משה צ'רניאק

שחמטאי, סופר, עיתונאי ומדריך שחמט ישראלי

משה צ'רניאק (3 בפברואר 1910 - 31 באוגוסט 1984) היה שחמטאי, סופר, עיתונאי ומדריך שחמט ישראלי. צ'רניאק היה שחקן השחמט המקצועני הראשון של ישראל, אלוף ישראל בשחמט וחבר נבחרות ישראל לאולימפיאדות השחמט.

משה צ'רניאק
Moshe Czerniak
משה צ'רניאק (משמאל) במשחקו מול קפבלנקה, בואנוס איירס 1939
משה צ'רניאק (משמאל) במשחקו מול קפבלנקה, בואנוס איירס 1939
משה צ'רניאק (משמאל) במשחקו מול קפבלנקה, בואנוס איירס 1939
לידה 3 בפברואר 1910
ורשה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 באוגוסט 1984 (בגיל 74)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הישג בולט היה מס' 46 בעולם בשנת 1950
הדרגה הגבוהה ביותר אמן בינלאומי (משנת 1952)
מד כושר מרבי 2610 (אוקטובר 1954)
מקצוע נוסף כותב ספרי עיון, עיתונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין, ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

צ'רניאק נולד בוורשה שבפולין ב-1910 למשפחה אמידה. הוריו שלחוהו ללמוד בסורבון בפריז ושם פגש, בין השאר, את שחקני השחמט אלכסנדר אלכין וסבלי טרטקובר.

ב-1934 עלה לישראל והשתקע בירושלים. בשנת 1939 יצא לאולימפיאדת השחמט של בואנוס איירס, אלא שבשל מלחמת העולם השנייה נכפתה עליו גלות בת למעלה מעשור בארגנטינה (כמו על רבים אחרים מצמרת עולם השחמט). בארגנטינה פגש צ'רניאק את סופיה אשתו והתחרה בשחמט, בין השאר, עם מיגל ניידורף.

לאחר חזרתו לישראל המשיך להשתתף בתחרויות ברחבי העולם כמו גם בליגה הישראלית. הוא הקים בתל אביב את מועדון השחמט במרכז ביכורי העיתים, ועסק בהיבטים רבים של המשחק, מכתיבת טור שחמט בעיתון "הארץ" והדרכה ועד משחק פעיל, עד מותו ב-1984 בתל אביב, בגיל 74[1].

קריירת השחמט עריכה

צ'רניאק זכה בשתי אליפויות בשחמט של ארץ ישראל המנדטורית ב-1936 וב-1938 ופעם נוספת ב-1955. בשנת 1974 (בגיל 64) חילק צ'רניאק את הבכורה עם רב אמן ולדימיר ליברזון והפסיד לו בדו-קרב צמוד[2]. אחת עשרה פעמים (על פני כמעט ארבעים שנה) ייצג צ'רניאק את ישראל באולימפיאדות השחמט והשיג בסך הכול 62 ניצחונות ו-38 תוצאות תיקו לעומת 56 הפסדים בזירה יוקרתית זו. משחקיו מהאולימפיאדות הוערכו ונותחו על ידי גדולי עולם השחמט כמיכאל טל ואלכין.

בנוסף על אלה זכה גם בתחרויות בינלאומיות אישיות בווינה, ברג'ו אמיליה, באמסטרדם ובנתניה.

במהלך הקריירה שלו התמודד צ'רניאק עם שחקנים ידועים רבים ובהם שבעה אלופי עולם: קפבלנקה, אלייכין, בוטביניק, סמיסלוב, פטרוסיאן, ספסקי ופישר[2]. הוא גבר על שחקנים כניידורף, טרטקובר, גליגוריץ', רשבסקי, וסיים בתיקו עם פאול קרס, קפבלנקה, סמיסלוב ובוטביניק.

