נואמיס הם מבנים פרהיסטוריים שנמצאו בעיקר במדבר סיני שבמצרים, וכן בתימן ובעומאן. הנואמיס בסיני מאופיינים בצורה מעגלית, עשויה אבן חול, בגובה של 2 עד 2.5 מטרים, ובקוטר של 3 עד 6 מטרים. פתח הכניסה לנואמיס פונה למערב.

ג'בל רוואיק נואמיס, תימן

הסברה הרווחת היא שהנואמיס נבנו בתקופת הברונזה כמבני קבורה, הודות לממצאי עצמות, לצד תכשיטים וכלים, בגומחות קבר שתוארכו לשנים 4,000 - 3,150 לפנה"ס[1]. ראשון החוקרים שלהם היה אדוארד הנרי פלמר, שזיהה נוואמיס באזור עין ח'ודרה ועין-אום-אחמד. לאחר מכן, משלחת של בנו רותנברג גילתה בעין ח'ודרה כמה עשרות מבנים עגולים כאלה.

הרבנים דניאל משה לוי ויוסף רוטשטיין הציעו שמבנים אלה הם הסוכות שהתורה מספרת עליהן ששמשו לישיבת בני ישראל במדבר. זאת, על סמך התאמה נסיבתית רבה בין הממצאים בשטח לבין המתואר בתורה לגבי נדודי בני ישראל במדבר[2]. קשה קצת לראות בניכוס מבנים אלו ולקשרם לנדודי בני ישראל וגם אם נחליט כי זיהוי המבנים כמבני קבורה שימש את בני ישראל במהלך נדודיהם במדבר אלא שמבנים אלו נמצאו במדבר סיני ברובם המוחלט באזור מאוד מסוים בדרום סיני ומסביב להר הגבוה והפתחים כולם, כולל אלו שנמצאו בתימן ובערב הסעודית, פנו תמיד לכיוון מערב.

בדואים, תושבי סיני, הם אלה שכינו את המבנים בשם "נוואמיס", שפירושו "יתושים" בשפה הערבית, כי לפי אגדות-העם והמסורת שלהם, "נתקפו בני-ישראל במדבר בנחילי יתושים. כאשר שאלו את משה, נביאם, מה לעשות, הציע כי יקימו את המבנים הללו וימצאו בהם מחסה"[3].

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא נואמיס בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Nawamis, All Sinai
  2. ^ התנ"ך והארכאולוגיה - מסורת מול מדע, דניאל משה לוי ויוסף רוטשטיין; - כתבה המכילה מידע על נואמיס, מתוך אתר daat
  3. ^ כתבה באתר גו-סיני