משל היין החדש בנאדות ישנים

אחד ממשלי ישו

יין חדש בנאדות ישנים הוא אחד ממשלי ישו. המשל מופיע בבשורות הסינופטיות": בבשורה על פי מתי ט' 14-17, בבשורת מרקוס ב' 18-22 וכן בבשורת לוקס ה' 33-39.

אדם נושא נאד יין, ניקו פירוסמני

המשל עריכה

הרקע לסיפור המשל עריכה

תיאור המשל מגיע מיד לאחר תיאור מינויו של מתי כאחד מתלמידי ישו, ונראה שהם נועדו להיות חלק מדיון בבית המשתה שנערך על ידי מתי (לוקס ה' 29)[1]. ישו סיפר את המשל כמענה לשאלה בנוגע לצומות ותעניות. ישו נשאל על ידי סופרים, פרושים ותלמידי יוחנן המטביל שנכחו בסעודה ומשתה שערך מתי המוכס לכבוד ישו ותלמידיו,

כמתואר בבשורת מרקוס עריכה

18 וְתַלְמִידֵי יוֹחָנָן וְתַלְמִידֵי הַפְּרוּשִׁים הָיוּ מַרְבִּים לָצוּם וַיָּבֹאוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מַדּוּעַ תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן וְתַלְמִידֵי הַפְּרוּשִׁים צָמִים וְתַלְמִידֶיךָ אֵינָם צָמִים׃ 19 וַיּאֹמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אֵיךְ יוּכְלוּ בְּנֵי הַחֻפָּה לָצוּם בְּעוֹד הֶחָתָן עִמָּהֶם כָּל־יְמֵי הֱיוֹת הֶחָתָן עִמָּהֶם לֹא יוּכְלוּ לָצוּם׃ 20 הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְלֻקַּח מֵאִתָּם הֶחָתָן וְאָז יָצוּמוּ בַּיָּמִים הָהֵם׃ (- מרקוס ב' 18-20, הברית החדשה, תרגום דליטש)

כמתואר בבשורת לוקס עריכה

33 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֵן תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן מַרְבִּים לָצוּם וְאֹמְרִים תְּחִנּוֹת וְגַם תַּלְמִידֵי הַפְּרוּשִׁים עֹשִׂים כֵּן וְתַלְמִידֶיךָ אֹכְלִים וְשֹׁתִים׃ 34 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲתוּכְלוּ אֲנֹס בְּנֵי הַחֻפָּה לָצוּם וְהֶחָתָן עוֹדֶנּוּ עִמָּהֶם׃ 35 וְאוּלָם יָמִים בָּאִים וְלֻקַּח מֵאִתָּם הֶחָתָן אָז יָצוּמוּ בַּיָּמִים הָהֵמָּה׃ (- לוקס ה' 33-35, הברית החדשה, תרגום דליטש)

כמתואר בבשורת מתי עריכה

14 וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן וַיֹּאמְרוּ מַדּוּעַ אֲנַחְנוּ וְהַפְּרוּשִׁים צָמִים הַרְבֵּה וְתַלְמִידֶיךָ אֵינָם צָמִים׃ 15 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אֵיךְ יוּכְלוּ בְּנֵי הַחֻפָּה לְהִתְאַבֵּל בְּעוֹד הֶחָתָן עִמָּהֶם הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְלֻקַּח מֵאִתָּם הֶחָתָן וְאָז יָצוּמוּ׃ (- מתי ט' 14-15, הברית החדשה, תרגום דליטש)

סיפור המשל עריכה

תגובתו של ישו ניתנת במסגרתם של שני משלים קצרים.

בגרסה של בשורת מרקוס עריכה

21 אֵין־אָדָם תֹּפֵר טְלַאי בַד חָדָשׁ עַל־שִׂמְלָה בָלָה כִּי אִם־כֵּן יִנָּתֵק מִלוּיוֹ הֶחָדָשׁ מִן־הַבָּלָה וְיִתְרַחֵב הַקֶּרַע׃ 22 וְאֵין אָדָם נֹתֵן יַיִן חָדָשׁ בְּנֹאדוֹת בָּלִים כִּי אִם־כֵּן יְבַקַּע הַיַּיִן הֶחָדָשׁ אֶת־הַנּאֹדוֹת וְהַיַּיִן יִשָּׁפֵךְ וְהַנֹּאדוֹת יֹאבֵדוּ אֲבָל יַיִן חָדָשׁ יִנָּתֵן בְּנֹאדוֹת חֲדָשִׁים׃ ( - מרקוס 21-22 הברית החדשה, תרגום דליטש )

בגרסה של בשורת מתי עריכה

16 אֵין אָדָם מֵשִׂים טְלַאי חָדָשׁ עַל־שִׁמְלָה בָלָה כִּי יִנָּתֵק הַטְּלַאי מִן־הַשִּׂמְלָה וְיִתְרַחֵב הַקֶּרַע׃ 17 וְאֵין נוֹתְנִים יַיִן חָדָשׁ בְּנֹאדוֹת בָּלִים פֶּן־יִבָּקְעוּ הַנֹּאדוֹת וְהַיַּיִן יִשָׁפֵךְ וְהַנֹּאדוֹת יֹאבֵדוּ אֲבָל נוֹתְנִים אֶת־הַיַּיִן הֶחָדָשׁ בְּנֹאדוֹת חֲדָשִׁים וּשְׁנֵיהֶם יַחְדָּו יִשָׁמֵרוּ׃ ( - מתי ט' 16-17, הברית החדשה, תרגום דליטש )