ב-1952 זכה ביחד עם יוסף פורת בתואר אמן בינלאומי. צ'רניאק לא זכה מעולם בתואר הגבוה ביותר של רב אמן, אך נכון לאותה שנה הוענק התואר ל-36 שחקנים בלבד.

הופעות באולימפיאדות עריכה

משה צ'רניאק השתתף בנבחרתה האולימפית של ארץ ישראל וישראל.

שנה לוח קבוצה מד כושר נקודות תוצאות % מקום
1935 1 עת פלשתינה 7 מ-13 6+ 2= 5- 53.8 15 קבוצתי
1939 1 פלשתינה 5 מ-16 4+ 2= 10- 31.3 9 קבוצתי
1952 1 ישראל 9 מ-15 7+ 4= 4- 60 11 קבוצתי
1954 2 ישראל 9.5 מ-15 7+ 5= 3- 63.3 7 קבוצתי
1956 1 ישראל 6.5 מ-15 4+ 5= 6- 43.3 12 קבוצתי
1958 2 ישראל 8.5 מ-15 6+ 5= 4- 56.7 17 קבוצתי
1960 2 ישראל 6.5 מ-14 3+ 7= 4- 46.4 14 קבוצתי
1962 3 ישראל 6.5 מ-14 4+ 5= 5- 46.4 15 קבוצתי
1966 3 ישראל 7.5 מ-14 7+ 1= 6- 53.6 19 קבוצתי
1968 1 ישראל 5 מ-13 4+ 2= 7- 38.5 18 קבוצתי
1974 3 ישראל 2410 9 מ-13 8+ 2= 3- 69.2 17 קבוצתי

כתיבה שחמטית עריכה

צ'רניאק כתב ספרי שחמט רבים בשלוש שפות. בין ספריו הבולטים בשפה העברית: "תולדות השחמט מראשיתו ועד ימינו"[3], "ספר השחמט"[4], "ישראל באולימפיאדות השחמט"[5]. בשנת 1956 ייסד את כתב העת הישראלי הראשון לשחמט, "64 משבצות". במשך למעלה משלושים שנה ערך את מדור השחמט השבועי בעיתון "הארץ", עד שנפטר. לאחר מותו המשיך אותו בתפקיד זה תלמידו ישראל שרנצל.

הכרה והנצחה עריכה

על תרומתו להוראת השחמט והנחלתו לדור שלם בישראל זכה בפרס מיוחד על מפעל חיים מטעם משרד החינוך ב-1976.

במלאת יובל למדינת ישראל נבחר צ'רניאק, שנודע בכינויו "מר שחמט", לשחמטאי היובל של ישראל.

פסטיבל השחמט השנתי של תל אביב נקרא על שמו.

לקריאה נוספת עריכה

  • "עד הרגלי האחרון" מאת יוחנן אפק והורסיו וולמן. עורך: אמציה אבני. הוצאת "גמביט", 2000.
  • "תולדות השחמט מראשיתו ועד ימינו" מאת משה צ'רניאק. תל אביב: אנציקלופדיה תבל ומלואה, 1963
  • ספר השחמט" מאת משה צ'רניאק. ירושלים: ראובן מס, 1967
  • "ישראל באולימפיאדות השחמט" מאת משה צ'רניאק. תל אביב: רותם, 1979

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא משה צ'רניאק בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ טל לוין, מלחמת שחמט מקבילה בחיפה ובטריפולי, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2009
  2. ^ 1 2 יוחנן אפק, הורסיו וולמן, עד הרגלי האחרון, ישראל: גמביט, 2000
  3. ^ משה צ'רניאק, תולדות השחמט מראשיתו ועד ימינו, תל אביב: אנציקלופדיה תבל ומלואה, 1963
  4. ^ משה צ'רניאק, ספר השחמט, ירושלים: ראובן מס, 1967
  5. ^ משה צ'רניאק, ישראל באולימפיאדות השחמט, תל אביב: רותם, 1979