נאדיה ח'יארי
נאדיה ח'יארי (בערבית: نادية خياري; נולדה ב-21 במאי 1973) היא קריקטוריסטית תוניסאית, ציירת, אמנית גרפיטי ומורה לאמנות. היא פרסמה כמה אוספי רצועות קומיקס שהתפרסמו בעולם הערבי, והתפרסמה במיוחד עקב האקטיביזם שלה במהפיכה, אז יצרה את דמות החתול "ויליס", שכונה בכלי תקשורת רבים בעולם "חתול המהפכה"[1].
.jpg) | |
| לידה |
21 בדצמבר 1973 (בת 50) תוניס |
|---|---|
| לאום |
 תוניסאית |
| מקום לימודים | אקס-אן-פרובאנס |
| תחום יצירה |
ציור כתיבה |
| זרם באמנות |
סאטירה אמנות מחאה |
| יצירות ידועות | ויליס החתול |
| פרסים והוקרה |
Honoré Daumier Award Agora Med Award |
ביוגרפיה עריכה
ח'יארי נולדה ב-21 במאי 1973[2][3][4], בתוניס.
לאחר שסיימה את בית הספר התיכון, עברה לצרפת, שם למדה בפקולטה לאמנות פלסטית באקס-אן-פרובאנס. היא סיימה תואר שני בהצלחה וחזרה לתוניסיה, שם לימדה אמנות במכון התוניסאי לאמנות[5]. מאוחר יותר, בשנת 2013, קיבלה תואר דוקטור מאוניברסיטת ליאז' (בלגיה)[6].
גם כאשר חיה בתוניסיה, המשיכה לפרסם רצועות קומיקס בעיתון צרפתיים שונים. כך, בשנת 2011, החלה לפרסם ביקורות נועזות כלפי מנהיג תוניסיה, זין אל-עאבדין בן עלי, בפייסבוק כחלק מרגשות האביב הערבי[6].
לנוכח המדיניות הקפדנית של משטר עלי בנושא ביקורת וחופש המחאה, כדי להימנע מעונש מאסר היא הקפידה "ללמוד להערים, להציע אבל לא לומר"[7]. בהתייחס ליצירתה בזמן המחאה, היא אמרה בעבר: "בשבילי זו לא עבודה. זהו חופש. כאילו נולדתי מחדש. לפני המהפכה הייתי זומבי - חושבת, אבל לא יכולה לבטא את עצמי. אז לא הרגשתי שאני חיה. עם המהפכה נולדתי, כמו תינוק. הבכי הראשון שלי היה הציור שלי. ועכשיו מבחינתי זו מהפכה באמנות שלי, לגמרי. אני יכולה סוף סוף לבטא את עצמי ולומר מה אני חושבת ואפילו לבקר את הממשלה. מבחינתי, אני יכולה סוף סוף לממש את התשוקה שלי: קומיקס"[8].
בנוסף לקומיקס המחאתי שהביא לפרסומה, הייתה ידועה בזמן המחאה גם בזכות הגרפיטי ה'בועט' שלה[7], שאותו פרסמה בשמה רק לאחר המחאה.
ח'יארי זכתה לשבחים רבים וחשובים על יצירות האמנות שלה. היא זכתה בפרס הונורה דאומייר (2012), פרס הסאטירה הפוליטית (2014), ופרס אגורה מד לדיאלוג בין תרבותי במזרח התיכון (2015)[6]. בשנת 2016 היא נבחרה לאחת מ-100 הנשים המשפיעות ביותר של ה-BBC[9]. בספטמבר 2016 הציגה את עבודותיה בפסטיבל לה מונד.
קריקטוריסטים למען שלום עריכה
ח'יארי היא חברה בארגון קריקטוריסטים למען שלום, במסגרתו אף קיבלה את פרס הונורה דאומייר. במסגרת הארגון היא שיתפה פעולה עם אמני מחאה נוספים מהעולם הערבי, ואף עם מישל קישקה הישראלי, שתיאר אותה כידידתו הטובה בספרו, פלאפל עם חריף, כשצייר אותה בדמות החתול ויליס[10].
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ "Nadia KHIARI: "Willis le chat fait la révolution en Tunisie", יוטיוב, 11 בדצמבר 2016 (בצרפתית)
- ^ Nadia Khiari, lambiek.net (באנגלית)
- ^ Philippe MAGNERON, Khiari, Nadia - Bibliographie, BD, photo, biographie, www.bedetheque.com (ב־)
- ^ Nadia Khiari | abart, en.isabart.org
- ^ Khalili, Mustafa; Media, Source: Samar (2012-07-12). "Tunisian cartoonist Nadia Khiari: 'I draw to take the heat off certain situations' - video". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-12-04.
- ^ 1 2 3 WILLIS FROM TUNIS - Cartooning for Peace, web.archive.org, 2016-12-20
- ^ 1 2 "Nadia Khiari, des caricatures contre les dictatures". Le Monde.fr (בצרפתית). 2016-09-09. נבדק ב-2020-12-04.
- ^ Nadia Khiari's "Willis in Tunis": Born Again in Revolution, Open Source with Christopher Lydon, 2012-11-07 (באנגלית אמריקאית)
- ^ "100 Women 2016: Female Arab cartoonists challenge authority". BBC News (באנגלית בריטית). 2016-11-28. נבדק ב-2020-12-04.
- ^ מישל קישקה, פלאפל עם חריף, עמ' 75. מודן הוצאה לאור. "ידידתי הטובה, וויליס מתוניסיה, קיבלה בצרפת את הפרס 'קריקטורות עם ביצים' " הכוונה ב"ויליס" היא לח'יארי