מאוחר לנוער בשבתות וחגי ישראל ופעילויות חסידיות.

חינוך

היישוב מהווה מרכז חינוכי לתושבי האזור ולמתגוררים בחלק הצפוני של המועצה האזורית שפיר (משואות יצחק, מרכז שפירא, עין צורים, שפיר וזרחיה).

רשימת מוסדות החינוך:

• בית הספר היסודי שפיר.
• תלמוד תורה ממלכתי דתי.
• אולפנת בני עקיבא מרכז שפירא שהוקמה כשלוחה של אולפנת בני עקיבא אבן שמואל ופועלת תחת חסותה.
• מוסדות החינוך אור עציון:
  1. ישיבה בני עקיבא תיכונית.
  2. "הפנימיה הצבאית הדתית אור עציון של בני עקיבא".
  3. הישיבה לצעירים בני עקיבא תורת עציון, שפועלת במתחם הישיבה הגבוהה אור עציון.
  4. ישיבת ההסדר אור עציון.
  5. המכינה הקדם-צבאית של בני עקיבא "אור מאופיר".
  6. ישיבת בני עקיבא "המדרשה התורנית טכנולוגית אור עציון" שנסגרה.
  7. המכינה הקדם צבאית של בני עקיבא עז שלמה.

סניף של תנועת הנוער בני עקיבא.

אתרי עניין

דגם של מטוס מוסקיטו באנדרטה לזכר הטייס דן שטהל שהתרסק עם מטוסו בשטח של מרכז שפירא ב-15 באפריל 1956

אתרים בעלי עניין הנמצאים באזור מרכז שפירא:

• בריכת חורף שפיר - נמצאת בפנייה לעין צורים מכביש 3. הבריכה מתמלאת בחורף במי גשמים. קק"ל שיפצה את המקום, בנתה גשר עץ וחדר תצפית וכן פארק מסביב לבריכה. הפארק נחנך ביוני 2012.
• אנדרטת הטייס דן שטהל - מבריכת שפיר יוצא שביל מסומן ומגיע לאחר 620 מטר לאנדרטה לטייס דן שטהל. הוא הטיס מטוס מוסקיטו ובמהלך טיסה לקראת הכנות למטס יום העצמאות התרסק מטוסו בשטח חוות דגנים ב-15 באפריל 1956. ב-2011 נחנכה אנדרטה לזכרו במקום ההתרסקות על גדות נחל לכיש בין ישיבת אור עציון ובית הספר שפיר. באנדרטה יש פרטים על הטייס וההתרסקות וכן דגם של מטוס מוסקיטו.
• משלט עיבדיס - הקרב על עיבדיס נחשב לאחד הקרבות הקשים והמרים במלחמת העצמאות. בעיבדיס נעצר, במחיר כבד, הצבא המצרי בדהירתו לדרום הארץ ותל אביב. כיום יש במקום אתר זיכרון.
• גבעת התאנים - ממוקם כקילומטר וחצי צפונית מזרחית למשלט עיבדיס. בוסתן פסטורלי שהיה קודם לקרבות במלחמת העצמאות. המקום הוא פינת חמד עם עבר היסטורי. בעבר היו שרידים של תעלות קשר ועמדות מתקופת תש"ח. בגבעה כיום, יש עצי תאנה, שיקמה, סברס (צבר), חרוב, זית וגפן.
• מצפור בקעת שפיר (מושקו) - גבעה נמוכה עליה מרפסת עם נקודת תצפית מרהיבה. מוקפת 30,000 דונם של חקלאות. ניתן להבחין מנקודת התצפית על המרחב שבין גוש עציון אשר בהר חברון לאשדוד ולאשקלון הנושקות לים התיכון. התצפית ממוקמת כ-600 מטרים מקצה המושב שפיר ששוכן בצידי כביש 3, מהכביש המקשר בין המושבים שפיר לזרחיה פונים מערבה ונוסעים 1.6 ק"מ בדרך עפר.

קישורים חיצוניים

• בריכת שפיר ואנדרטת הטייס דן שטהל, באתר inature
• אנדרטת הטייס דני שטהל (אורכב 22.02.2014 בארכיון Wayback Machine), באתר e-ירוק
• אתר ישיבת ׳אור עציון׳.
• מרכז שפירא (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית