משה קלירס

רב העיר טבריה
(הופנה מהדף משה קליערס)

רבי משה קלירס (ז' באדר ה'תרל"ד, 24 בפברואר 1874-כ"ג בשבט תרצ"ד, 8 בפברואר 1934) היה הרב הראשי האשכנזי של טבריה[1], וראש ישיבת אור תורה.

רבי משה קלירס
לידה 24 בפברואר 1874
ז' באדר ה'תרל"ד.
צפָת, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בפברואר 1934 (בגיל 59)
כ"ג בשבט תרצ"ד
טְבֶרְיָה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 8 בפברואר 1934 עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו טבור הארץ, תורת הארץ, מורשת משה.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייו עריכה

 
הרב קלירס (במרכז), לצד הרב יעקב חי זריהן (מימין)

רבי משה נולד למאיר קלירס שהיה חוצב קברים בצפת ובעל משפחה ענייה. שם משפחתו מגיע מהעיירה קלייער שבבלארוס ממנה עלה סבו, ניסן גבריאל לארץ ישראל וקיבל את שמה. הוא נישא לבתו של רבי יהודה לייב קסטלניץ, מחשובי חסידות סלונים בטבריה, חתן אחיו של האדמו"ר הראשון של חסידות סלונים הרב אברהם וינברג, בעל "יסוד העבודה". בעקבות זאת עבר לגור בעיר ולימים אף הפך בעצמו לחסיד סלונים. על פי הזמנת האדמו"ר, הרב שמואל וינברג, שביקש שיהיה מלמד לבנו, נסע לשנים אחדות ללמוד תורה בסלונים. בשנת תר"ס הקים את ישיבת אור תורה על ציון רבי מאיר בעל הנס ועמד בראשה עד פטירתו. הוא נהג ללכת לישיבה ביום ראשון ולשהות בה עד יום חמישי ואז שב לביתו בין חומות העיר טבריה.

לאחר שנפטר הרב יחיאל מיכל היילפרין, בשנת ה'תרס"ט, נבחר לרב של הקהילה האשכנזית בטבריה. הוא לא הסכים לקבל מעמד רשמי מטעם שלטונות המנדט ואף דרש ברבים בעד הפרישה מהוועד הלאומי[2].

בראשית שנת תרע"ד הצטרף למסע הרבנים[3] יחד עם הרב קוק ורבי יוסף חיים זוננפלד. וכך כתב בדברי היענותו להצטרף למסע זה, שנערך במושבות החקלאיות:[4] ”זה מזמן העליתי במחשבתי כי אין אנו יוצאים ידי חובתנו כלפי אחים אלה, כי יותר מאשר יש בהם מזידים, הם בעיקר שוגגים ויש להעלותם על דרך המלך – מלכו של עולם”.

בשנת תר"פ ניסה לתווך בין הרב קוק והרב יצחק ירוחם דיסקין אך מזכיריו של הרב דיסקין מנעו את הדבר.[5]

במאורעות תרפ"ט נרצח אחד מבניו, חיים אלישע סמוך לצפת[6]. בסוף ימיו חלה ובפקודת רופאיו עבר לגור בשכונת קריית שמואל.

בשנת תרצ"ג, חלה ושלח מכתב לרב אשר זאב ורנר ששהה בארצות הברית וביקשו כי יבוא לטבריה וייקח את תפקידו כרב העיר[7]. באותה שנה הוצע הרב קלירס כמי שיעמוד בראשות העדה החרדית בירושלים, במקומו של הרב יוסף חיים זוננפלד (שנפטר בחודש אדר ב') . ההצעה לא יצאה לפועל מסיבות שונות[8].

אשתו הראשונה נפטרה ולהם היה בן אחד, אברהם מרדכי. הוא נישא בשנית לדבורה ונולדו להם שלושה בנים: חיים אלישע, מאיר (לימים מראשי חסידות סלאנים) וניסן. מצאצאיו: פרופ' אביעד הכהן, הרב אהרן הראל.

ספריו עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ לפי "לוח ארץ ישראל-שימושי וספרותי" שנערך על ידי אברהם משה לונץ שנה 19, לא היה באותן שנים רב ספרדי לעיר טבריה. במשך כשלושים שנה כיהן הרב אליהו ילוז כאב"ד טבריה עד לפטירתו בשנת תרפ"ט, ואף נזכר בספר "אלה מסעי" המובא במקור 3, שב-תרע"ד היו בטבריה כמה רבנים ואחד מהם הרב ילוז שהיה רבה של העדה הספרדית. לאחר פטירת הרב ילוז כיהן כאב"ד בטבריה רבי יעקב חי זריהן
  2. ^ אתר ח"כ מאיר פרוש - השבוע לפני 80 שנה תצוה ס"ט
  3. ^ ר' משה קליערס הצטרף אל המסע בכ"ה בחשוון כשהיו במושבה מרחביה - ראו בספר "אלה מסעי" הוצאת קול מבשר ה'תשס"א
  4. ^ מצוטט במספר מקורות. ראו: שמואל אבידור, האיש נגד הזרם, ירושלים תשכ"ב, עמ' יז. אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, ד, עמ' כו.
  5. ^ הרב יעקב משה חרל"פ, אגרות מרום, בית אל: יאיר חרל"פ, תשפ"א, עמ' 244
  6. ^ דף לזכר חיים אלישע קליערס, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
  7. ^ אשר זאב וורנר, טעם זקנים, ירושלים, תשט"ו, עמודים 8-10
  8. ^ ראו: מוסף המבשר התורני של העיתון "המבשר", כ"ג שבט תשע"ד, עמ' ט