משל התאנה ללא פרי

משל המופיע בברית החדשה

משל התאנה ללא פרי (אין לבלבל אותו עם משל ניצני עץ התאנה), הוא אחד ממשלי ישו אשר מופיע בבשורת לוקס י"ג 6–9. במשל מדובר על עץ תאנה אשר אינה מניבה פרי (תאנים):

תחריט של יאן לאוקן המתאר את המשל.

הרקע לסיפור המשל עריכה

הרקע לסיפור משל התאנה ללא פרי היא אירוע עליו נשאל ישו על ידי אנשים בקרבתו, על קנאים אנשי הגליל שהנציב הרומי פונטיוס פילטוס טבח, ודמם עורב בדם זבחיהם. ישו אמר להם שהם טועים אם הם חושבים שגליליים אלה חטאו יותר משאר הגליליים ולכן נטבחו. ישו מזהיר את כל שומעיו שכולם, ובוודאי בני עם ישראל, חייבים בתשובה, ומי שלא ישוב לאלוהים צפוי לו גורל של אבדון.

וַיָּבֹאוּ אֲנָשִׁים בָּעֵת הַהִיא וַיַּגִּידוּ לוֹ אֶת־דְּבַר הַגְּלִילִים אֲשֶׁר עֵרַב פִּילָטוֹס דָּמָם עִם־זִבְחֵיהֶם׃ 2 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַאֹמְרִים אַתֶּם שֶׁהַגְּלִילִים הָאֵלֶּה הָיוּ חַטָּאִים מִכָּל־אַנְשֵׁי הַגָּלִיל כִּי מְצָאָם כַּדָּבָר הַזֶּה׃ 3 לֹא כִּי־אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אִם־לֹא תָשׁוּבוּ גַּם־אַתֶּם כֻּלְּכֶם תֹּאבֵדוּ׃ 4 אוֹ שְׁמֹנָה הֶעָשָׂר הָהֵם אֲשֶׁר נָפַל עֲלֵיהֶם הַמִּגְדָּל בְּשִׁלּחַ וַיְמִיתֵם הַאֹמְרִים אַתֶּם שֶׁהָיוּ אֲשֵׁמִים מִכָּל־הָאֲנָשִׁים הַיּשְׁבִים בִּירוּשָׁלָיִם׃ 5 לֹא כִּי־אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אִם־לֹא תָשׁוּבוּ גַּם־אַתֶּם כֻּלְּכֶם תֹּאבֵדוּ׃

- לוקס י"ג 1–5, הברית החדשה, תרגום דליטש

סיפור המשל עריכה

סיפור המשל הוא כדלקמן:

6 וַיִּשָׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר אִישׁ אֶחָד הָיְתָה־לּוֹ תְאֵנָה נְטוּעָה בְכַרְמוֹ וַיָּבֹא לְבַקֶּשׁ־בָּהּ פְּרִי וְלֹא מָצָא׃ 7 וַיֹּאמֶר אֶל־הַכֹּרֵם הִנֵּה־זֶה שָׁלשׁ שָׁנִים אָנֹכִי בָא לְבַקֵּשׁ פְּרִי בַּתְּאֵנָה הַזֹּאת וְלֹא מָצָאתִי כְּרֹת אוֹתָהּ לָמָּה־זֶּה תַשְׁחִית אֵת הָאֲדָמָה׃ 8 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנִי הַנִּיחָה אֹתָהּ עוֹד הַשָּׁנָה הַזֹּאת עַד אֲשֶׁר־עֲזַקְתִּיהָ וְשַׂמְתִּי דֹמֶן לָהּ׃ 9 אוּלַי תַּעֲשֶׂה פֶרִי וְאִם־לֹא תַעֲשֶׂה וְכָרַתָּ אֹתָהּ בַּשָּׁנָה הָאֲחֶרֶת׃

-בשורת לוקס י"ג 6–9, הברית החדשה, תרגום דליטש.

פרשנות עריכה

במשל זה, הבעלים נחשב בדרך כלל כמייצג את אלוהים, שנטע עץ תאנה בכרמו ובא לבקש ממנה פרי . הכורם מייצג את ישו.[1] עצי תאנה היו עצי פרי נפוצים וחשובים בתקופת התנ"ך, בימי בית ראשון ושני, בארץ ישראל. לעיתים רחוקות היו נוטעים תאנים בתוך שטחי הכרמים, כיוון ששורשיהם של עצי התאנה עמוקים, גדולים ומסתעפים מאוד, והם גוזלים שטח קרקע גידול שאחרת יכולה הייתה לשמש לגידול הגפנים.[2]

עץ התאנה נמשל פעמים רבות לעם ישראל. ייתכן גם, כי זו גם המשמעות כאן. אפשרות נוספת היא שהעץ במשל מסמל כל מאמין יהודי או נוצרי ששמע את בשורת ישו על ישועה באמונה. בכל מקרה, המשל משקף את דמותו של ישו המציע הזדמנות לחזרה בתשובה וסליחת חטאים, בחסדו כלפי מאמיניו. הוא שכנע את בעל הכרם (אלוהים) שלא לכרות את התאנה (עם ישראל) ולהמתין שיטפל בתאנה, ידשן אותה ויעבד את האדמה סביבה, שמא תעשה פרי בשנה הבאה. "שלוש השנים" מייצגות באופן הגיוני את תקופת שירותו של ישו למען בשורת מלכות אלוהים, באותה מידה ייתכן שזה גם פרק הזמן שנדרש לעץ התאנה להניב פרי. עשיית הפרי מסמלת את הציות לאלוהים ולמצוותיו, את קבלת האמונה כדרך חיים, ואת המעשים באמונה.

