משמעות (חשיבות)

המונח משמעות (לעיתים גם "משמעותיות") או חשיבות מציין את אופן השפעתו או מידת השפעתו של דבר על אדם או על המציאות. לדוגמה, "נאום בעל משמעות היסטורית" הוא נאום שכתוצאה ממנו התפתחויות ואירועים היסטוריים מסוימים קרו באופן מסוים, ואשר בלי קיומו הם היו קורים אחרת (או לא היו קורים כלל).

פנייתו של בנג'מין פרנקלין לציבור מה-9 בנובמבר 1789 היא בעלת משמעות גדולה בהקשר ההיסטורי של ארצות הברית

את גודל משמעותו של דבר מסוים (עצם, אירוע, תכונה, מידע, תאוריה וכו') ניתן לאמוד על־פי ההשלכות הנובעות ממצב קיומו הייחודי של הדבר: משמעותו של דבר נתון היא רבה יותר, אם לשינויים שהיו מתחוללים או מבוצעים בדבר זה היו השלכות חזקות יותר, ולהפך: אם לשינויים בדבר נתון יש השלכות מועטות, כי אז לדבר זה יש משמעות מועטת.

משמעות ניתן למדוד רק בהקשר נתון: אותו אירוע עשוי להיות בעל משמעות רבה בהקשר אחד ומשמעות מועטת בהקשר אחר, לדוגמה: גירוש יהודי ספרד הוא אירוע בעל משמעות רבה בהקשר ההיסטורי התרבותי של היהדות, אך בהקשר ההיסטורי התרבותי של האבוריג'ינים יש לו משמעות מועטת בלבד.

ניתן להבחין בין המשמעות הנתפסת לבין המשמעות הממשית, כך לדוגמה החלטה נגד חקיקתן של תקנות הנוגעות להפחתת זיהום האוויר על ידי מפלטי מכוניות יכולה למנוע את העלאת עלויות הייצור של חברה המייצרת מכוניות. אדם מסוים, שאינו עובד בייצור מכוניות, יכול לייחס משמעות מועטת לחקיקה הנ״ל, אך ייתכן כי חקיקה זו היא למעשה משמעותית מאוד לגביו, שכן לעליית זיהום האוויר הנובעת מאותה ההחלטה עלולה להיות השפעה מכרעת על בריאותו של אותו אדם.

אפשר לאמוד את המידה שבה מידע או תאוריה הם משמעותיים גם על־פי המידה שבה הם מספקים ידע על המציאות. את משמעותו, כלומר מידת חשיבותו, של מידע אפשר להעריך גם בעזרתם של מספר מדדים נוספים, לדוגמה: המידה בה קיים ביקוש למידע, המידה שבה מתבצעת גישה למידע, המידה שבה המידע מובן, או המידה שבה המידע שימושי. בהקשר זה ניתן להתייחס למשמעותיות של המידע כאל קריטריון של איכות המידע.

חיפוש משמעות עריכה

האסכולה ההומניסטית־אקזיסטנציאליסטית בפסיכותרפיה, שהבולטים בתאורטיקנים שלה הם ויקטור פראנקל, אברהם מאסלו וקרל רוג'רס, דוגלת בחיפוש משמעות כאמצעי טיפולי. לדידם, מציאת משמעות היא תנאי לחיי אושר.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה