משה יהודה לייב פרידמן
רבי משה יהודה לייב פרידמן (ט"ו בשבט תרכ"ה, 1865 - י' באלול תש"ז, 1947) שכונה "פַּאשְקַנער", היה מייסד חסידות פשקאן. היה בנו של רבי יצחק הראשון מבוהוש ונינו של רבי ישראל מרוז'ין.
 | |||||
| לידה |
ט"ו בשבט תרכ"ה בוהוש | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1947 (בגיל 81 בערך) י' באלול תש"ז בוקרשט, רומניה  | ||||
| מקום קבורה | בוהוש, רומניה | ||||
| מקום מגורים | |||||
| מקום פעילות | פשקאן, דורוחוי, בוקרשט | ||||
| תקופת הפעילות |
?–1947 | ||||
| תחומי עיסוק | חסידות, קבלה, תנ"ך, תלמוד | ||||
| רבותיו | רבי יצחק פרידמן מבוהוש | ||||
| חיבוריו | "ברכת משה" | ||||
| בת זוג | אלטא נחמה גיטל פרידמן | ||||
| אב | רבי יצחק פרידמן מבוהוש | ||||
| אם | שיינא רחל לבית הגר | ||||
| צאצאים | הרבנים יעקב דוד פרידמן, יצחק פרידמן, ישראל יוסף פרידמן, בלומה-רייזל שפירא וחוה פרידמן | ||||
| |||||
  | |||||
ביוגרפיה עריכה
נולד כבנו הרביעי של האדמו"ר יצחק הראשון מבוהוש, מייסד חסידות בוהוש ונקרא על שם סבו, הרב משה יהודה לייב מסאסוב. למד אצל אביו בבוהוש, נישא לבת דודו, אלטע נחמה גיטל פרידמן[1]. לאחר פטירת אביו מונה אחיו הבכור רבי ישראל שלום יוסף פרידמן (בעל הספר "פאר-ישראל") לממלא מקום אביו בבוהוש, ואילו הוא עבר בתרנ"ז (1897), לפשקאן ופיתח שם מרכז חסידי גדול, שחסידים רבים היו נוהרים אליו מכל רחבי רומניה. לאחר 40 שנה בפאשקאן, פונה על ידי השלטונות בתש"ד (1944) אל דורוחוי ולאחר מכן עבר לבוקרשט והקים שם מחדש את החצר חסידית של פאשקאן. נפטר בבוקרשט ונטמן בחלקת אדמו"רי בוהוש בבוהוש.
שושלת פשקאן עריכה
בנו בכורו, רבי יעקב דוד פרידמן, הנהיג את חסידות פאשקאן לאחר פטירת אביו. נשא את חיה שרה סימה בת דודו רבי פנחס השיל מזינקוב ואשתו מלכה בת רבי יצחק הראשון מבוהוש. בשנת תש"י (1950) הצליח לעלות לישראל והתגורר ביפו. רבים מיהודי רומניה התקרבו אליו והוא קרבם לתורה. נפטר בכ"ב באב תשט"ו. דברי תורתו יצאו בספר "ברכת משה".
בניו האחרים של רבי משה יהודה לייב היו רבי יצחק (חתן פעמיים של בן דודו רבי מנדל מבוהוש) ורבי ישראל שלום יוסף. חתניו היו: רבי אבי עזרא זליג שפירא (בנו של רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ') ו (בתו חוה) אשת רבי אהרן מתתיהו פרידמן בן אחיו רבי אברהם יהושע השיל פרידמן מאדז'וד ובזיווג שני הרב ברוך אברהמוביץ.
נכדו, בן בנו השני רבי יצחק, היה הרב ד"ר ישראל פרידמן בן שלום ראש ישיבת ההסדר "אהבת-ישראל" בנתיבות וד"ר לתולדות עם ישראל, התגורר בשכונת גילה בירושלים והמשיך את דרכו כאדמו"ר אך ללא חצר חסידית מסודרת.
לאחר פטירתו ביום העצמאות ה'תשע"ז, החליפו באדמו"רות, בנו, הרב תא"ל הושע פרידמן בן שלום, ראש מכינת בית ישראל.
לקריאה נוספת עריכה
- "היהודים מרומניה", הוצאת HASEFER, בוקרשט, 2008, ע' 156 (ברומנית)
- "נוכחויות רבניות במרחב הרומני" מאת ברוך טרקטין ולוצ'יאן-זאב הרשקוביץ', הוצאת HASEFER, בוקרשט, 2008, ע' 196 - 199 (ברומנית)
- יצחק אלפסי, "אנציקלופדיה לחסידות- אישים" כרכים א-ג, הוצאת מוסד הרב קוק, 1986, 2000, 2004
- יצחק אלפסי, "החסידות ברומניה", הוצאת "סגולה"
| תקופת חייו של הרב משה יהודה לייב פרידמן על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים עריכה
- ^ בתם של רבי נחום בער'ניו מסדיגורה, (בנו של רבי שלום יוסף פרידמן, בכור בניו של רבי ישראל מרוז'ין) ואשתו פערל בת דודו רבי אברהם יעקב מסדיגורה.
| הקודם: רבי יצחק פרידמן, "מייסד חסידות בוהוש" |
האדמו"ר מפאשקאן | הבא: רבי יעקב דוד פרידמן |
