משא (מבני ישמעאל)
משא הוא דמות מקראית המופיע בתנ"ך כבן השביעי מבין שנים עשר בניו של ישמעאל: נביות, קדר, אדבאל, מבשם, משמע, דומה, חדד, תימא, יטור, נפיש, קדמה[1][2]. אחותו מחלת[3] או בשמת[4] נישאה לעשו.
שבט בשם משא מוזכר במספר כתובות אשוריות מימי תגלת-פלאסר השלישי והתקופה הקרובה. באחת הכתובות נאמר:
"ואשר לשמשי, מלכת ערב ... היא נבהלה מעצמת הצבא האשורי ושלחה לי גמלים ונאקות. ... התושבים של משא ותימא, שבא, חיפה וחתי ושבט אדבאל, שמקומות מושבותיהם הם הרחק מזרחה, ... הביאו כאיש אחד, ללא יוצא מן הכלל, את המס שלהם."
בכתובת אחרת כתוב:
"תושבי משא, תימא, השבאים, יושבי חיפה, בדנה ואדבאל ... מהאזור שבמערב, ... הם שמעו על שלטוני המהולל, הם קבלו את עול שלטוני. הם הביאו לי, ללא יוצא מן הכלל, בתורת מס, גמלים ונאקות וכל מיני בשמים, והם נשקו את רגלי."
כתובת שלישית מספרת על התנפלות שוד של שבט משא על שבט נביות[5].
זיהוי עריכה
על פי ההבטחה לאברהם המופיעה בספר בראשית[6]: "ולישמעאל שמעתיך ... שנים עשר נשיאים יוליד" נחשב כל אחד מבני ישמעאל לראש שבט ובהתאם נהוג לקשור בין השבט המוזכר בכתובות האשוריות עם בני ישמעאל.
חוקרים מסוימים קישרו בין שבט משא ללמואל מלך משא ואף לאגור בן יקה המשא[7].
הערות שוליים עריכה
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל תנ"ך | ||
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוקים י"ג–ט"ו.
- ^ ספר דברי הימים א', פרק א', פסוקים כ"ט–ל"א.
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ח, פסוק ט'.
- ^ ספר בראשית, פרק ל"ו, פסוק ג'.
- ^ בן-ציון לוריא, "כיצד הגיעו אלינו הפרקים ל' ול"א בספר משלי?", שדה אילן ב', עמ' 63-66
- ^ ספר בראשית, פרק י"ז, פסוק כ'
- ^ אנציקלופדיה מקראית כרך ה'