בבשורת לוקס הגרסה מפורטת יותר עריכה

36 וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם גַּם אֶת־הַמָּשָׁל הַזֶּה אֵין אִישׁ מַעֲלֶה מַטְלִית שֶׁל־בֶּגֶד חָדָשׁ עַל־בֶּגֶד בָּלוּי כִּי אִם־כֵּן גַּם הֶחָדָשׁ יִקָּרֵעַ וְגַם לֹא־תִשְׁוֶה מַטְלִית הֶחָדָשׁ לַבָּלוּי׃ 37 וְאֵין אִישׁ נֹתֵן יַיִן חָדָשׁ בְּנֹאדוֹת בָּלִים כִּי אִם־כֵּן הַיַּיִן הֶחָדָשׁ יְבַקַּע אֶת־הַנֹּאדוֹת וְהוּא יִשָּׁפֵךְ וְהַנֹּאדוֹת יֹאבֵדוּ׃ 38 אֲבָל יֻתַּן הַיַּיִן הֶחָדָשׁ בְּנֹאדוֹת חֲדָשִׁים וּשְׁנֵיהֶם יַחְדָּו יִשָּׁמֵרוּ׃ 39 וַאֲשֶׁר שָׁתָה יַיִן יָשָׁן אֵינֶנּוּ חָפֵץ עוֹד בְּיַיִן חָדָשׁ כִּי יֹאמַר הַיָּשָׁן נָעִים מִמֶּנּוּ׃ (-לוקס ה' 36-39, הברית החדשה, תרגום דליטש )

פרשנות עריכה

שני המשלים ("טְלַאי חָדָשׁ עַל־שִׁמְלָה בָלָה" ו"יַיִן חָדָשׁ בְּנֹאדוֹת בָּלִים"), מתייחסים לאותו נמשל, דהיינו למערכת היחסים שבין הלימוד שישו לימד לבין הלימוד שהיה המקובל ביהדות, המכונה בדרך כלל על ידי ישו כ"קבלת הזקנים", לימוד שדגלו בו הפרושים והסופרים בני זמנו."

בתחילת המאה השנייה, מרציון, מייסד המרציוניזם (Marcionism), השתמש במשל כדי להצדיק את "הפרדה מוחלטת בין דת ישו ושאול השליח לבין הדת שייצגה לדבריו האת כתבי הקודש העבריים"[2]. כתוצאה מכך הוא גם ביטל את ציווי התורה ותמך רק באותו חלק של הברית החדשה שאינו נשען על הקרבה ליהדות. לפי תפיסתו זו, הקרובה לתפיסת הדואליזם, המכירה בקיומם של שני אלים, האל של התנ"ך והאל של הברית החדשה. אמונה שהוכרזה על ידי הכנסייה ככפירה.

פרשנים אחרים ראו והדגישו דווקא את השורשים היהודיים שעליה מתבססת הנצרות כפי שלוקס מייצג למרות "שישו הביא משהו חדש, שאינם מצויים בטקסטים והמסורות ביהדות הרשמית"[3]. בפירושיו על בשורות מתי, מרקוס ולוקס[4] מתאר ז'אן קלווין את נאדות היין הישנים ואת הבגד הישן. כמייצגים את תלמידי ישו, ואילו היין החדש והבד החדש מייצגים את הנוהג שהיה מקובל בקרב פרושים, סופרים ותלמידי יוחנן המטביל, לצום ולקיים תעניות פעמיים בשבוע. צומות כאלה יהיו מעיקים על תלמידים החדשים, והדבר יהיה מעבר למה שיכלו לשאת[5].בהתבסס על דברים מקבילים ביהדות הרבנית שנמצאים בפרקי אבות, רואה אחד מהפרשנים את המשל כמתארים את הקושי ללמד תלמידים שלא היו בעלי רקע בלימוד בעברם, שהיו חסרי השכלה מוקדמת, בהשוואה להוראה לתלמידים בעלי ניסיון עם רקע שהתנסו בלימוד בעברם[6][7].

המטפורות בשני המשלים קשורות בהוויה היומיומית של אותם זמנים[8]. הבד החדש עדיין לא התכווץ, כך שלהשתמש בבד חדש כטלאי לתיקון בגד ישן יגרום לקריעת הבגד החל מרגע שיחל להתכווץ[9]. באופן דומה, נאדות יין הישנים "נמתחו עד לגבול יכולתם" והפכו לרופפים ברגע שיין הותסס בתוכם; להשתמש באותם נאדות ישנים על ידי הכנסת יין חדש עלול לגרום לקריעתם.

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Joel B. Green, The Gospel of Luke, Eerdmans, 1997, ISBN 0-8028-2315-7, pp. 248-250.
  2. ^ Joseph B. Tyson, Marcion and Luke-Acts: A defining struggle, University of South Carolina Press, 2006, ISBN 1-57003-650-0, p. 32.
  3. ^ R. T. France, The Gospel According to Matthew: An introduction and commentary, Eerdmans, 1985, ISBN 0-8028-0063-7, p. 169.
  4. ^ Calvin's Commentaries, Vol. 31: Matthew, Mark and Luke, Part I
  5. ^ Calvin's Commentary, Volume XVI, Baker: Grand Rapids, 1981, p. 408; also online.
  6. ^ Lancaster, D. Thomas. "New Wine and Old Wineskins". Beth Immanuel. נבדק ב-18 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Lancaster, D. Thomas (2014). Chronicles of the Messiah, Book 2 (2nd ed.). First Fruits of Zion. pp. 381–386. ISBN 978-1-892124-77-7.
  8. ^ James R. Edwards, The Gospel According to Mark, Eerdmans, 2002, ISBN 0-85111-778-3, pp. 91-92.
  9. ^ Craig S. Keener, A Commentary on the Gospel of Matthew, Eerdmans, 1999, ISBN 0-8028-3821-9, pp. 300-301.