מאידך, יכול גם להיות שעץ התאנה מסמל כל מאמין, בין שהוא יהודי או בין שהוא גוי. הוא קיבל הזדמנות לצמוח בכרם, היכן שבדרך כלל לא אמור להימצא, כמו גם את הזמן הנדרש לשאת פרי. הכורם, שהוא ישו, לא מכזיב, בהציעו עדיין לא לכרות את העץ, אלא לטפח אותו (את התאנה הלא פורייה), ולאפשר לה את הזמן הנדרש להניב פרות.

פרשנות אחרת, הרבה פחות מקובלת וגם לא תואמת במיוחד את הרקע לסיפור המשל (ראה לעיל), גורסת כי הבעלים - בעל הכרם אשר נעדר מהכרם מרבית הזמן, מבקר את הכרם שלו פעם בשנה בלבד. התורה בהתייחסה לאכילת הפרות הראשונים, קבעה בספר ויקרא י"ט 23- 25 (23 וְכִי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, וּנְטַעְתֶּם כָּל-עֵץ מַאֲכָל--וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ, אֶת-פִּרְיוֹ; שָׁלֹשׁ שָׁנִים, יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים--לֹא יֵאָכֵל. 24 וּבַשָּׁנָה, הָרְבִיעִת, יִהְיֶה, כָּל-פִּרְיוֹ--קֹדֶשׁ הִלּוּלִים, לַיהוָה. 25 וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת, תֹּאכְלוּ אֶת-פִּרְיוֹ, לְהוֹסִיף לָכֶם, תְּבוּאָתוֹ: אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.) שאסור לאכול מפרות העץ הראשונים בשלוש השנים הראשונות. לכן על הכורם להיפטר מהפרי, על ידי קטיף התאנים בשלב מוקדם (התאנים הפגות) והשלכתם, או להפכם לדשן אורגני (בערמת קומפוסט), או לאפשר לבעלי חיים או עופות להנות מהם, כדי למנוע שמישהו בטעות יאכל את הפרי האסור. לפי גרסה זו, המשל מצביע על כך שהכורם הוא יהודי אדוק ואילו הבעלים הוא עובד אלילים, אשר אינו מכיר את מצוות התורה בנוגע לאכילת הפרות הראשונים. ועתה, כאשר העץ נכנס לתקופת פוריותו, מונע הכורם את כריתת העץ באמצעות הגרזן, מבלי לתת לבעל הכרם דין וחשבון על השנים הראשונות. על כל פנים ממתינה לבעל הכרם הפתעה נוספת: לפי מצוות התורה גם בשנה הרביעית אסורה אכילת הפרות, הפרי הראשון הראוי לאכילה, מוקדש קודש הילולים לה' (מעשית מובא למקדש לכוהנים וללויים) . הוצע שהמבשר לוקס קיבל אולי השראה מסיפורו של כורם יהודי, כיצד הערים על אדונו עובד האלילים. בסופו הנמשל הוא שהמאמין הנאמן ינצח.

אפשר לראות במשל זה מעין קריאת תוכחה לעם ישראל, ולעולם כולו לשוב בתשובה לאלוהים. שכן כל מי שלא ישוב יאבד - יכרת. למרות זאת ניתן לראות את רחמיו וסבלנותו, ובקשת הדחיית שלו מיד בעל הכרם - האל - על עמו ישראל ועל שאר בני אדם.

האותנטיות עריכה

על אף ש משל התאנה ללא פרי מצוי רק בבשורת לוקס, לא קיים טיעון חזק כנגד האותנטיות של המשל. בשתי הבשורות הסינופטיות האחרות נכלל תחת זאת הסיפור שבו ישו קלל את עץ התאנה שלא היה בה פרי, עם מקבילויות מעניינות אחדות בנושא.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא משל התאנה ללא פרי בוויקישיתוף


הערות שוליים עריכה

  1. ^ Timothy Maurice Pianzin, Parables of Jesus: In the Light of Its Historical, Geographical & Socio-Cultural Setting, Tate Publishing, 2008, ISBN 1-60247-923-2, pp. 235-237.
  2. ^ Peter Rhea Jones, Studying the Parables of Jesus, Smyth & Helwys, 1999, ISBN 1-57312-167-3, pp. 123-133.