משה גושן-גוטשטיין
משה חזקיהו הנרי גושן-גוטשטיין (י"ז באלול תרפ"ה, 6 בספטמבר 1925 - ו' בתשרי תשנ"ב, 14 בספטמבר 1991) היה בלשן וחוקר מקרא ישראלי. חתן פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשמ"ח (1988).
 | |
| לידה |
6 בספטמבר 1925 ברלין, רפובליקת ויימאר  |
|---|---|
| פטירה |
14 בספטמבר 1991 (בגיל 66) ירושלים, ישראל |
| ענף מדעי | בלשנות |
| מקום מגורים | גרמניה, ישראל |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מוסדות | |
| פרסים והוקרה | פרס ישראל למדעי היהדות לשנת 1988 |
| צאצאים |
אלון גושן גוטשטיין |
| תרומות עיקריות | |
| בלשנות שמית ופילולוגיה מקראית | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
גושן-גוטשטיין נולד בברלין שבגרמניה ועלה לארץ ישראל בשנת 1939. בשנת 1942 החל בלימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים ולמד ערבית, בלשנות שמית ומקרא. במהלך לימודיו הוא לימד בירושלים בבתי ספר תיכוניים ובבתי מדרש למורים ולאחר סיום הדוקטורט השתלם באנגליה באוניברסיטת אוקספורד.
בשנים 1950–1991 היה גושן-גוטשטיין חבר סגל האוניברסיטה העברית ומשנת 1970 הצטרף גם לסגל אוניברסיטת בר-אילן. מחקריו הוקדשו לבלשנות שמית ופילולוגיה מקראית, תחומים בהם הוא הוזמן להרצות באוניברסיטאות זרות ובהן אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת ניו יורק. בשנים 1965–1989 שימש כחבר הנהלה באיגוד העולמי למדעי היהדות.
עבודתו של גושן-גוטשטיין הקיפה יריעת תחומים רחבה: חקר מגילות מדבר יהודה, חקר השפה העברית בימי הביניים, פרסומים מילונאיים בערבית ובעברית ומחקרים בעלי שם בתחום המקרא. לצד אלו הוא עמד בראש מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית (1955 - 1991) ובראש המכון למילונאות והמכון לתולדות חקר המקרא של אוניברסיטת בר-אילן (1972 - 1991). כן נכתבו על ידו ספרי לימוד בדקדוק עברית ובהוראת הלשון הערבית, מדור "טור הלשון" בעיתון "הארץ" ופינת "פרקי היום בתנ"ך" ברדיו.
גושן-גוטשטיין זכה בפרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשמ"ח (1988).
בשנת 1991 הלך לעולמו, בן 66 היה במותו. הוא הובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים.[1] במותו הותיר אחריו אישה ד"ר אסתר גושן-גוטשיין, פסיכולוגית קלינית, ושני בנים: ד"ר אלון גושן-גוטשטיין, חוקר מדעי היהדות ופעיל בין דתי, ופרופ' יונתן גושן-גוטשטיין, חוקר ופסיכולוג באוניברסיטת תל אביב.
מספריו עריכה
- הדקדוק העברי השימושי. שוקן: ירושלים (התש"ך-1960)
- הלשון העברית והלשונות השמיות. דביר: תל אביב (התשכ"ה-1965)
- מבוא למילונאות של העברית החדשה. שוקן: ירושלים ותל אביב (התשכ"ט-1969)
לקריאה נוספת עריכה
- רימון כשר, "משה גושן-גוטשטיין: מקרא ותרגומיו בעולמו של חוקר ותאולוג", בתוך: דב שוורץ (עורך), אוניברסיטת בר-אילן - מרעיון למעש, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ו, כרך ב, עמ' 39-31.
קישורים חיצוניים עריכה
- רשימת המאמרים של משה גושן-גוטשטיין באתר רמב"י
- נפתלי קראוס ולע"מ, ידיעה על זכייתו בפרס ישראל, "מעריב", 16 בדצמבר 1987
- מידע על גושן-גוטשטיין, משה, 1925-1991 בקטלוג הספרייה הלאומית
משה גושן-גוטשטיין (1925-1991), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ המצבה ומקום הקבר של חזקיהו משה גושן - גוטשטיין, באתר "פרויקט גלעד"
